חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מהי זכות השתיקה?

זכות השתיקה היא זכות הניתנת לנחקרים בתשאול ובחקירה משטרתית, כחלק מזכאותם הכללית להליך הוגן. תכליתה של הזכות הינה למנוע הפללה עצמית, אם כי חשוב לקבל ייעוץ טרם החקירה בכדי להבין האם ומתי מומלץ להשתמש בה.

זכות השתיקה וחשיבותה בהליך הפלילי - דעו את זכויותיכם!

משנודע על חשד לדבר עבירה ו/או מוגשת תלונה נפתחת חקירה במשטרה. במצב דברים זה עשוי כל אדם חשוד, למצוא עצמו בתחנת משטרה ניצב בפני חקירה באזהרה, או מקבל זימון בטלפון לחקירה במשטרה, על פי רוב, ללא כל התראה מראש. זהו מצב בלתי נסבל, בוודאי לאדם מן הישוב שמעולם לא ביקר בתחנת המשטרה בחייו.

בפרק הזמן הקצר שבין הזימון לחקירה לבין התייצבותו בחדר החקירות, מתרוצצות במוחו של האדם שאלות ותהיות לגבי סיבת הזימון ובעיקר כיצד לנהוג בתוך חדר החקירות.
זהו, אם כן השלב להתייעץ עם עורך דין פלילי, או לפחות להכיר את המאמר הבא שיעסוק באחת הזכויות המשמעותיות והיא זכות השתיקה בחקירה הפלילית, המוכרת גם כזכות להימנע מהפללה עצמית. 

 

מהי זכות השתיקה בחקירת משטרה?

זכות השתיקה או הזכות להימנע מהפללה עצמית הינה אחת מזכויות היסוד החשובות העומדות לרשות כל אדם בחקירה באזהרה במשטרה. משמעותה כי אדם אינו חייב לומר דבר שעשוי לשמש ראיה כנגדו, או להפלילו בכל דרך.

מדובר בזכות שנקלטה גם בחוקה האמריקאית, ומוכרת לנו מ"הצהרת מירנדה" שנאמרת לכל חשוד בעת עיכובו/מעצרו/חקירתו, כפי שרואים בסרטים ובסדרות. אולם, גם המשפט העברי כבר הכיר בכך ש"אין אדם משים עצמו רשע" ולכן זכותו של אדם לשתוק בחקירתו אם יש בה כדי להפלילו. לטיפים ממני על התנהלות נכונה בחקירה קראו את מאמרי – חקירה במשטרה

גם שיטת המשפט הישראלית עיגנה את זכות השתיקה בחקירה במשטרה במספר הוראות חוק, הנה הן לפניכן:

 – סעיף 28 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996:

"לא יחליט הקצין הממונה על מעצרו של אדם, על המשך מעצרו או על שחרורו בערובה, ולא יקבע את סוג הערובה, גובהה ותנאיה, בלי שיתן תחילה לאותו אדם הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו".

– הוראה דומה ניתן למצוא גם בסעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות):
" אדם, הנחקר כך, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו בשעת החקירה אותו קצין משטרה, או קצין מורשה אחר כנ"ל, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית".

וכן בסעיף 47 לפקודת הראיות:
" (א) אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה.
(ב) ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך.
(ג) נאשם שבחר להעיד במשפטו כעד הסניגוריה, לא יחול עליו סעיף זה לגבי העבירה שהוא מואשם בה באותו משפט".

אתם לא לבד, שתפו אותי ​

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

עורכת דין פלילית עידית רייכרט, משרד עורכי דין

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

לקוחות מספרים עלינו

האם זכות השתיקה חלה גם על פעולות חקירה נוספות?

זכות השתיקה בחקירה, כוללת גם הזכות להימנע מהפללה עצמית גם ביחס לפעולות חקירה אחרות שאינן רק גביית עדות אלא למשל גם כשמתקיים עימות במשטרה, שחזור ועוד. גם במהלכן רשאי החשוד להוסיף ולשתוק.

האם שמירה על זכות השתיקה לא תפגע בחשוד?

