המדריך המלא איך להימנע מהגשת כתב אישום?
אדם (א' נקרא לו) נחשד בביצוע עבירה, נפתחת כנגדו חקירה במשטרה, והוא מוזמן לתחנת המשטרה. א' מגיע מבוהל לתחנת המשטרה ושם, נלקחות ממנו טביעות אצבע, הוא מצולם ונחקר בהליך של חקירה באזהרה – זה עתה נפתחה נגד א' חקירה פלילית! ומה משמעות הדבר? המשטרה אוספת מסמכים, ראיות, עדויות ועם סיום החקירה מעבירה את תיק החקירה לעיונו של תובע שיקבל החלטתו בעניינו של א' – האם ימליץ על סגירת התיק או על הגשת כתב אישום נגדו?
שימוע לפני הגשת כתב אישום – מכתב יידוע לחשוד
בחלוף ימים ארוכים, ולעיתים חודשים רבים – בהם עולמו של א' אינו כשהיה, נוחתת מעטפה לבנה בתיבת הדואר של א'. "הנך רשאי בתוך 30 ימים לפנות בכתב אל פרקליטות המחוז בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום נגדך", כך נכתב במכתב שהיה מקופל במעטפה, א' מוזמן לשימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום שבעצם מעניק לו הזדמנות פז להתייצב (באמצעות עורך דינו) ולשכנע את גורמי התביעה מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
אין צורך להכביר מילים אודות מצבו הנפשי של א': המום, מפוחד, מוטרד ולא ישן כבר לילות רבים – מה יעשה וכיצד עליו לפעול? האם ישנה דרך למנוע את הגשת כתב האישום נגדו? במאמר זה אסביר בקצרה אודות הליך שימוע פלילי. אנסה לפשט עבורכם את השלבים והפעולות המובילות את התביעה לערוך הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום, אציג גם את היתרונות והחסרונות בהליך השימוע ואשיב על שאלות נפוצות בעניין זה.
הזכות לשימוע לפני הגשת כתב אישום:
השימוע הפלילי מתקיים בעבירות מסוג פשע בלבד. כלומר, עבירות כאלה שעונש המאסר הקבוע בצידן בחוק הינו מעל שלוש שנות מאסר. אבל, ייתכנו מקרים, יוצאים מן הכלל, בהם ייערך שימוע לפני הגשת כתב אישום גם בעבירות שאינן מסווגות כעבירות פשע אלא בעבירות קלות יותר. למידע נוסף על מדיניות התביעה בנוגע לעריכת שימוע ניתן לעיין בהנחיות פרקליט המדינה – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים.
חשוב לזכור – כי הליך שימוע פלילי מאפשר לחשוד הזדמנות ייחודית שאין לזלזל בה, והיא לתת את גרסתו לחשדות המיוחסים לו במסגרת חקירה במשטרה. אמנם, החשוד כבר מסר גרסתו בעניין במסגרת החקירה באזהרה במשטרה, אך סביר להניח שאז הוא לא היה מודע לגמרי "לאן נושבת הרוח" ואיזה ראיות נוספות יש בתיק בעניינו וכעת יש לו הזדמנות "לשפר עמדה" ולדייק את גרסתו.
אז נכון, שבמקרה כזה מדובר בגרסה כבושה ומשקלה עשוי להיות נמוך, אבל יחד עם זאת, הסבר נכון שיספק החשוד לכבישת עדותו, יעניק לגרסה הכבושה משקל לא מבוטל. לכן, שימוע פלילי הוא הזדמנות טובה להתמודד עם הראיות שהתגבשו בתיק הפלילי וכדאי מאד להיוועץ בעורך דין פלילי לפני כל צעד שכזה ולפעול בהתאם לחוות דעתו והמלצתו.
מהו "מכתב יידוע שני"?
ככלל, לאחר שהמשטרה סיימה את פעולות החקירה הדרושות לה, היא מעבירה את תיק החקירה לעיון תובע מוסמך לשם גיבוש עמדה בתיק. עם קבלת תיק החקירה יודיע גוף התביעות הרלוונטי (תביעה משטרתית, או הפרקליטות) כי הוא קיבל את תיק החקירה לידיו, הודעה כזו מכונה – מכתב יידוע לחשוד והיא תימסר לחשוד בהודעה באמצעות מכתב ובו יפורטו בדרך כלל העבירות המיוחסות לחשוד, מתי יישלח מכתב יידוע שני? ומה ההבדל ביניהם?
רק לאחר שהתובע בחן את תיק החקירה ושוכנע כי מתקיים סיכוי סביר להרשעת החשוד במסגרת הליך פלילי בבית המשפט (הוא תנאי בלעדיו אין להגשת כתב אישום), יישלח מכתב נוסף לחשוד המכונה "מכתב יידוע שני" בו הוא מיידע את החשוד בשנית על ההחלטה להגיש כתב אישום בעבירות שהן פשע וזאת בכפוף לשימוע. גם הודעה זו נמסרת באמצעות מכתב בדואר.
