חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

הגנה מן הצדק

הגנה מן הצדק היא טענה משפטית ייחודית בתחום המשפט הפלילי, שנטענת כאשר הנאשם סובר כי לא ניתן לקיים משפט צדק בעניינו, למשל בעקבות מחדלים קשים וחמורים בהגשת כתב האישום או בתהליך איסוף חומרי החקירה.

חשודים בעבירה פלילית? יתכן ועומדת לכם טענת הגנה!

עם השנים נזרעו ונטמעו בהליך פלילי סייגים, הגנות וטענות שונות אשר משמשים להגנתם של נאשמים וחשודים ואותם כל סנגור, עורך ועורכת דין פלילית חייבים להכיר. מדובר בטענות משפטיות מורכבות שמקומן בהליך הפלילי ובכוחן, במקרים מסויימים, להביא לזיכוי נאשם מחלקן של עבירות פליליות, להפחתת העונש ובמקרי קיצון אף לביטול כתב האישום בכללותו. לכן, מחובתו של כל עורך דין פלילי להכיר את המאטריה המשפטית של טענות הגנה אלו ובין היתר של הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית.

מתי ניתן להעלות טענה של הגנה מן הצדק או אכיפה בררנית?

טענות אלה צריך להעלות בזמן ובמקום. ישנן טענות, סייגים והגנות המתאימים רק לנאשמים מסוימים, בהתאם לתפקידם, או מקצועם, ישנן טענות שיתאימו רק לעבירות מסוג מסוים, המגוון הוא רחב ועורך דין פלילי צריך להיות בקיא בהן ולהתאים אותן לצרכי לקוחותיו השונים, לסייגים, הגנות וטענות אלה תנאים קשוחים ועבודתו של הסניגור למצוא את ההתאמה המדויקת למקרה של הלקוח כך שזה יתאים במדויק לטענה המשפטית וזה עניין לא פשוט. לכן יהיה זה נדיר כאשר מקרה של נאשם יתאים בדיוק לטענה משפטית שתביא לזיכויו.

מעל שלל טענות ההגנה שיכול עורך דין פלילי לטעון להגנת לקוחו, מתבלטת לה הטענה ל"הגנה מן הצדק". טענה זו יכולה לשמש בכל הליך פלילי, על סוגיו השונים – החל מעבירות הקשורות לרישוי עסקים ותכנון ובניה ועד לעבירת רצח – מה שמאפיין טענה זו, היא הגמישות שלה, וההתאמה שלה לסיטואציה בהן טענות אחרות, אינן מתאימות לגמרי.

אולם, בשל גמישותה של טענה זו, אף אם תתקבל, היא אינה בהכרח תביא לזיכוי מעבירה, או לביטול כתב אישום והשפעתה עשויה להיות יחסית למידת הפגיעה בנאשם. אולם, בהחלט ייתכנו גם מקרים שטענה זו תביא גם לזיכוי חלקי או מלא ולביטול כתבי אישום. מהסיבה הזו בדיוק מדובר בטענה שנעשה בה שימוש תדיר על ידי סניגורים – היא יכולה להתאים לכל סיטואציה ושופטים מטים אליה אוזן, גם אם לא לגמרי, וגם אם לא יאמצו אותה במלואה רבים הסיכויים שזו תסייע בין יתר שיקולי הענישה.

במאמר זה אנסה להסביר מתי ואיך משתמש עורך דין פלילי בטענת "הגנה מן הצדק", ומה יהיו השפעותיה על הליך פלילי, מתי היא תביא לזיכויו של אדם, מתי היא תידחה ומתי השפעתה תהיה יחסית ותביא להפחתה בעונש, או להקלה אחרת.