אין ספק כי חשוד ששומר על זכות השתיקה מאתגר את חוקרי המשטרה ואלה ינסו לחלץ ממנו גרסה כמעט בכל דרך. לכן, כדאי לזכור, כי כל עוד החשוד מוחזק בידי המשטרה, בין אם מדובר בעיכוב משטרתי (החזקת חשוד עד שלוש שעות ובד"כ פעולה זו מקדימה הוראת מעצר) ובין אם מדובר במעצר הוא ממשיך להיות תחת עיניה ומיקרופונים פתוחים של משטרת ישראל וברור כי כל דבר שיגיד במצב זה ישמש נגדו.

לכן, בכל נקודת זמן החל מעיכוב החשוד או מעת המעצר יכולה המשטרה להשתמש בכל מיני תרגילי חקירה על מנת לחלץ גרסה מחשוד, וודאי כאשר מדובר בחשוד ששומר על זכות השתיקה בחקירת משטרה. למידע נוסף על שיטות חקירה קראו את מאמרי – תרגילי חקירה.

האם לשמירה על שתיקה יש "תג מחיר"?

שמירה על זכות השתיקה גובה "מחיר ראייתי" והוא – חיזוק הראיות נגד החשוד. לעיתים, מחיר זה הוא מחיר "כדאי" לחשוד (כי כל גרסה שימסור רק תסבך אותו) אך לעיתים תהא זו שטות גמורה מצד החשוד לשמור על זכות השתיקה ועדיף לו למסור גרסה, כדי שלא לחזק את הראיות המועטות שהתגבשו נגדו.

שתיקה בחקירה באזהרה היא ויתור מראש על מסירת גרסה בהזדמנות הראשונה. לעיתים גרסה ראשונית עדיפה מזכות השתיקה ולעיתים הפוך. אין כאן כלל גורף ולכן המלצתי לפעול בהתאם להמלצת ייעוץ משפטי של עורך דין פלילי בקיא ומנוסה.

זכרו – לזכות השתיקה "תג מחיר" לכן, יש להימנע משימוש בזכות השתיקה שעלולה לסבך את החשוד דווקא בשל שתיקתו ולהעדיפה רק אם זהו המוצא האחרון או היחיד הנכון במקרה שלכם.

עצתי אליכם -בטרם תחליטו לשמור על זכות השתיקה בקשו לממש את זכות ההיוועצות עם עורך דין פלילי שישמע את סיפורכם וייעץ לכם על פי מיטב הבנתו וכשרונו.

שתיקה של נאשם בבית המשפט

בין אם חשוד מסר גרסה בחקירתו, ובין אם שמר על זכות השתיקה, והוחלט להגיש נגדו כתב אישום. כאשר יגיע המועד לשמיעת עדותו הוא רשאי גם אז להימנע מלהעיד. במצב זה הוא פשוט לא יעלה על דוכן העדים. אלא שגם במקרה זה החוק קובע כי הדבר עשויה להוות תוספת ראייתית משמעותית לראיות אחרות שיוגשו לבית המשפט במסגרת ההליך. ראה לעניין זה את סעיפים 161 ו-162 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982:
"162. (א) הימנעות הנאשם מהעיד עשויה לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה וכן סיוע לראיות התביעה במקום שדרוש להן סיוע."

ההבדל בין שימוש בזכות במהלך חקירה של חשוד, לבין שימוש בזכות על ידי עד

כפי שראינו, חשוד יכול לשמור על זכות השתיקה בחקירת משטרה, או להימנע מלהעיד בפני בית המשפט – מדובר בחלק מרשימת זכויותיו של החשוד. לעומתו, עד, מחויב למסור את האמת בעת עדותו, וודאי כאשר עדותו ניתנת בפני בית המשפט.

חובתו של העד למסור אמת, רק אמת וכל האמת מעוגנת בסעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש"ם-1980:
"2. עד העומד להעיד, בכל הליך שיפוטי או מעין שיפוטי, מזהירים אותו תחילה, בלשון המובנת לו, כי עליו להעיד את האמת בלבד ואת האמת כולה, וכי יהיה צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן; העד ישיב כי הבין את האזהרה וכי הוא מתחייב לעשות כן."

