מהי פגיעה בפרטיות?
לכל אדם הזכות לפרטיות, מדובר בזכות טבעית ולגיטימית שקיבלה הכרה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו שהוא מבחינה נורמטיבית החוק הכי קרוב לחוקה, שעדיין אין בישראל. ומכיוון שזכותו הבסיסית של כל אדם שלא יפגעו בפרטיותו, קבע המחוקק כי ככל שהפגיעה אינה מותרת על פי ההגנות שבחוק הגנת הפרטיות (בהמשך המאמר נגלה מתי פגיעה כזו אפשרית) היא תהווה לא רק עבירה פלילית שתוכל להביא להגשת כתב אישום כנגד הפוגע (למשל כנגד אדם שהציץ במלתחות של נשים בחוף הים) אלא גם עוולה אזרחית בגינה יוכל הנפגע לתבוע את הפוגע בנוסף להליך הפלילי.
פגיעה בפרטיות – הגדרת הזכות לפרטיות!
אז כפי שציינתי קודם לכן, הזכות לכבוד והזכות לפרטיות הן חלק מזכויות האדם והאזרח על פי עקרונות המשטר הדמוקרטי.
הזכות לכבוד כוללת בתוכה זכויות כמו הזכות לשם טוב, הזכות לפרטיות והזכות לצנעת הפרט. ומהי הזכות לפרטיות? היא זכות בסיסית של כל אדם לחיות ללא חשיפה וללא התערבות וללא חדירה של אדם אחר או של החברה אל חייו הפרטיים. ולכן על מנת שלא יהיו מקרים בתחום האפור קובע חוק הגנת הפרטיות מה יחשב כפגיעה בפרטיות, אך באותה נשימה הוא גם קובע מהם המקרים שבהם, למרות שמדובר בחדירה לפרטיות זו מותרת ולא תהווה עבירה פלילית או עוולה אזרחית.
מהי ההגדרה לפגיעה בפרטיות לפי החוק
בשנת 1981 חוקק חוק הגנת הפרטיות העוסק בזכותו של כל אדם לפרטיות. החוק אוסר על פגיעה בפרטיות ומגדיר מהי פגיעה כזו. ואלו המקרים המוגדרים בחוק המהווים פגיעה בפרטיות:
- בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת.
- האזנה האסורה על פי חוק.
- צילום אדם כשהוא ברשות היחיד
- פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו,
- העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו.
- שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח, הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם
- שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה.
- פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי הסעיפים הקודמים.
- הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע,
- פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
פגיעה בפרטיות עבירה פלילית
כל אחד מן המקרים המתוארים לעיל, הוא אירוע שפוגע בפרטיותו של הזולת, כשהוא נעשה ללא הסכמתו. לעיתים הפגיעה תהיה בחיטוט אסור, במעקב לא חוקי, בפרסום דבר שהושג בדרך של פגיעה בפרטיות, ולעיתים הפגיעה תעשה באמצעות שימוש באמצעים חיצוניים כגון האזנת סתר, התקנת אפליקציה שאוספת מידע על אדם וכו. אך איך מגדיר החוק פגיעה פרטיות עבירה פלילית:
" הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2(1), (3) עד (7) ו-(9) עד (11), דינו – מאסר 5 שנים".
כלומר, נדרשת כוונה מיוחדת שהפעולה המפורטת בסעיף 2 לחוק, תפגע בפרטיות האדם. מכאן אפשר להניח כי מעשה זניח שבמקרה פגע בפרטיות וללא כוונה לעשות כן, אינו עבירה פלילית של פגיעה בפרטיות לעומת פעולה שנועדה במיוחד למטרה זו.
עוד קובע חוק העונשין כי העונש המקסימלי הקבוע בצד העבירה הינו 5 שנים ובכך מוגדרת עבירת הפגיעה בפרטיות כעבירה מסוג פשע, ללמדך על חומרת הדבר.
זומנתי לחקירה במשטרה בחשד שפגעתי בפרטיות מה לעשות? למי לפנות?
מאחר שמדובר בעבירת פשע חמורה, שהעונש הקבוע בצידה יכול להגיע למאסר של ממש, מומלץ להיערך כראוי לקראת חקירה במשטרה על כל ארוע של פגיעה בפרטיות. ולכן, סביר להניח כי אם זומנת לחקירה פלילית בתחנת המשטרה, אזי יש בידי המשטרה ראיות מפלילות כנגדך ולכן רצוי שתצטייד בהסבר מניח את הדעת שיפריך את החשדות נגדך או יתן בידך הגנה טובה למעשיך. לטיפים ממני על התנהלות נכונה בחקירה קראו – חקירה במשטרה 10 הדיברות לנחקר.
ההגנות בחוק המתייחסות למישור הפלילי
חוק הגנת הפרטיות מפרט מספר הגנות, בהתקיימן לא ניתן להעמיד לדין אדם בגין פגיעה בפרטיות אם נתקיימה. בראש ובראשונה וככל שמדובר במעשה של מה בכך, ניתן לטעון כי אין במעשה משום עבירה פלילית. כמו כן, קובע החוק כי ככל שהפגיעה נעשתה בדרכים הבאות, המעשה על אף שהוא מהווה פגיעה בפרטיות יהא מוגן:
(1) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965;
(2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בתום לב באחת הנסיבות האלה:
(א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;
(ב) הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
(ג) הפגיעה נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;
(ד) הפגיעה נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים;
(ה) הפגיעה היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;
(ו) הפגיעה נעשתה בדרך של פרסום שהוא מוגן לפי פסקאות (4) עד (11) לסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965;
(3) בפגיעה היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בדרך של פרסום – הפרסום לא היה כוזב.
