כל מה שרצית לדעת על גרם מוות ברשלנות:
מה בין רשלנות והדין הפלילי?
לפי הדין הפלילי – כדי לבצע עבירה חייבים להתקיים שני יסודות זה לצד זה. היסוד הנפשי של המבצע. כלומר, למה התכוון מבצע העבירה במעשיו? מה רצה שיקרה כתוצאה ממעשיו? ולצידו צריך להתקיים היסוד העובדתי. כלומר, מהן הפעולות שביצע מבצע העבירה?
לשם ההמחשה: נהג שמתעצבן על הרכב שלפניו, יוצא מן הרכב כשאלה בידו ותוקף בזעם את הנהג שלפניו. הרי לנו עבירת תקיפה כשהיסוד הנפשי הוא כוונה לתקוף, והיסוד העובדתי הוא התקיפה באמצעות האלה וגרימת החבלה.
אך מה הדין בעבירת רשלנות? כאמור, הדין הפלילי דורש, באופן כמעט גורף, קיומו של יסוד נפשי – כוונה. אך חוק העונשין, מצא לנכון להגדיר גם מצבים שאפילו שלא היתה למבצע העבירה כוונה לעבור עבירה עדיין ייחשבו מעשיו לעבירה פלילית ומדוע? בדרך כלל זה בגלל התוצאה הטראגית של מעשים אלה שנעברו ברשלנות. והרי לא יתכן שאדם שנהג באופן רשלני וגרם בשל כך למותו של אדם יהיה פטור מאחריות פלילית למעשיו. עם זאת, יש לזכור כי העונש הקבוע לצידה של עבירת רשלנות הוא עד שלוש שנות מאסר.
מה כל כך ייחודי לעבירה הזאת?
"לטעות זה אנושי; לסלוח – אלוהי; לנטור – שטני."
– אלכסנדר פופ
טעות היא דבר אנושי, וכולנו עשינו ונעשה טעויות. עבירת רשלנות ובכללה גם עבירת גרם מוות ברשלנות, אינה דורשת יסוד נפשי של כוונה, ולכן די בהתרשלות מצד המבצע כדי להביא להעמדתו לדין, אם כתוצאה מטעותו הרשלנית קיפח אדם את חייו. הטיפול המשפטי בתיקי גרם מוות ברשלנות, שונה מטיפול בתיק פלילי רגיל. מדוע?
משום שטיפול בתיקי רשלנות מצריך הבנה שחורגת מעט מהדין הפלילי. כדי להרשיע אדם בעבירת רשלנות, על התביעה הנטל להראות כי מבצע העבירה (הרשלן), חרג מחובות המוטלות עליו, בין אם זה מעצם היותו אדם, ובין אם זה בשל תפקידו, מעמדו, מקצועו וכדומה.
בנוסף, בעוד שהמשפט הפלילי עוסק תמיד בחשוד, או בנאשם – באדם מסוים ובמחשבותיו, במקרה של רשלנות המבחנים המכריעים הם המבחנים האובייקטיביים, היחסיים מידת הרשלנות והיקפה תיקבע לפי מבחנו של האדם הסביר.
דוגמאות למקרים של גרימת מוות ברשלנות:
• תאונת דרכים קטלנית:
המקרה הקלאסי הוא תאונת דרכים שגבתה קורבנות בנפש. לא בכל מקרה כזה יראו במי מהמעורבים בתאונה כרשלן, ובהחלט ייתכנו גם מקרים שהקורבן הוא שהתרשל, ייתכנו גם מקרים בהם נגרם מוות לאדם אך לא הייתה כל התרשלות, כלומר שמקרה המוות היה בלתי נמנע, ואז לא ניתן לייחס אשמה אף לא בעבירת גרם מוות ברשלנות.
• טביעה בבריכה:
ישנם מצבים שמעצם טיבם וקיומם טומנים בחובם סכנות מסוימות, כך למשל במקרים של בריכה פרטית. במקרה כזה, סכנת הטביעה מחייבת את המחזיק בבריכה לנקוט במשנה זהירות ביחס למתקן הבריכה ולאחזקתו וחריגה מחובותיו, עלולה להעמיד את האחראי לדין בגין עבירת גרם מוות ברשלנות, אם ימצא אדם כלשהו את מותו בטביעה שנגרמה בשל אי הקפדה על תנאי השימוש בבריכה.
• אחזקה של חומרים מסוכנים:
ברשימה זו נכללים גם רעלים, תרופות, חומרי נפץ וכו'. במקרה של התרשלות המחזיק, או אי-נקיטת אמצעי זהירות לגבי אופן השימוש והחזקת החומרים הנחשבים למסוכנים, ובוודאי כאשר התרשלות זו גרמה למותו של אדם, צפוי המחזיק לעמוד לדין בגין התרשלותו.
