במשרדי אני מלווה ומייצגת חשודים בהליכי שימוע פלילי מול הפרקליטות והתביעה המשטרתית, החל מבחינת חומרי החקירה וגיבוש אסטרטגיית ההגנה ועד לייצוג בשימוע עצמו, במטרה למנוע את הגשת כתב האישום.
מהו שימוע לפני הגשת כתב אישום ולמה זה הצומת הקריטי בתיק?
קיבלתם בדואר "מכתב יידוע לחשוד"? המשמעות היא שתיק החקירה בעניינכם עבר מהיחידה החוקרת אל רשות התביעה (הפרקליטות או התביעה המשטרתית), אשר שוקלת להגיש נגדכם כתב אישום. המחוקק, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, העניק לחשודים בעבירות מסוג פשע (עבירות שהעונש עליהן עולה על 3 שנות מאסר) זכות יסוד: ההזדמנות לפנות לתביעה בבקשה מנומקת ולהסביר מדוע יש להימנע מהגשת האישום.
כמי שישבה בכיסא הפרקליטה הבכירה וניהלה אלפי תיקים, אני יכולה להעיד- בשלב זה, התובע עדיין לא "ננעל" סופית. הוא מחפש ודאות. סנגור שיודע להצביע על סדקים בראיות בשלב הזה, חוסך ללקוח שלו שנים של עינוי דין בבית המשפט.
התהליך: ממכתב יידוע ועד ההחלטה
כדי להבין את הדחיפות, חשוב להבין את ציר הזמן של ההליך הפלילי. נניח שנחקרתם במשטרה ("חקירה באזהרה"), נלקחו טביעות אצבע ושוחררתם. המשטרה מעבירה את התיק לתובע. כאן מתחיל ה"שעון המתקתק":
1. מכתב יידוע ראשון
מכתב יידוע ראשון (גוף התביעה מודיע: "התיק אצלנו".) מכתב זה נשלח לחשוד כהודעה רשמית על כך שהמשטרה סיימה את החקירה ושהתיק הועבר פיזית לידי רשות התביעה (פרקליטות או תביעה משטרתית) לצורך בחינת הראיות. התיק נבחן, אך טרם התקבלה החלטה סופית.
הניואנס החשוב – זהו "מרחב התמרון" הגדול ביותר. פנייה יזומה לתביעה בשלב זה, עוד בטרם גובשה טיוטת כתב אישום, מאפשרת לנהל הידברות אפקטיבית ממקום של כוח ולעצור את הכדור שלג לפני שהחל להתגלגל.
2. מכתב יידוע שני וכתב החשדות
לאחר בחינת חומרי החקירה, אם התובע סבור שקיימת תשתית ראייתית המצדיקה הגשת כתב אישום, עשוי להישלח מכתב יידוע שני המודיע על הכוונה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע, ולעיתים יצורף אליו גם כתב החשדות. בהתאם לסעיף 60א לחוק, ככלל עומדים לרשות החשוד 30 ימים ממועד קבלת הודעת היידוע להגשת בקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום. במקרים המתאימים ניתן לבקש ארכה להגשת הטיעונים.
כאן טמונה אחת הטעויות הנפוצות ביותר: חשודים רבים ממתינים עד לקבלת המכתב השני לפני שהם פונים לעורך דין פלילי. כפרקליטה לשעבר, אני מתריעה: זו עלולה להיות טעות אסטרטגית. בשלב הזה התובע כבר עשוי לגבש עמדה ראשונית שלפיה יש להגיש כתב אישום, ושינוי עמדתו מחייב טיעונים משפטיים משכנעים.
לכן, ההמלצה שלי היא לפעול כבר עם קבלת מכתב היידוע הראשון. לבחון את מצב התיק, את האפשרות לקבל חומרי חקירה ואת העיתוי הנכון לפנייה לתביעה, עוד בטרם גובשה החלטה על העמדה לדין. לפעמים דווקא התערבות מוקדמת ונכונה יכולה לעצור את כדור השלג לפני שהחל להתגלגל.