ובנוסף יהיה אדם פטור מאחריות למעשה של פגיעה בפרטיות אם מדובר במעשה שהוסמך לעשותו על פי דין ןאם מדובר ברשות בטחון (משטרת ישראל, אגף המודיעין במטכ"ל, במשטרה צבאית ובצה"ל, שב"כ, המוסד, הרשות להגנת עדים), או מי שנמנה עם עובדיה או פועל מטעמה, לא יישאו באחריות לפי חוק זה על פגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.
למידע נוסף אודות נפגעי עבירה, ראו מאמרי בנושא זכויות נפגעי עבירה.
דוגמאות לפגיעה בפרטיות שמשרדנו טיפל בהן:
אל משרדנו הגיעה לקוחה אשר היתה בסכסוך גירושין חריף ובמסגרתו, חדר בן זוגה אל תכתובות הוואטסאפ שלה שהושארו פתוחות בוואטסאפווב (whatsupweb ) ושאב מתוכן מידע ותמונות בהן השתמש בהליך הגרושין כנגד הלקוחה. תלונתה בעניין זה נפלה על אזניים ערלות בתחנת המשטרה כשהחוקר סבר בטעות כי מדובר בעניין פעוט שקשור לסכסוך הנמשך בין בני הזוג ובכך פטר עצמו מחקירה מעמיקה. הלקוחה סרבה להשלים עם החלטת הסגירה, ובצדק רב, ומשרדנו הגיש ערר בהול לפרקליטות המדינה בטענה כי הוראות החוק קובעות ענישה פלילית למי שמפר ברגל גסה את הוראת חוק הגנת הפרטיות, ואף אוסר במקרים מסוימים על שימוש בראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות בבית המשפט.
וכך קובע בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ בסוגיה דומה:
בג"ץ 6650/04 פלונית נ' בית הדין הרבני האיזורי בנתניה, סא(1) 581 (2006):
"כאמור, דעתי היא שלא הוכח כלל ועיקר כי המשיב פעל בתום לב. אכן, הפגיעה בפרטיותה של העותרת במקרה שלפנינו היא חריפה וקיצונית. המשיב פגע בגרעין הקשה של הזכות לפרטיות. הוא חדר – כשהוא מצוייד במצלמה מלווה בשני חבריו שצפו בכל המתרחש – למיטתה של העותרת. אין לך פגיעה קשה מזו בפרטיות. פגיעה זו היא מעבר לכל מידה ראויה. כפי שנראה בהמשך, עמדו לרשות המשיב אמצעי הוכחה שונים, שאינם פוגעים כלל בפרטיותה של העותרת או שפגיעתם בפרטיות היא מידתית."
בש"א (מחוזי תל אביב-יפו) 20750/09 חן בן שבע נ' יוני בן זאב (נבו 17.03.2010):
"קבלת הראיות שהושגו שלא כדין מתיבות הדוא"ל של המבקשים תעודד התנהגות בלתי רצויה, פוגעת בטוהר המידות של ההליך השיפוטי, והמדובר בהפרה של זכות יסוד ולא של זכות פורמלית גרידא. לא ניתן לאמץ ככלל גישה שמסמכים שהושגו תוך פגיעה בפרטיות יהיו קבילים כראיה לצורך הוכחת טענות בהליך משפטי, שאחרת הדבר יאיין את כלל הפסילה הקבוע בסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, ולא הונחה בפני בית המשפט תשתית עובדתית המצדיקה כחריג לסטות מכלל הפסילה."
מדוע חשוב להתייעץ עם עורך דין פגיעה בפרטיות ומה היתרון שלי בתחום זה?
הניסיון שלי כעורכת דין פלילית "יוצאת המערכת" משך שנים ארוכות בפרקליטות, שם צברתי ניסיון עשיר ומגוון במנעד רחב של תיקים פליליים ובעיקר בהכרת שיטות חקירה ואיסוף ראיות לרבות בעבירות של פגיעה בפרטיות, הוא שמעניק לי כיום יתרון עצום ומשמעותי במהלך ליווי חקירה משטרתית ובניהול ההליך הפלילי משני צידי המתרס וגם בליווי של נפגעי ונפגעות עבירה.
לכן, הודות ל"ארגז הכלים" שצברתי במהלך עבודתי בפרקליטות בעבר הפכתי למשרד בוטיק למשפט הפלילי המתמחה, בין היתר, בעבירות של פגיעה בפרטיות ובעל ערך רב למי שנפגע/ה מעבירה זו ומבקש/ת להתלונן. במקרים ייחודים אני מייצגת גם חשודים בעבירות אלה כשחפותם זועקת לשמיים ואין מי שיצעק אותה עבורם.
לזכותי נזקפות לא מעט הצלחות משפטיות הודות להבנתי העמוקה והמעודכנת בתחום זה, לצד ניסיון ויכולת מקצועית לכוון את היחידה החוקרת לאיסוף ראיות משמעותיות שלעיתים נעלמו מעיניהן, לאיסוף מידע והיכולת להאיץ במשטרה לסיים את מלאכתה בזריזות עד לתוצאה המיטבית האפשרית.
