חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

ניהול הליך פלילי

ניהול הליך פלילי עשוי להיות מלאכה מורכבת, ממושכת ועיקשת, הכוללת מגוון הליכים, תתי הליכים וסדרי דין שאינם ידועים לרוב הציבור. לכן כבר עם פתיחה בהליכים אלה, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי מנוסה.

למה מתכוונים כאשר אומרים ניהול תיק פלילי? כיצד מתנהל ההליך הפלילי? מה ההבדל בין ניהול משפט פלילי לבין הליכי מעצר? האם כל חקירה משטרתית תוביל בהכרח לכתב אישום? האם אפשר למחוק חקירה פלילית מתוך רישומי המשטרה אם בסופו של יום התיק נסגר ולא הוגש כתב אישום? האם אפשר לבטל כתב אישום מבלי לנהל משפט פלילי? אנשים רבים פונים אלי בשאלות כאלה כשהם תוהים לעצמם האם הם זקוקים להתייעץ עם עורך דין פלילי? במאמר שלהלן – אסקור את עיקרי ההליך הפלילי ואשיב לשאלות אלו.

אתם לא לבד, שתפו אותי ​

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

עורכת דין פלילית עידית רייכרט, משרד עורכי דין

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

לקוחות מספרים עלינו

מהי חקירה פלילית?

ברגע שנעברת עבירה פלילית ומוגשת תלונה נפתחת חקירה במשטרה. עם זאת, לעיתים חקירה פלילית יכולה להיפתח ולהמשך גם זמן רב לאחר קיומו של האירוע הפלילי. לדוגמא, כשמעשה העבירה מתגלה ונחשף בחלוף זמן, כך למשל, בעבירות מין. מידע נוסף בעניין ניתן למצוא במאמרי אודות טיפול בעבירות אלו על ידי עורך דין עבירות מין

השיהוי בהגשת התלונה (במיוחד כשמדובר במתלוננת קטינה) יכול ויקח זמן רב, לעיתים שנים, עד שהמתלוננת תהא מוכנה ובשלה לחשוף את דבר העבירה. במקרים כאלה חקירה פלילית נפתחת בחלוף זמן ממועד ביצוע העבירה. חקירה פלילית, תכליתה אחת היא: לאתר את מבצע העבירה ולהעמידו לדין

המשטרה אינה גוף "שופט": היא גוף שתפקידו לחקור, לחשוף עבירות לנהל חקירה פלילית, תוך איסוף ראיות עד תום ולגבש תיק פלילי כך שהחשוד יועמד לדין בבית המשפט באמצעות התביעה המשטרתית או הפרקליטות הן רשויות התביעה במשפט הפלילי. החקירה הפלילית נפתחת על פי רוב בשתי דרכים:

הדרך האחת והעיקרית, היא במקרה שבו אדם ניגש למשטרה כדי להגיש תלונה בגין עבירה פלילית שבוצעה בו או שהיה עד להתרחשותה. כך למשל: אדם שהותקף ובוצעה בגופו עבירה פלילית, וכו'.

הדרך השנייה, היא במקרה שבו דווקא המשטרה היא שיוזמת בעצמה את ההליך החקירתי.

לדוגמא, כאשר שוטר נתקל ברכב חשוד ובחיפוש ברכב נמצאים סמים או נשק. זו, למשל, דוגמא למקרה של אירוע פלילי שהתגלה ע"י המשטרה באופן יזום. דוגמא נוספת (שמתרחשת רבות במציאות), היא במקרים שבהם התקשורת מדווחת או חושפת אירועים פליליים כגון שחיתות שלטונית, מקרי הונאה ומרמה, מקרי פגיעה והטרדה מינית ועוד. במקרים אלה – המשטרה פותחת בחקירה יזומה. במקרים נוספים תפתח חקירה פלילית בעקבות תלונה של אדם שאינו נפגע עבירה אולם מכח חובתו המוסרית או החוקית מבקש להתלונן על עבירה פלילית שנתגלתה לפניו למשל דיווח על התעללות בקטינים חסרי ישע.