מטרות השימוע הפלילי: לא רק "כן או לא"
מטרת העל היא אחת- סגירת התיק הפלילי ולכל הפחות לשפר את מצבכם המשפטי. שימוע הוא לא רק הליך טכני, הוא שדה קרב משפטי שיכול להסתיים בכמה תוצאות:
- סגירת התיק (התוצאה המיוחלת): שכנוע התביעה שהראיות חלשות, שנפלו פגמים בחקירה, או שאין עניין לציבור בהעמדה לדין (למשל, עקב נסיבות אישיות של אדם נורמטיבי).
- סגירת התיק בהסדר מותנה: במקרים המתאימים וכאשר מתקיימים התנאים הקבועים בחוק, ניתן לבחון סגירת התיק ללא כתב אישום, בתמורה לעמידה בתנאים מסוימים כמו התחייבות, פיצוי או שירות לתועלת הציבור.
- ריכוך סעיפי האישום: גם אם לא ניתן למנוע כתב אישום, ניתן לשכנע את התביעה להאשים בעבירה קלה בהרבה (למשל, מעבירת מין חמורה להטרדה מינית).
- החזרת התיק להשלמת חקירה: אם אנו מציגים ראיות חדשות או מחדלי חקירה, התובע עשוי להחזיר את התיק למשטרה – מה שלעיתים קרובות מוביל בסופו של דבר לסגירתו.
האם כדאי לממש את זכות השימוע?
לכאורה, התשובה היא "תמיד כן". אך בפועל, השימוע הוא חרב פיפיות. לקראת השימוע ניתן לבקש לעיין בעיקרי חומרי החקירה הרלוונטיים ובכתב החשדות, ככל שנערך, כדי להבין מהן הראיות שבידי התביעה ואילו טענות אפשר להציג בפניה. אלא שחשיפת קו ההגנה בשלב מוקדם אינה תמיד הצעד הנכון, ולעיתים היא עלולה דווקא להרע את מצבו המשפטי של החשוד.
- הסכנה: חשיפת קווי ההגנה שלכם בשלב מוקדם עלולה לגרום לתביעה לערוך "מקצה שיפורים". הפרקליטות עשויה לשלוח את המשטרה להשלמת חקירה כדי לסגור את הפרצות שהצבעתם עליהן.
- המסקנה: הדילמה האם לקיים שימוע, ובאיזה היקף, חייבת להתקבל על ידי עורך דין פלילי מנוסה.
רק עין מנוסה, שמכירה את שיקולי הפרקליטות מבפנים, יודעת מתי נכון "לשמור את הקלפים קרוב לחזה" לניהול המשפט, ומתי הצגת ראיה בשימוע תוביל ל"נוק-אאוט" ולסגירת התיק מיידית. כמו כן, בשימוע ניתן לטפל ב"גרסה כבושה" (דברים שלא אמרתם בחקירה מתוך לחץ) ולתת להם הסבר משפטי מתקבל על הדעת.
שימוע בכתב או בעל פה? הטיפ שלי כפרקליטה בכירה לשעבר
ככלל, טיעוני השימוע מוגשים בכתב, אך במקרים המתאימים ניתן לבקש מהתביעה לקיים שימוע בעל פה. כמי שמכירה את המערכת מבפנים, אני ממליצה כמעט תמיד לבחון את האפשרות לקיים שימוע פנים מול פנים. בקשה כתובה, מנומקת ככל שתהיה, היא "יבשה". היא לא תמיד מצליחה להעביר את הפן האנושי, את הרקע שלכם ואת הנסיבות המקלות, במיוחד כשמדובר באדם נורמטיבי שזו הסתבכותו הראשונה. בפגישה עם התביעה, עורך דין מנוסה יכול להציג את התמונה המלאה, להצביע על כשלים בראיות ולהסביר את הסיפור שמאחורי החשדות. לפעמים דווקא המפגש הישיר מאפשר להאיר היבטים שהתובע לא נתן להם משקל מספק כשבחן את תיק החקירה.