במסגרת מכתב היידוע השני, מיידע התובע הרלוונטי את החשוד גם בדבר זכאותו לשימוע כלומר כי בטרם יוגש כתב אישום בגין העבירות המיוחסות לו, הוא מוזמן להגיש טענותיו בכתב בתוך שלושים ימים.
לכן, אם קיבלתם אחד משני מכתבי היידוע מומלץ בחום רב להתייעץ עם עורך דין פלילי בנוגע לאסטרטגיה המשפטית הצפויה ובהתאמה לגבי הפעולות המשפטיות הנדרשות לשם הצלחתכם בשימוע פלילי.
באילו מקרים חשוד זכאי לשימוע לפני כתב אישום?
חשוב להדגיש כי שימוע פלילי הוא הליך מקדמי המתקיים לפני הגשת כתב אישום אך אינו מחויב המציאות, אלא כאמור בעבירות המסווגות כעבירות פשע בלבד. עם זאת, כפי שציינתי קודם לכן, בהחלט ייתכנו מקרים מסויימים בהם תשתכנע התביעה לקיים שימוע לחשוד אף כשאין מחובתה לעשות כן וזאת כאשר סבור החשוד או סנגורו כי נכון וצריך לקיים שימוע לפני הגשת כתב אישום והוא פונה לבקש זאת מגוף התביעה הרלוונטי.
לעיתים חריגות, ייתכנו מקרים בהם ניתן לבקש לקיים שימוע פלילי גם לאחר שהוגש כתב האישום. איך ייתכן? במקרים שבהם זכות השימוע מומשה באופן שקיפחה את הגנתו של הנאשם, ניתן לטעון בפני בית המשפט כי אמנם גוף התביעות עמד בחובתו והודיע לחשוד (לאחר הגשת כתב האישום הוא יכונה "נאשם") על זכותו לשימוע לפני הגשת כתב אישום, אך זכות זו לא מומשה כהלכה, או שהיא מומשה אך בצורה רשלנית ולכן, מבוקש לבצע שימוע "חוזר" על אף שהוגש כתב האישום והכל במטרה לשכנע את גוף התביעות כי אין מקום לנהל הליך פלילי כנגד החשוד.
בדרך כלל, ייעתר בית המשפט לבקשה זו, גם אם היא חריגה בנוף ובלבד שאכן השתכנע כי יש ממש בטענות הנאשם. אך שוב חשוב להבהיר כי מקרים אלה הם החריג לכלל והתביעה אינה מחוייבת להיעתר לבקשה חריגה זו.
מתי כדאי להימנע ממימוש זכות השימוע לפני כתב אישום?
אדם תמים עלול לחשוב בטעות שאם ניתנת לו הזכות לשימוע פלילי, ובכוחו לשנות את ההכרעה האם להגיש כנגדו כתב אישום, אין סיבה שלא לממש אותה? אולם עורך דין פלילי מנוסה יודע שהליך השימוע הוא כלי שיש לעשות בו שימוש בזהירות רבה. מדוע?
ראשית, צריך להבהיר שכחלק מהליך השימוע, ניתן לבקש, ובדרך כלל גם לקבל מהתביעה את חומרי החקירה, או אפילו את מלוא תיק החקירה, שהתגבש כנגד החשוד וכך לדעת מהן העבירות המיוחסות לו ואילו ראיות מגבשות את העבירות כנגדו. כלומר, אדם המגיע לשימוע כבר יודע מה מחזיקה התביעה בידיה כדי לבסס את הטענות כלפיו.
הליך שימוע נועד לכך שהתביעה תשמע דברים אותם היא לא שקלה, או לא העניקה להם משקל נכון, כשבחנה את תיק החקירה, לפעמים זה נוגע לאופיו של החשוד ולרקע ממנו הוא מגיע, לעיתים יהיו אלה ראיות שלא נאספו על ידי המשטרה ושנמצאים ברשותו של החשוד, או שהוא יודע להצביע על קיומן של ראיות או עדים שלא נבדקו על ידי המשטרה, ולעיתים תהיה זאת טענה משפטית שלא נשקלה על ידי התביעה.
אבל, באותה נשימה הליך השימוע פותח פתח לתביעה לשפר את ראיותיה שלה ולהשלים חקירה בעקבות טענות שהעלה החשוד בשימוע. כך למשל, יכולה הפרקליטות להורות למשטרה להשלים את החקירה ולבצע פעולות חקירה נוספות כדי לבסס את חומר הראיות כנגד החשוד ולהשלים פערים ראייתיים או כשלי חקירה עליהם הצביע החשוד בשימוע, כך שבבוא העת תצליח להתמודד עם הטענות שהעלה החשוד במסגרת השימוע.