מהן סמכויות המשטרה במסגרת חקירה פלילית?

במסגרת חקירה פלילית, למשטרה שמורות סמכויות רבות, כדלקמן:

סמכות המעצר: לשוטר יש סמכות לעצור חשוד בעבירה פלילית, למשך 24 שעות. מעצר הקרוי גם מעצר ימים. בחלוף פרק זמן זה רק לבית המשפט יש סמכות להאריך את המעצר מעבר לכך מעת לעת לרוב, מעצרו של אדם נעשה משתי סיבות:

תכלית אחת היא מניעתית: כלומר, כדי לשמור ולהגן על שלום הציבור מפני מסוכנותו הלכאורית של החשוד. התכלית השנייה, הנפוצה יותר, היא תכלית חקירתית: לרוב, המעצר מתבצע כדי לאפשר למשטרה לערוך חקירה פלילית ולמנוע מחשוד מסוים לפגוע בהליך החקירה או להעלים ראיות או לפגוע בעדים פוטנציאלים.

סמכות העיכוב: עיכוב, בניגוד למעצר, מוגבל לשלוש שעות, כאשר בסמכות קצין משטרה להאריך את משך העיכוב לשלוש שעות נוספות.

עיכוב זה נעשה גם הוא לצורך חקירה, אך הוא מוגבל משמעותית לעומת מעצר ופחות פוגעני מהליך המעצר. הוראות הדין וגם הפסיקה של בתי המשפט, מנחות להעדיף את סמכות העיכוב ולא את סמכות המעצר, בשל החובה לפגוע בחירותו של אדם במידה פחותה ככל שניתן.

סמכות להשתמש בכוח: כחלק מסמכות המעצר, נגזרת הסמכות להשתמש בכוח. כמובן ששימוש בכוח צריך להיות מדורג ומידתי, שהרי לא ייתכן כי שוטר ישתמש בנשק חם, כאשר ההתנגדות למעצר היא סבירה וצפויה. מנגד, חשוב להבהיר שכדי שהמשטרה תוכל לפעול ולחקור ולשמור על שלום הציבור וביטחונו, רשאית משטרת ישראל להשתמש בכוח ובלבד שמדובר בכח סביר ולא למעלה מזה.

סמכות החיפוש: במסגרת חקירה פלילית וגם כדי להגן על שלום הציבור, מוקנית למשטרה סמכות חיפוש.

סמכות החיפוש היא רחבה ונחלקת לשלושה רבדים: רובד אחד הוא חיפוש על גופם של אנשים חשודים (אולם אז בהעדר צו משפטי החיפוש חייב להיות חיפוש בהסכמה ומדעת – הלכת "בן חיים") הרובד השני הוא חיפוש בבית, ברכב, בכלים ובחפצים. הרובד השלישי הוא חיפוש פנימי וחיצוני.

חיפוש פנימי (שכולל בדיקה גניקולוגית וכיו"ב) מחייב החלטה או צו של בית המשפט.

חיפוש חיצוני אינו מחייב צו שופט, אלא החלטה של קצין משטרה בלבד. חיפוש חיצוני כולל בדיקה חזותית של גוף החשוד בעירום, בדיקת שתן, נטילת שיער מחשוד ועוד תלוי נסיבות וצורך.

באשר לחיפוש בכליו של החשוד רכבו, בגדיו וכו' – לשוטר יש סמכות לערוך חיפוש ברכב זאת, במידה ויש חשד סביר לכך, שהרכב שימש לביצוע העבירה או שמא הוא עשוי לבצע עבירה או במקרים שהחשוד נתן הסכמה מדעת לחיפוש.

בנוגע לחיפוש בבתים – הרי שהנושא מורכב יותר. ככלל, לשוטר יש סמכות לערוך חיפוש בביתם של חשודים ללא צו מבית המשפט, במקרים מסויימים וחריגים אך, ברוב המקרים המשטרה צריכה להצטייד בצו חיפוש כדין כדי לערוך חיפוש בדירה.