להתייעצות עם עורכת הדין ניתן לפנות בכל עת למשרד ולקבל מענה מקצועי, אישי ומסור.
מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884
מה הדין כאשר חובת השימוע הפלילי לא מתקיימת?
כאשר מוגש כתב אישום נגד החשוד תוך הפרת חובה לערוך שימוע פלילי ולא התקיימו הסייגים הקבועים בחוק המתירים לתביעה להגיש כתב אישום ללא צורך בשימוע פלילי (למשל במקרים בהם החשוד מצוי במעצר, או במקרים בהם ראש יחידת התביעה מתיר הגשת כתב אישום ללא שימוע בהם אין חובת שימוע), הרי שמדובר בהתנהלות פגומה של הרשות ובמקרה זה חייב הנאשם או עורך דינו לטעון, בין היתר, לביטול כתב האישום בשל טענה מקדמית הנקראת "הגנה מן הצדק".
במקרים מסוימים בהם אכן יבוטל כתב האישום ולא יוגש שוב ואם יתברר בדיעבד כי כלל לא היה מקום להגיש את כתב האישום מלכתחילה יוכל הנאשם לשקול הגשת תביעה כנגד המדינה ולתבוע פיצויים בהתאם לסעיף 80 לחוק העונשין המעניק סעד כספי של פיצוי לנאשם.
לסיכום: השקעה נכונה ומדויקת שלכם בשלב הזה עדיפה תמיד (נפשית וכלכלית) על פני ההשקעה הכרוכה בניסיון לתקן בדיעבד טעויות הרות גורל שנעשו במהלך חקירת המשטרה או תוך ויתור שלכם על זכות השימוע מקום בו היה בכוחו לסגור את התיק ועתה מצבכם הורע פי כמה בשל אותן טעויות. זומנתם לשימוע לפני הגשת כתב אישום? אני מזמינה אתכם לקרוא את המדריך שהכנתי – עצות מזהב לצלוח שימוע פלילי.
למה לבחור דווקא בי לייצג אתכם בשימוע פלילי?
אני עורכת דין פלילית משנת 1999, פרקליטה בכירה לשעבר וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי. לאורך שנותיי בפרקליטות צברתי ניסיון עשיר ומגוון בטיפול בתיקים פליליים ובהיכרות מעמיקה עם שיטות החקירה, דרכי עבודת התביעה והשיקולים המנחים את הפרקליטים בקבלת החלטות על העמדה לדין.
כל אלה, הם שמעניקים לי כיום יתרון גדול ומשמעותי בניהול הגנתם של חשודים ונאשמים וניצוח על הליך שימוע לפני הגשת כתב אישום כי אני מבינה את מניעי התביעה והפרקליטות ואת דרך החשיבה שלהם. כך ל"ארגז הכלים" המקצועי שלי ערך רב שמוביל להשגת התוצאה הטובה ביותר ככל שניתן, מול הפרקליטות והתביעה המשטרתית. לכן, כיום הפכתי למשרד בוטיק המתמחה, בין היתר, בייעוץ ממוקד לפני חקירה פלילית במשטרה ובניהול הליכי שימוע פלילי.
היום לאחר לאחר עשרות שנים כעורכת דין פלילית – הסטטיסטיקה במשרדי מדברת בעד עצמה. לזכות משרדי נזקפות מאות הצלחות משפטיות של סגירת תיקים לאחר שימוע ולעיתים עוד קודם לכן, בהם ייצגתי את החשודים, וזאת בעיקר בזכות הבנתי העמוקה והמעודכנת בתחום זה, לצד ניסיון ויכולת מקצועית לתקוף שיטות חקירה לא מקובלות, לחשוף מחדלי חקירה ולהתנגד לקבילותן של ראיות כך שלא ניתן להגיש כתב אישום. לכן, אם לצערכם, הנכם נאלצים להתמודד עם שבר בחייכם ומול סיכון ממשי להגשת כתב אישום נגדכם ומצאתם שמאמר זה עשוי לסייע לכם, התקשרו אלי, אבדוק איך אפשר לסייע גם לכם.