אתם לא לבד, שתפו אותי ​

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

עורכת דין פלילית עידית רייכרט, משרד עורכי דין

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

לקוחות מספרים עלינו

חמישים גוונים של הגנה מן הצדק

כידוע הליך פלילי תחילתו בחקירה של המשטרה. כפי שתיארתי, "הגנה מן הצדק" יכולה לעלות כטענה בכל הליך פלילי, בין אם מדובר בגוף החקירה או כלפי התביעה, כאשר במהלך חקירת משטרה מתבצעות מגוון של פעולות, כך למשל חקירה באזהרה, חיפוש בביתו של חשוד, חיטוט בלא צו בטלפון נייד של חשוד או כל פעולה אחרת כל אחת מהן פוגעת בזכויות, חירויות או אינטרסים של הפרט, ברמה כלשהי – חלשה או חזקה, אולם בכך לא די. 

כי שמסתיימת לה החקירה במשטרה יעבור תיק החקירה לגוף התביעה הרלוונטי, וגם פעולותיו ימשיכו ויפגעו בפרט. לבסוף אם יוחלט על הגשת כתב אישום, וינוהל הליך פלילי בבית המשפט, אזי גם להם יש השפעה משמעותית על הפרט. בהקשר זה חשוב לדעת ולהכיר את הכללים על פיהם יש לנהוג במהלך חקירה. למידע נוסף קראו את מאמרי – חקירה במשטרה.

ולכן מאחר והליך פלילי מעצם טבעו וטיבו פוגע בזכויות הפרט, מחויבת הפגיעה בחשוד ובזכויותיו להיות במידה הראויה והנדרשת ולא למעלה מזה. לכן, כאשר משפט פלילי מתנהל בבית משפט, סניגור מנוסה ידע לאתר את כלל הפגיעות בזכויות הלקוח שלו, לכמת אותן היטב ולהציגן בזמן המתאים כטענה מקדמית בבית המשפט על מנת שאלה יוכלו בבוא העת להתקבל ולהיטיב את מצבם של לקוחותיו.

הטענה של "הגנה מן הצדק" נוצרה מפסיקת בתי המשפט השונים, עד שהפכה לחלק מקודקס החוק הפלילי וכך מוגדרת בחוק סדר הדין הפלילי הטענה של "הגנה מן הצדק": "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית."

כלומר, כבר מתיאור סעיף החוק, ניתן להבין כי טענת "הגנה מן הצדק" אינה מתבססת על מעשה מסוים, בשלב מסוים, כלפי אדם מסוים. אלא כל פגיעה, מהקטנה לגדולה, יכולה לעורר טענה שכזאת. לכן, מדובר בטענה בעלת גוונים רבים, וכפי שנראה בהמשך, תוצאותיה מגוונות גם כן. וחשוב שידע כל עורך דין פלילי כי אין כללים ברורים איזה מעשה של המשטרה או של התביעה מקים לאדם טענה של "הגנה מן הצדק". הגיון בריא של החיים ותחושת הצדק וההגינות המשפטית הם כלי העזר החשובים.

דוגמאות מחיי כעורכת דין פלילית ליישום טענת הגנה מן הצדק

כדי להמחיש לקורא מה יכולה להיות אותה "פגיעה" בזכויותיו של חשוד או נאשם אציג שני מקרים אמיתיים "מהחיים" עצמם:

1. מקרה בו הוגש כתב אישום נגד נאשם אשר ברור היה כי בזמן ביצוע המעשים לא הבין את הפסול שבמעשיו והיה חסר יכולת להימנע מהם. בעצם מדובר בהגנת אי שפיות הדעת שאם תתקבל תביא להגנה פלילית מוחלטת ולא ניתן להגיש כתב אישום במקרה שכזה. אך מה הדין כשהטענה הזו נטענה כבר בחקירה באזהרה ובכל זאת הוגש כתב אישום? האמנם המשטרה לא מחויבת לבדוק את הגנת אי שפיות הדעת? ובכלל איך רשאית הפרקליטות להגיש כתב אישום כשמוכח לפניה, באותות ובמופתים, באמצעות חוות דעת פסיכיאטרית מתאימה כי החשוד לא היה מודע למעשיו?