סמכות לערוך האזנות סתר: במסגרת חקירה משטרתית, למשטרה יש סמכות לערוך האזנות סתר, אולם החוק בנושא קובע בפירוש, כי האזנת סתר צריכה אישור של סגן נשיא בית המשפט המחוזי ואינה אפשרית בכל מקרה ומבלי שנבחנו הראיות קודם לכן על ידי בית המשפט אשר רק הוא יצדיק את הפגיעה הדרסטית בחירותו של הפרט.

סמכות לבצע תרגילי חקירה: במסגרת חקירה במשטרה, המשטרה נוקטת לא אחת במונח הנקרא "תרגילי חקירה". דהיינו, תרגילים הגובלים בהטעיה לגיטימית של חשודים במסגרת חקירה, על מנת להביאם למסור עדויות לגבי עבירה פלילית.

דוגמא לתרגילי חקירה, היא הכנסת "מדובבים" לתאי מעצר. מדובב הוא שוטר שמתחזה לעצור או לעבריין ומנסה באמצעות "הצגה" לדובב חשוד אחר, הנמצא עמו בתא המעצר. יש כמובן תרגילי חקירה נוספים כגון: דיווח תקשורתי על ארוע פיצוח החקירה בעקבות הודאת העד המרכזי שהפלילי את שותפיו ועוד כאלה שאינם מוכרים או צפויים ועל כן בדרך כלל מצליחים להביא לפיצוח חקירה ולאיסוף ראיות מפלילות. למידע נוסף בנושא זה קראו את המאמר – תרגילי חקירה – זכויות הנחקר בחקירת משטרה

סמכות ליטול אמצעי זיהוי: במסגרת חקירה, למשטרה יש סמכות ליטול אמצעי זיהוי מחשוד. לדוגמא, ליטול טביעות אצבע, דגימות דנ"א ועוד. אותן דגימות משמשות את המשטרה לצורך זיהוי פלילי של חשודים והתאמה בין דגימות לדגימות אחרות, שנמצאו בזירות בהן התרחשו עבירות פליליות.

מה עוד חשוב לדעת על חקירה במשטרה?

למרות סמכויותיה הנרחבות של משטרת ישראל – עדיין אין היא בבחינת "כל יכולה" וגם משטרת ישראל מוגבלת וכפולה להוראות החוק והפסיקה ואין היא רשאית לאסוף ראיות בכל מחיר.
אעיר, כי כאשר המשטרה פועלת בניגוד לחוק במסגרת ניהול חקירה במשטרה ותיק פלילי במשטרה, יש לכך השלכות לטובת החשוד שיכולות לפעול לזכותו ולזיכויו במשפט הפלילי שיתנהל נגדו בבית המשפט, היה ויוגש נגדו כתב אישום. אסביר להלן מה חשוב לדעת על חקירת פלילית במשטרה:

הזכות להיוועץ בעורך דין: אחת הזכויות המהותיות של חשוד במסגרת חקירה פלילית, היא הזכות להיוועץ בעורך דין. כל אדם אשר נחקר במשטרה, נמצא בסיטואציה שבה אמירות שימסור יכולות ועלולות להפליל אותו ולצבוע את החקירה ב"דנ"א" ממנו יהיה קשה עד מאד להיפטר, למשל הודאה בעובדה מסוימת שבעתיד תתגלה כטעות (כך למשל הודאה כי היית במקום מסוים, החזקת בחפץ מסוים, לבשת בגד מסוים) בשלב החקירה, המשטרה היא הגוף החזק מול האזרח.

כלומר, למשטרה יש כוח חוקי עצום כלפי החשוד המצוי במעצר ותחת חקירה. לכן, כדי לאזן בין הצדדים, קיימת חובה חוקית להזהיר כל אדם המצוי בחקירה כי: זכותו "לא לומר דבר" כי "דבריו יתועדו ועשויים לשמש ראיה כנגדו בבית המשפט" אולם "בית המשפט יוכל להביא בחשבון את שתיקתו". ובנוסף יקבל אדם את זכות ההיוועצות לפיה: "זכותך להיוועץ בעורך דין לפני חקירתך, בכפוף למגבלות הקבועות בחוק". ככל שהחשוד הנחקר מעוניין לקבל ייעוץ משפטי, החוקרים במשטרה חייבים לאפשר לו לממש את הזכות הזו שהיא זכות יסוד והוא רשאי להיפגש עם עורך דין מטעמו או לשוחח עמו טלפונית.