כלומר, ייתכן מצב בו העלאת טענה בשימוע תביא את המשטרה והפרקליטות להיערך מחדש, להשיג או להמציא ראיות חדשות ולמקסם את עוצמת הראיות בתיק וזה כאמור רק יפגע בחשוד וירע את מצבו הראייתי ויקשה על יכולתו להתגונן ככל שיוגש כתב אישום בעתיד.
לכן, צריך להבין כי הדילמה האם לקיים שימוע או לא, משתנה מתיק לתיק ותלויה בטיב הראיות, בקיומן של ראיות נוספות שאינן מצויות בתיק החקירה, בסוג החשדות ועוד. ובכל מקרה, יש להתנהל באופן מקצועי וזהיר ולהימנע ממצב שבו הנזק שיגרם לחשוד מעצם עריכת שימוע לפני הגשת כתב אישום, יגבר על התועלת שתצמח לו ממנו.
מה הדין כאשר חובת השימוע הפלילי לא מתקיימת?
כאשר מוגש כתב אישום נגד החשוד תוך הפרת חובה לערוך שימוע פלילי ולא התקיימו הסייגים הקבועים בחוק המתירים לתביעה להגיש כתב אישום ללא צורך בשימוע פלילי (למשל במקרים בהם החשוד מצוי במעצר, או במקרים בהם ראש יחידת התביעה מתיר הגשת כתב אישום ללא שימוע בהם אין חובת שימוע), הרי שמדובר בהתנהלות פגומה של הרשות ובמקרה זה חייב הנאשם או עורך דינו לטעון, בין היתר, לביטול כתב האישום בשל טענה מקדמית הנקראת "הגנה מן הצדק".
במקרים מסוימים בהם אכן יבוטל כתב האישום ולא יוגש שוב ואם יתברר בדיעבד כי כלל לא היה מקום להגיש את כתב האישום מלכתחילה יוכל הנאשם לשקול הגשת תביעה כנגד המדינה ולתבוע פיצויים בהתאם לסעיף 80 לחוק העונשין המעניק סעד כספי של פיצוי לנאשם.
לסיכום: השקעה נכונה ומדויקת שלכם בשלב הזה עדיפה תמיד (נפשית וכלכלית) על פני ההשקעה הכרוכה בניסיון לתקן בדיעבד טעויות הרות גורל שנעשו במהלך חקירת המשטרה או תוך ויתור שלכם על זכות השימוע מקום בו היה בכוחו לסגור את התיק ועתה מצבכם הורע פי כמה בשל אותן טעויות. זומנתם לשימוע לפני הגשת כתב אישום? אני מזמינה אתכם לקרוא את המדריך שהכנתי – עצות מזהב לצלוח שימוע פלילי.
למה לבחור דווקא בי לייצג אתכם בשימוע?
הניסיון שלי בעשרות שנותיי כעורכת דין פלילית "יוצאת המערכת" מוכיח עצמו שוב ושוב. הניסיון אותו צברתי בפרקליטות עשיר ומגוון והוא במנעד רחב של תיקים פליליים. יתרון נוסף שנזקף לזכותי הוא בעיקר בהכרת שיטות חקירה הייחודיות, והיכרותי עם גורמים בתוך המערכת.
כל אלה, הם שמעניקים לי כיום יתרון גדול ומשמעותי בניהול הגנתם של חשודים ונאשמים וניצוח על הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום כי אני מבינה את מניעי התביעה והפרקליטות ואת דרך החשיבה שלהם. כך ל"ארגז הכלים" המקצועי שלי ערך רב שמוביל להשגת התוצאה הטובה ביותר ככל שניתן, מול הפרקליטות והתביעה המשטרתית. לכן, כיום הפכתי למשרד בוטיק המתמחה, בין היתר, בייעוץ ממוקד לפני חקירה פלילית במשטרה ובניהול הליכי שימוע פלילי.
היום לאחר לאחר עשרות שנים כעורכת דין פלילית – הסטטיסטיקה במשרדי מדברת בעד עצמה. לזכות משרדי נזקפות מאות הצלחות משפטיות של סגירת תיקים לאחר שימוע ולעיתים עוד קודם לכן, בהם ייצגתי את החשודים, וזאת בעיקר בזכות הבנתי העמוקה והמעודכנת בתחום זה, לצד ניסיון ויכולת מקצועית לתקוף שיטות חקירה לא מקובלות, לחשוף מחדלי חקירה ולהתנגד לקבילותן של ראיות כך שלא ניתן להגיש כתב אישום. לכן, אם לצערכם, הנכם נאלצים להתמודד עם שבר בחייכם ומול סיכון ממשי להגשת כתב אישום נגדכם ומצאתם שמאמר זה עשוי לסייע לכם, התקשרו אלי, אבדוק איך אפשר לסייע גם לכם.