בעניין זה צריך לדעת, כי קיימת הנחיה ספציפית לתובעים שעוסקת בשאלה אימתי יוגשו כתבי אישום כשמוכח בחוות דעת שהחשוד אינו כשיר לעמוד לדין או שהיה במצב של אי-שפיות בעת ביצוע העבירה? על פי ההנחיה ישנם מספר תנאים מצטברים שרק אם כולם מתקיימים אפשרי להגיש כתב אישום במקרה כזה. אך מה קורה כאשר תובע חרג מאותה הנחיה והגיש כתב אישום כנגד אדם שעניינו אינו עומד בתנאים הללו? זוהי דוגמא מובהקת להעלאת טענה של "הגנה מן הצדק", כבר בתחילת המשפט וזאת משום שכתב האישום הוגש בסתירה מהותית לעקרון של צדק והגינות משפטית. וככל שבית המשפט יקבל את הטענה יהיה בכך כדי להביא לביטולו של כתב האישום, כל זאת בהנחה שהסטייה מההנחיה הייתה מהותית כמובן. לסטייה שאינה מהותית, ישנה גם השפעה, אבל לא עד כדי זיכוי או ביטול כתב האישום.

2. דוגמא נוספת ופופולארית המצדיקה העלאת טענה של הגנה מן הצדק עשויה להיות בשל שיהוי – כלומר זמן רב שחולף מעת ביצוע העבירה ועד למועד הגשת כתב האישום. פרק הזמן הזה הוא עינוי דין של ממש לאדם שמצוי בתקופת המתנה מורטת עצבים ולעיתים בלתי אפשרית עבורו כל זאת כשגופי החקירה מתנהלים בעצלתיים או כשמדובר בהשתהות בלתי סבירה של התובע בהגשת כתב האישום. חשוב לזכור כי החוק קובע טענת התיישנות המגדירה זמן ברור שלאחריו לא ניתן להגיש כתב אישום. כמו כן, ישנן פקודות, נהלים והנחיות הקובעים גם הם סדי זמנים, אך ייתכן מצב שבו על אף שמשכן של פעולות החקירה והתביעה היה במסגרת האפשר, עדיין יהיה מדובר בהשתהות ארוכה מדי העשויה לפגוע קשות בזכויות הפרט. ולמעשה כמשך ההשתהות, כך מידת הפגיעה וכך גם תוצאות הטענה של ההגנה מן הצדק להתקבל.

אכיפה בררנית – מלכת ההגנה מן הצדק

אם נגעתי קודם לכן במנעד הרחב של טענת "הגנה מן הצדק", ובמידת הפגיעה שעשויה להיגרם לפרט כתוצאה מן המעשה של המשטרה או גוף התביעה כלפיו, ובהתאם לתוצאותיה של קבלת הטענה של "הגנה מן הצדק", הרי שישנו מקרה מסוים שלגביו יש תמימות דעים שקיומו מהווה "הגנה מן הצדק" והוא טענה ל"אכיפה בררנית" כאשר אם יוכח שננקטה כזו, עשוי הדבר להוביל לביטול כתב האישום.

מהי בדיוק אכיפה בררנית?

אכיפה בררנית משולה לתחושת הקיפוח, או כמו שאומרים הילדים "זה לא פייר", "למה רק אותי הוציאו החוצה"? "המורה, למה לו את לא אומרת כלום?" תחושת הקיפוח הזו כשננקטת אכיפה שונה במקרים אשר הדימיון בהם מובהק נקראת בשפה הפלילית אכיפה בררנית והיא "מלכת" ההגנה מן הצדק.