הזכות לשמור על שתיקה: כאמור, בין האזרח לבין המדינה קיימים פערי כוחות עצומים, במיוחד בשלב החקירה. על כן, בנסיבות בהן החשוד מבקש לשמור על עצמו מפני הפללה עצמית וכן גם בשל אי הנוחות מכך שחשוד יכרוך סביב צווארו את "חבל התליה" בהבל פיו קבע המחוקק עקרון יסוד כי כל אדם המצוי תחת חקירה פלילית יכול לבחור בין הזכות לאי הפללה עצמית או בביטוי השגור יותר "זכות השתיקה". זכות השתיקה באה כדי לאפשר לאדם המוחזק כחף מפשע, כל עוד לא הוכרע אחרת,את הזכות הלגיטימית שלא לספר כל מה שהוא יודע/ ראה/ אסף אם יש בכך כדי לפגוע בו, בחירותו, במשפחתו או בחייו. אבל – חשוב לדעת – נקיטה בזכות זו צריכה להיעשות בזהירות רבה שכן יש לה השלכה רבה על חיזוק הראיות בתיק החקירה ורצוי שתעשה רק לאחר שהחשוד התייעץ בעורך הדין הפלילי ומודע היטב להשלכות ותוצאות צעד זה. אין לומר כי זכות השתיקה נכונה בכל מקרה ומקרה. ופעמים רבות תהא זו שטות שלא למסור גרסה שיכולה לחלץ אותך מהעמדה לדין. 

הזכות ליחס הולם: כל אדם המצוי בחקירה במשטרה, זכאי ליחס הולם מחוקריו ובין היתר גם תנאי מעצר סבירים מרחב מחייה, טיפול רפואי, שיחות טלפון לעוה"ד, ביקורים של עוה"ד וכמובן מזון, בגדים, תרופות וכיוב הכל בהתאם לנהלים ולהוראות החוק.

מהו רישום פלילי וכיצד אפשר למחוק אותו?

כאשר המשטרה מסיימת את חקירתה, התיק עובר לעיון והחלטה של התביעה (הפרקליטות או התביעה המשטרתית),האם יוגש כתב אישום או שהתיק ייסגר? כאן המקום להעיר כי תיק פלילי יכול להיסגר על פי רוב בשל אחת משלוש עילות: חוסר ראיות מספיקות להגשת כתב אישום, העדר אשמה פלילית או חוסר עניין לציבור. דרך נוספת בה תיק פלילי יכול להיסגר היא בהסדר

כאשר תיק פלילי נסגר בשל חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין או חוסר עניין לציבור, עדיין ייוותר רישום משטרתי (ולא פלילי) נגד אותו חשוד כמעין כתם. זהו אינו עניין של מה בכך ומדובר ברישום מהותי, שכן לעיתים הוא עשוי לפגוע בחשוד כשיתבקש להציג "תעודת יושר" כלומר רישום על תיקים שנפתחו.

כך למשל בעת ניסיון להתקבל לעבודה או להתנדבות, לעומת זאת, אם תיק פלילי נסגר מהעדר אשמה פלילית, אזי רק אז אין כל רישום משטרתי והתיק כאילו לא היה מעולם.

לכן, כאשר חשוד מקבל הודעה על סגירת תיק פלילי, חשוב מאוד לבדוק מהי עילת סגירת התיק. במידה והעילה עשויה להותיר רישום משטרתי-פלילי,כאות קין, חשוב לפנות ליחידה שסגרה את התיק, בבקשה לשינוי עילת סגירתו ולמעשה, למחיקת רישום פלילי או לביטול הרישום הפלילי, שזו התוצאה האופרטיבית.

