דין משמעתי

עובד מדינה שהוגש כלפיו כתב קובלנה (שזה למעשה כתב אישום), צריך להתמודד לא רק עם האשמות המיוחסות לו בכתב הקובלנה בהליך משמעתי בבית הדין המשמעתי של לעובדי המדינה, אלא גם עם הליכי השעיה מוקדמים יותר ולעיתים ההשעייה תתבקש מייד עם הפתיחה בחקירה פלילית שנפתחה נגדו. כלומר, עוד לפני שההליכים המשמעתיים מתבררים, המדינה תחליט האם במצב הדברים שנוצר, לאור ההליך הפלילי או המשמעתי שנפתח, האם אותו אדם ראוי בשלב זה להמשיך בעבודתו בשירות המדינה.

ויובהר, מדובר בהחלטה על השעיה, כלומר, שינוי נסיבות, כמו סגירת התיק הפלילי, או זיכוי בהליך משמעתי, למשל, אמורים להפסיק באופן מיידי את ההשעיה והעובד אמור לחזור לעבודתו. אך יובהר, כי כל מקרה נבחן לגופו ועל פי נסיבותיו ואין ערובה כי פעולה כזאת או אחרת בהכרח תביא מיידית לסיום ההשעה.

מבלי להיכנס לרשימת אמצעי הענישה, מדובר על אמצעים שיש להם השפעה על יכולתו של העובד להישאר בעבודתו הנוכחית, בעבודתו בשירות המדינה בכלל, ביכולתה לעבוד בעתיד בשירות המדינה או במשרד מסוים, ולצד אלה, אף אם לא התקבלה החלטה על המשך עבודתה יכולה להתקבל החלטה שתמנע ממנו אפשרויות קידום לטווח זמן מסוים, או השפעה על כושר ההשתכרות בין אם בהפקעת משכורת, או בהורדה בדרגה או הקפאתה.

בנוסף לאלה, לבית הדין גם סמכות להתערב בתנאי הפנסיה, ככל שעובד המדינה נמצא במסלול המוביל ל"פנסיה תקציבית" וגם בהיקף הפיצוי לו הוא זכאי במידה ויוחלט על פיטוריו.
כלומר, הליך משמעתי, מעבר לבירור האשמה שדבקה במעשיו של עובד המדינה, עשוי להשפיע עליו בצורה משמעותית על המשך עבודתו בשירות המדינה ועל יכולת ההשתכרות או הקידום שלו וגם על המשמעויות הכלכליות הנובעות ממנה. בנוסף לכל אלה עשויה לגרור עבירת המשמעת גם עיצום כספי ישיר, בין אם בהפקעת משכורת ובין אם בפגיעה בתנאי הפנסיה או בפיצויי הפיטורין. כלומר, להגנה המשפטית שתהיה לעובד המדינה בהליך משמעתי יכולה להיות השפעה כלכלית ישירה.