וכדאי שתכירו, בהליך פלילי אכיפה בררנית יכולה להתקיים בכמה מישורים. כאמור, המקרה הקלאסי של אכיפה בררנית הוא כאשר כלפי אותו המעשה בדיוק ננקטת אכיפה שונה ביחס למבצעים השונים. כך למשל, טענה קלסית של אכיפה בררנית יכולה לעלות כאשר ברחוב מסוים ישנה שורה של בתים זהים וכולם גובלים מצדם הדרומי בשטח ציבורי. נניח שכל הבתים פלשו בצורה דומה אל השטח הציבורי מדרום, ואף גידרו את החצר שלהם בפלישה זהה בהיקפה לשטח הציבורי, אבל רק כלפי אחד מבעלי הבתים הוגש כתב אישום – זוהי אכיפה בררנית ברורה ובוטה היכולה בהחלט לעמוד בתנאים שבמסגרתם יבוטל כתב האישום.

סוג אחר של אכיפה בררנית יכול להתקיים במקרים בהם השימוש בסמכות האכיפה נעשה באופן סלקטיבי, או משיקולים זרים, להשגת מטרה פסולה או באופן שרירותי לחלוטין. כך למשל כאשר ראש רשות מקומית מפעיל סנקציות שונות כלפי מגזרים שונים בתחום שיפוטו וזאת ממניעים פסולים כמו למשל הצורך בצבירת הון פוליטי או כאמצעי נקמה כלפי יריביו. זוהי דוגמא שבית המשפט עשוי בסבירות גבוהה לקבל טענה של אכיפה בררנית שתביא לביטול כתב האישום או זיכוי.

מקרים פחות בוטים של אכיפה בררנית יכולים להיות במקרה של מבצעי אכיפה נקודתיים, בזמן או במקום, אך מקרים שכאלה יכולים להיות מוצדקים בשל שיקולים מערכתיים שונים ולא בהכרח יביאו לביטול כתב אישום, אך בהחלט עשויים להביא להקלה בעונש.

הגנה מן הצדק - תוצאות

כפי שטענת "הגנה מן הצדק" יכולה להיות מגוונת, הן במעשים שגרמו לה והן במידת הפגיעה שהם גרמו, כך גם תוצאות קבלת הטענה יכולות להיות מגוונות ולנוע ממתן ביקורת כלפי גופי החקירה והתביעה ועד לזיכוי וביטול כתב אישום, כאמור.

במקרים של זיכוי וביטול כתב אישום כבר הזכרתי שלל דוגמאות, ודי אם אציין שמקרים אלה משקפים מצבים בהם הפגיעה בתחושת הצדק או בהגינות המשפטית היא כל כך מובהקת עד כדי כך שאין מנוס מלהגיע למסקנה כי ההליך הפלילי כולו נולד בחטא, ודינו לביטול.

כאשר בית המשפט מקבל טענה של הגנה מן הצדק שאינה מביאה לביטול כתב האישום או זיכוי, הוא מנסה להבין לא רק את מידת הפגיעה אלא גם את הזכויות והאינטרסים שנפגעו ולהתאים את התרופה המתאימה לפגיעה. כך למשל, ייתכן מצב שהפגיעה תהיה משמעותית אך האינטרס הציבורי אינו מאפשר ביטול של כתב האישום בשל הצורך למצוא את האחראים ולהביאם לדין. במקרה שכזה התרופה המתאימה יכולה להיות מציאת הנאשם כאחראי למעשה אך סיום ההליך בעונש קל במיוחד ואף ב"אי-הרשעה".

במקרה אחר, למשל כמו עניין השיהוי קבלת טענה של הגנה מן הצדק בשל עינוי הדין החריף שנגרם לפרט, לא תמיד תביא לביטול ההליך, אך עינוי הדין בהחלט יכול להילקח בחשבון כחלק משיקולי הענישה.

כלומר, בית המשפט יתחשב בסבלו של הנאשם בשל השיהוי הניכר כחלק מרכיבי הענישה, ויקל על עונשו של הנאשם. כך למשל, מאסר בפועל עשוי להפוך לעבודות שירות, עבודות שירות לשל"צ, וענישה מהותית בענישה על-תנאי. פגיעה משמעותית בנאשם שגרמה לו לנזקים כלכליים, למשל החזקת כספי הנאשם תקופת זמן ארוכה ללא הצדקה, אולי לא תביא לביטול ההליך, אבל יכולה להילקח בחשבון בקביעת גובה הקנס.