קיבלתי מכתב כי עומדים להגיש נגדי כתב אישום – מה אפשר לעשות?

כאמור במידה והתיק הפלילי הועבר לידי אחת מרשויות התביעה, היא שתכריע, האם להגיש נגד החשוד כתב אישום פלילי לבית המשפט ולמעשה לנהל משפט פלילי נגד הנאשם, או שמא ראוי לסגור את התיק. התובע או הפרקליט יכולים גם להחזירו למשטרה – לשם ביצוע פעולות חקירה נוספות, או כפי שנקרא בפי התובעים "השלמת חקירה".

עם זאת, במקרים שבהם הוחלט על הגשת כתב אישום בגין עבירה מסוג פשע (דהיינו, עבירה שהעונש בגינה עולה על 3 שנים), אזי קיימת חובה מכוח חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב, התשמ"ב-1982), לאפשר לחשוד לממש את זכותו לשימוע לפני הגשת כתב אישום.

מהו שימוע? שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא הליך מקדמי, שנערך לפני הגשת כתב האישום, ממש כמעין משפט קטן וכשמו כן הוא – מטרתו לאפשר לחשוד בטרם יהפוך לנאשם להביע עמדה על עצם הכוונה להגיש נגדו כתב אישום. שימוע יכול להתבצע בכתב, כלומר באמצעות פניה בכתב לתובע או לפרקליט, אך הוא יכול גם להתבצע בעל פה. 

עצת זהב – רצוי מאד מאד להסתייע בעורך דין פלילי מנוסה שייצג אותך בהליך השימוע. אין לזלזל בהליך זה תוצאתו הרת גורל וחייבים לדעת כיצד לנהל אותו. לא פעם, במסגרת שימוע, התביעה אכן משתכנעת שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד, או לעיתים משתכנעת להגיש כתב אישום בעבירה פלילית חמורה פחות או בהיקף מצומצם יותר- זו למעשה תכלית השימוע.

עם זאת, לשימוע יש חיסרון אחד מהותי, והוא לעיתים חשיפת קו ההגנה או מקצת מראיותיו ובכך מאבד את גורם ההפתעה. למעשה כאשר מתנהל משפט פלילי (כפי שנסביר בהמשך), הנאשם אינו חייב להציג בפני התביעה את הראיות שברשותו, אלא הוא רשאי "להפתיע" את המדינה ולהציג את ראיותיו במהלך המשפט הפלילי ולא קודם לכן. לעומת זאת, במסגרת שימוע, לא אחת נאלץ הנאשם לחשוף את טענותיו וראיותיו (אלו שהוא יבקש להעלות במסגרת המשפט הפלילי). במקרים אלו, התביעה יכולה להשלים את החקירה, לתקן פגמים שהיו נחשפים אלמלא חשף החשוד את טענותיו בשימוע, מה שעשוי לפגוע בנאשם.

לכן, רצוי לדעת – שימוע ודרך ניהולו לרבות ההחלטה האם לקיימו או לוותר עליו לעיתים גם במחיר של הגשת כתב אישום, זו אומנות של ממש. מיומנות שנרכשת לאחר שנות ניסיון ארוכות. טיפ קטן: זכרו – צריך לדעת מתי לנצל את הליך השימוע ובאיזה אופן? לא תמיד מומלץ לעשות בה שימוש וממש ממש מומלץ להיעזר בעורך דין פלילי, אשר יבחן האם יהיה כדאי לעשות שימוש בזכות השימוע, בנסיבות הספציפיות.

הוגשה נגדי בקשה למעצר עד תום ההליכים – מהי המשמעות?

במידה והתביעה מחליטה להגיש כתב אישום נגד החשוד, היא יכולה במקרים המתאימים בהם נשקפת סכנה לשלום הציבור או חשש לפגיעה בראיות או להשפעה על עדים, להגיש במקביל לכתב האישום בקשה נוספת לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. 