בכל מקרה, מאחר שזכותו של החשוד/נאשם מעוגנת בדין, ואילו לעד אין זכות שלא לומר את האמת, אז ככל שעד ישמור על זכות השתיקה ייתכן ועניינו יעלה כדי עבירה שיבוש עשיית משפט.

אז, למה לפנות דווקא אלי, עורכת דין פלילית?

אני עו"ד עידית רייכרט, לשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי ובהליכים נלווים וכן במקרים של ייצוג וליווי נפגעי עבירה.

ניסיוני הרב משך שנותיי בפרקליטות וכסנגורית ותיקה מלמד כי חקירה במשטרה היא הזדמנות הפז של חשוד, לספר את סיפורו ולהביא בפני המשטרה גרסה שבכוחה לנקות את שמו. שמירה על זכות השתיקה בחקירת משטרה, היא אחד הכלים המעולים שיש בידיו של עורך דין פלילי כאשר הוא מכין את לקוחותיו לחקירה במשטרה. אך, כאמור, מדובר בכלי שיכול גם לפגוע בחשוד, וככל שמשתמשים בכלי הזה, יש לעשות בו שימוש מושכל, במקרה, במקום ובזמן המתאימים.

רק עורך דין פלילי מנוסה יידע להעריך נכונה את המצב ולתת ללקוח ייעוץ מתאים לפני חקירה במשטרה, ובמידת הצורך ייתכן שכם שימוש בזכות השתיקה בחקירת משטרה יהיה כלי שנכון להשתמש בו. אבל לפני שבוחרים באיזה מן הכלים שבארגז הכלים נכון להשתמש על מנת להשיג את התוצאה המיטבית מחקירה במשטרה, כדאי להתייעץ עם, עורך דין פלילי מנוסה, שידע להפנות אותך לכלי המתאים עבורך, זה שיספק את התועלת הרבה ביותר ותוך נטילת הסיכון הנמוך ביותר.

לכן, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה לעשות עבורכם את הבלתי אפשרי לאפשרי.

יש לי את הכלים והידע לעזור לכם

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?

הערה:

מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא  אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.

האם המאמר הועיל לכם?

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר דירוגים 16

נשמח שתהיה הראשון לדרג את המאמר שלנו

אודות הכותבת

תמונה של עידית רייכרט - עורכת דין פלילית
עידית רייכרט - עורכת דין פלילית

בעברה פרקליטה בכירה בפרקליטות, ומשנת 2012 סנגורית מובילה ובעלת משרד בוטיק למשפט פלילי וצווארון לבן, המדורג מידי שנה כאחד ממשרדי עורכי הדין הפליליים המובילים בארץ המתחייב להגנה משפטית איכותית, קפדנית ובלתי מתפשרת. על לקוחותיו הרבים נמנים בעיקר עוברי חוק נורמטיביים ונפגעי עבירה, אותם מובילה עורכת דין רייכרט במסירות ובנחישות עד להגעתם לחוף מבטחים.

אהבתם? שתפו
Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
Telegram
WhatsApp
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך:
רוכב אופניים לאחר תאונה שקרתה בקלות דעת

המתה בקלות דעת

הגדרתה של המתה בקלות דעת עבירת המתה בקלות דעת קבועה בסעיף 301ג' לחוק העונשין וטומנת בחובה נסיבות מגוונות כמו הכאת אדם למוות, משחק בנשק או

קרא/י עוד »
עבירות צווארון לבן

עבירות צווארון לבן

עבירות צווארון לבן הן עבירות הנעשות בתחכום רב ומבוצעות על פי רוב על ידי נושאי משרה או בעלי מעמד גבוה בתאגיד, בחברה או במקום העבודה

קרא/י עוד »
לשיחה לחץ כאן
שלום, אני זמינה כדי להקשיב לך ולבדוק איך
עידית רייכרט משרד עורכי דין
שלום
לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר
דילוג לתוכן