אז, למה לפנות דווקא אלי, עורכת דין פלילית?

אני עו"ד עידית רייכרט, לשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי ובהליכים נלווים וכן בייצוג נפגעי עבירה.

עורכי דין פלילים צריכים לתת ללקוח שלהם הגנה מרבית על זכויותיו, חירויותיו והאינטרסים שלו. כדי לבצע משימה זו, לא מספיק להיות בעל הופעה מרשימה, או יכולת טיעון טובה, אין די בהיכרות עם ההליכים, עם הפרקטיקה ועם בתי המשפט.

אלא ככל שהעולם הפלילי הופך להיות מורכב כך מתחדד הצורך להיות משפטן אמיתי, כזה המכיר את הדין, מתמצא בחקיקה ובקיא בפסיקה עדכנית ובהלכות. היכרות מעמיקה עם הדין, בסוגיה של "הגנה מן הצדק" במיוחד יכולה לספק ללקוח הגנה מיטבית או הקלה אמיתית, ולעומת זאת חוסר בקיאות בתחום זה עלול לחשוף את זכויותיו של הלקוח לפגיעה שלא לצורך.

לכן, רק עורך דין פלילי מנוסה היודע לשלב בין הבקיאות בדין לניסיון והיכרות עם הפרקטיקה, יוכל להעניק הגנה מרבית ומיטבית ללקוחותיו. אז, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה לעשות עבורכם את הבלתי אפשרי לאפשרי.

יש לי את הכלים והידע לעזור לכם

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?

הערה:

מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא  אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי בתל אביב  לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.

האם המאמר הועיל לכם?

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר דירוגים 9

נשמח שתהיה הראשון לדרג את המאמר שלנו

אודות הכותבת

Picture of עידית רייכרט - עורכת דין פלילית
עידית רייכרט - עורכת דין פלילית

בעברה פרקליטה בכירה בפרקליטות, ומשנת 2012 סנגורית מובילה ובעלת משרד בוטיק למשפט פלילי וצווארון לבן, המדורג מידי שנה כאחד ממשרדי עורכי הדין הפליליים המובילים בארץ המתחייב להגנה משפטית איכותית, קפדנית ובלתי מתפשרת. על לקוחותיו הרבים נמנים בעיקר עוברי חוק נורמטיביים ונפגעי עבירה, אותם מובילה עורכת דין רייכרט במסירות ובנחישות עד להגעתם לחוף מבטחים.

אהבתם? שתפו
Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
Telegram
WhatsApp
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך:
עימות במשטרה - עימות בחקירה פלילית

עימות במשטרה

מהו עימת במשטרה ואיך לצלוח אותו על הצד הטוב יותר? שנים ניהלתי מאות תיקי מין בפרקליטות במהלכם, צפיתי ותדרכתי אלפי עימותים במשטרה בין חשודים למתלוננות.

קרא/י עוד »
פיצוי נפגע עבירה

פיצוי לנפגע עבירה

פיצוי לנפגע עבירה – המדריך המלא כמי שמייצגת לא מעט נפגעי ונפגעות עבירה מצאתי לנכון לחדד את סוגיית הפיצוי לנפגע עבירה, כחלק מזכויות נפגעי עבירה

קרא/י עוד »
ראיות דיגיטליות במשפט הפלילי

ראיות דיגיטליות

מהן ראיות דיגיטליות במשפט הפלילי וכיצד ניתן להתמודד איתן בהליך הפלילי? השאלה בה אדון במאמר זה הינה מהן ראיות דיגיטליות ואיך הן משפיעות על ההליך

קרא/י עוד »
לשיחה לחץ כאן
שלום, אני זמינה כדי להקשיב לך ולבדוק איך
עידית רייכרט משרד עורכי דין
שלום
לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר
דילוג לתוכן