כדי שבית המשפט יורה על מעצר של חשוד עד לתום ההליכים נגדו, התנאים הבאים הכרחיים לבקשת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים והם:
קיומן של ראיות: קיומן של ראיות ש"לכאורה", מהן, עולה חשד כבד, שאותו חשוד עשוי להיות מורשע בסוף המשפט הפלילי.
עילות מעצר: בד בבד, כדי לעצור נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, יש להוכיח שהעבירה שבה הוא מואשם היא עבירה חמורה, כגון: שוד, אלימות, רצח, אונס ועוד כזו המעידה על מסוכנות הנאשם לשלום הציבור. לחילופין, יש להוכיח כי קיים חשש סביר, ששחרור הנאשם ממעצר, עשוי להביא לשיבוש הליכי משפט. לעיתים מתקיימות שתי עילות אלה ואז סיכויי מעצרו של הנאשם מתחזקים אלא אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר.
העדר חלופת מעצר: אף על פי כן, במסגרת בקשות למעצר עד תום ההליכים, החוק מחייב את בית המשפט לבחון, האם אף על פי האמור לעיל, עדיין קיימת חלופת מעצר כזו שתבטיח את תכלית המעצר באופן שחירותו של הנאשם תפגע במידה פחותה. היות ומדובר בשלב שבו הנאשם טרם הורשע בדין. אפילו אם בית המשפט מצא ראיות לכאורה נגדו ואפילו אם נמצא כי העבירה שבה הוא מואשם היא חמורה, עדיין חובה לבחון האם אפשר להגשים את מטרות המעצר באמצעים חלופיים.

לדוגמא: שחרור למעצר בית, שחרור באזיקים אלקטרונים או בפיקוח של קרוב משפחה ועוד.
במידה ובית המשפט קבע, כי יש לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים ולא ניתן לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר, הרי שמעצר עד תום ההליכים נמשך עד סיום המשפט אולם בחלוף תשעה חודשים – יבחן בית המשפט העליון האם יש צורך בהארכת המעצר ואם כן אזי יכול להאריך את המעצר בתקופה נוספת.

הוגש נגדי כתב אישום – מה אפשר לעשות כבר בישיבה הראשונה של המשפט הפלילי?

לאחר שהוגש כתב אישום, יוזמן הנאשם לפתיחת משפטו בישיבה ראשונה שנקראת "הקראה". זו ישיבה שבה הנאשם יתבקש להשיב על עובדות כתב האישום, כלומר: לכפור או להודות באשמתו. עם זאת, לעיתים כבר בישיבת ההקראה, הנאשם יכול לגרום לביטול כתב האישום. זאת, באמצעות העלאת טענות מקדמיות. החוק מקנה לנאשם בהליך הפלילי זכות לטעון טענות מקדמיות, כגון: העדר סמכות עניינית, הגנה מן הצדק, זיכוי קודם בגין אותה עבירה, פגם או פסול בכתב האישום ועוד. אלו דוגמאות לטענות מקדמיות, שנאשם צריך לטעון כבר בפתח המשפט (דהיינו – בשלב ההקראה).

בית המשפט יכול לקבל את הטענה ולהורות על ביטול כתב האישום. לעומת זאת, הוא יכול לקבל את הטענה אך לתקן את כתב האישום, או להורות על תיקון הפגם הנטען. כמו כן, שלב ההקראה הוא השלב, שבו על הנאשם להעלות טענה הנקראת "אליבי". דהיינו, אם הנאשם טוען שבזמן ביצוע העבירה הפלילית המיוחסת לו, הוא היה במקום אחר, עליו לטעון זאת בשלב ההקראה. אם לא תועלה טענה זו בשלב זה, יהיה על הנאשם לקבל רשות מבית המשפט לטענת אליבי מאוחרת (כמו כן, מטבע הדברים, טענת אליבי שנטענת בשלב מאוחר, "זוכה" למשקל נמוך מאוד וברוב המקרים היא נדחית).

כיצד מתנהל משפט פלילי?