• שימוש במכונה:
ישנן מכונות או כלים אשר השימוש בהם מהווה סכנה למשתמש, או לאדם אקראי שנחשף אליהם ועל כן נדרשת נקיטה באמצעי זהירות כדי למנוע פגיעה באחרים. כך למשל מכונות מסחריות שתכליתן להרוס או להשמיד דבר מה, או שהן פעולות בחום גבוה או מהוות סכנה להתחשמלות, וכך גם כלים כמו חומרי נפץ וכלי יריה, אשר התרשלות בהשגחה עליהם או בתפעול שלהם עשויה להביא למותו של אדם ובמקרה שכזה לגרור גם אישום בגין גרימת מוות ברשלנות.
הדוגמאות הללו, שאינן ממצות את כלל מקרי ההתרשלות או המצבים שבהם התרשלות עשויה להוביל למותו של אדם, מדגימות את הקלות היחסית בה כמעט כל אדם נורמטיבי יכול לעמוד לדין בשל טעות שביצע ללא כל כוונה. לא כל שכן אנשים אשר בשל מעמדם, מקצועם או משלח ידם נדרשים לסטנדרט התנהגותי גבוה מן האדם הסביר ומהם מצופה לנקיטת אמצעים מחמירים דווקא בשל מעמדם או הידע המקצועי שלהם כך למשל מפעיל זיקוקים, מנהל בריכה, רוקח תרופות, מהנדס שמעניק היתר בניה וכו'.
נקלעתם לסיטואציה בה נחשדתם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות?
אם הגעת בקריאתך עד לכאן, כבר צריכה לחלחל בך ההבנה שעבירות שכוללות רכיב של רשלנות הן עבירות מורכבות מבחינה משפטית לחוקר, לתובע ולשופט אך בוודאי גם לסניגור. מדוע? היכולת להתמודד היטב עם חשד או אישום בעבירת רשלנות מתחיל עוד משלב החקירה הפלילית. החוקר, הוא שיצטרך לאסוף מהזירה את מלוא הראיות, המסמכים והעדויות שיוכלו לבסס את יסוד הרשלנות.
לעומתו תפקידו של הסנגור לאסוף ראיות ולגבש גרסה שתפריך את החשד לקיומה של רשלנות ולמעשה תוכיח כי התוצאה היתה בלתי נמנעת. כלומר שהטעות של מבצע העבירה שהובילה למותו של אדם, היתה בלתי נמנעת. מכאן גם בנחיצות בבקיאות משפטית, בהכרת הפסיקה ובהוראות החוק לכל העוסקים בעבירות רשלנות בכלל ובעבירת גרימת מוות ברשלנות בפרט.
סניגור המכיר היטב את עבירות הרשלנות ואת הנטל של המאשימה להוכיח קיומה של רשלנות, ידע להדריך ולהכין את החשוד לקראת חקירתו במשטרה, ולכוונו למסור את הפרטים הרלוונטיים בדרך הנכונה שלעיתים אף עשויה למנוע הגשת כתב אישום ולהביא לסגירת התיק, ולעיתים תוכל לסייע בניהול ההליך הפלילי. בהקשר זה אני ממליצה לכל אדם באשר הוא, להכיר את הזכויות המגיעות לו בחקירה ואת הדרך שבה מומלץ לפעול.
נכון ש"כולם עושים טעויות", אבל יש טעויות אנושיות שהמחיר עליהן עלול להיות גבוה וקשה לעיכול, ובשל כך, אם ביצעת טעות שכזאת, מומלץ להיעזר באיש מקצוע, עורך דין פלילי הבקיא במיוחד בעבירות רשלנות.
למה לבחור דווקא בי בעבירה של גרימת מוות ברשלנות?
כעורכת דין פלילית "יוצאת המערכת" במשך שנים ארוכות בפרקליטות (מאז 1998) וגם כסנגורית פלילית ותיקה (מאז שנת 2012) צברתי ניסיון עשיר בתיקי המתה וגרימת מוות ברשלנות שמעניק לי יתרון עצום ומשמעותי כבר במהלך ליווי החשוד בחקירתו המשטרתית, דרך שימוע פלילי ולבסוף גם בניהול ההליך הפלילי. "ארגז הכלים" המקצועי שלי, לצד הניסיון העשיר והרב מייצר ללקוח ערך רב, בטחון ובעיקר מאפשר לו שקט נפשי.
לכן ובמיוחד לאור אלפי התיקים שטיפלתי בהם במשך השנים, מדורג משרדי כאחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בארץ בתחום המשפט הפלילי המתמחה בין היתר, בעבירות המתה וגרימת מוות ברשלנות ולזכותנו נזקפות הצלחות רבות מאד (זיכויים, וסגירת תיקים) גם בתחום זה.
לכן, אם, מצאת עצמך, חלילה וחס, חשוד בעבירת המתה, אל תהסס לצור עמי קשר בדחיפות. אהיה לצידך ואוביל אותך בבטחה ברגעי המשבר שלך עד לתוצאה המיטבית ביותר עבורך.