לאחר ישיבת ההקראה, ייפתח המשפט הפלילי. תחילה ב"פרשת התביעה", שבה המדינה תציג את כל ראיותיה באמצות עדיה והנאשם יהיה רשאי לחקור את עדי המדינה בחקירה נגדית.
עם סיום פרשת התביעה, יחל שלב פרשת ההגנה.

זהו השלב שבו הנאשם יציג את ראיותיו ועדים מטעמו. בשלב זה, הנאשם גם יהיה רשאי להעיד בעצמו ולספר לראשונה את גרסתו.
עם סיום פרשת ההגנה, הצדדים יסכמו את טענותיהם בפני בית המשפט. סיכומים הם השלב, שבו כל אחד מהצדדים צריך להסביר בהרחבה, מדוע יש לקבל את עמדתו. המדינה, תסביר בהרחבה, על סמך הראיות שהיא הציגה, מדוע יש להרשיע את הנאשם ואילו הנאשם ינסה להסביר בהרחבה לבית המשפט, מדוע יש לזכותו על סמך הראיות שהוגשו לבית המשפט. מדוע קיים ספק באשמתו או מדוע יש לזכותו זיכוי מוחלט.

לאחר תום הסיכומים, בית המשפט יכריע את דינו של הנאשם. במסגרת הכרעת הדין, בית המשפט יקבע, האם הנאשם אשם בעבירה, או שמא יש לזכותו מהעבירה. במידה ונקבע כי הנאשם זכאי, יסתיים המשפט הפלילי. במידה ונקבע שהנאשם אשם, הרי שהמשפט הפלילי עובר לחלקו השני, שלה הטיעונים לעונש וגזר הדין, כפי שיוסבר כעת.

הורשעתי בפלילים – האם הכל אבוד?

כאמור, במידה ובית המשפט הרשיע את הנאשם בפלילים, יחל שלב "הטיעונים לעונש". בשלב זה, המדינה תטען לעונש שיש להטיל על הנאשם ואילו הנאשם יצטרך לשכנע את בית המשפט להקל בעונשו.
במסגרת הטיעונים לעונש, בית המשפט רשאי לשלוח את הנאשם לעריכת תסקיר (לעיתים ובמקרים המתאימים יש חובה בתסקיר). דהיינו: חוות דעת שנעשית ע"י עובד סוציאלי, המראיין את הנאשם ובוחן – האם אפשר וראוי במקרים המתאימים לשקם את הנאשם ולהקל בעונשו או להפך. חוות דעת של קצין מבחן נערכת, כדי לאפשר לבית המשפט להכיר טוב יותר את הנאשם. למעשה, קצין המבחן פועל כזרועו הארוכה של בית המשפט ועמדתו חשובה מאד בשקלול הפרמטרים ששוקל בית המשפט לפני גזירת עונשו של נאשם.
כמו כן, במסגרת הטיעונים לעונש, הנאשם יכול להעיד "עדי אופי" מטעמו (ובמסגרתם להגיש תעודות הצטיינות, ומסמכים נוספים המעידים לזכותו) וכן להציג ראיות נוספות להקלה בעונשו.

עם סיום הטיעונים לעונש, בית המשפט יקבע, מהו העונש הראוי להטיל על הנאשם ויקבע את גזר הדין. בין היתר, בית המשפט רשאי להורות על מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים לקורבן העבירה ועוד. במקרים המתאימים יכול בית המשפט להעדיף את הפן השיקומי ולעיתים אף להמנע מהרשעה ולהסתפק בעונשים הרתעתיים בלבד כגון: מאסר מותנה, התחייבות להמנע מעבירה, של"צ וצו מבחן. באילו מקרים יעדיף בית המשפט להקל על הנאשם במאמרי הנפרד..

איך מערערים על פסק דין פלילי?

עם מתן גזר הדין, תם המשפט הפלילי – אולם, הנאשם רשאי להגיש ערעור על גזר הדין ועל הכרעת הדין שניתנו בעניינו. לעומת זאת, גם המדינה רשאית, במקרים מסוימים, להגיש ערעור על קולת העונש או על זיכוי הנאשם לערכאה הגבוהה יותר זאת בתום 45 ימים מיום מתן גזר הדין (או מיום הכרעת הדין, אם נקבע כי הנאשם זכאי).

לסיכום:
ההליך הפלילי הוא הליך מעניין ומורכב הכולל מגוון רב של הליכים, תתי הליכים וסדרי דין, שאינם מוכרים לרוב האוכלוסייה. לכן, כבר במסגרת חקירה פלילית או מאוחר יותר במשפט פלילי, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי בעל ניסיון.

לעיתים רבות חשודים ונאשמים נורמטיבים סמוכים ובטוחים כי החקירה במשטרה תסתיים כלעומת שהחלה ועל כן "חבל על הכסף" ואין צורך בעורך דין פלילי. אך מניסיוני הרב מסתבר כי במקרים רבים אמונה זו מתבררת כטעות קריטית ולעיתים הרת גורל על עתידו וחייו של החשוד. כאמור שלב החקירה הוא הליך ראשוני בו נאספות הראיות,מתגבשות חשדות "ונבנה" התיק פלילי. גרסת חשוד "לא נכונה" עלולה להיות דרמטית לחובת החשוד ולעומת זאת גרסה "נכונה" ברוב המקרים תביא לסגירת התיק הפלילי.

על כן יעוץ בטרם חקירה וליווי מקצועי בידי עורך דין פלילי הנם בעלי השפעה מכרעת על עתידו הפלילי של החשוד או הנאשם.
המשרד שלי הינו משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיבים בהליך הפלילי על כל רבדיו ובמתן ייעוץ מקצועי והכנה נכונה לקראת חקירה פלילית.

אני מכירה ומבינה את הכאב והחרדה שעוברים על אדם נורמטיבי שמועד ומסתבך בעולם הפלילי – כרעם ביום בהיר עולמו חרב עליו! ולכן בחרתי מתוך השקפת עולם לייצג את אותם אנשים טובים שלא דמיינו בסיוטים הכי גרועים שלהם שיום אחד יזדקקו לעורך דין פלילי. אני מאמינה כי גם אדם כזה העלול למצוא עצמו בשבר נוראי, לעיתים על לא עוול בכפו, לעיתים מתוך מצוקה ראוי לחמלה, לעזרה מקצועית ולהגנה משפטית מעולה. חשוב לזכור – ליווי נכון ומקצועי על ידי עורך דין פלילי ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים של ההליך יכול לחרוץ גורלות. אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן.

יש לי את הכלים והידע לעזור לכם

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

הצלחות המשרד

הערה:

מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.

לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?

האם המאמר הועיל לכם?

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר דירוגים 23

נשמח שתהיה הראשון לדרג את המאמר שלנו

אודות הכותבת

Picture of עידית רייכרט - עורכת דין פלילית
עידית רייכרט - עורכת דין פלילית

בעברה פרקליטה בכירה בפרקליטות, ומשנת 2012 סנגורית מובילה ובעלת משרד בוטיק למשפט פלילי וצווארון לבן, המדורג מידי שנה כאחד ממשרדי עורכי הדין הפליליים המובילים בארץ המתחייב להגנה משפטית איכותית, קפדנית ובלתי מתפשרת. על לקוחותיו הרבים נמנים בעיקר עוברי חוק נורמטיביים ונפגעי עבירה, אותם מובילה עורכת דין רייכרט במסירות ובנחישות עד להגעתם לחוף מבטחים.

אהבתם? שתפו
Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
Telegram
WhatsApp
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך:
בדיקת פוליגרף

בדיקת פוליגרף

אתם בחקירה במשטרה ומציעים לכם בדיקת פוליגרף? כדאי שתכירו היטב את הדברים הבאים: ראשית, מהי בדיקת פוליגרף? בדיקת פוליגרף הינה בדיקה חיצונית בה מחוברים אל

קרא/י עוד »
לשיחה לחץ כאן
שלום, אני זמינה כדי להקשיב לך ולבדוק איך
עידית רייכרט משרד עורכי דין
שלום
לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר
דילוג לתוכן