בוקר אחד נכנס למשרדי ג', רופא בכיר בבית-חולים ממשלתי. פניו היו נפולות, ומבטו הסגיר את חששו התהומי עוד בטרם פצה את פיו. "אני נמצא כעת בעיצומו של הליך משמעתי", שיתף אותי. "חשבתי שאני יכול להסתדר לבד, אבל אתמול נפל לי האסימון שאני עלול לאבד לא רק את מקום העבודה שלי, אלא גם הטבות כלכליות ובעיקר את שמי הטוב. אני חושש מחקירה פלילית וחייב עורך דין פלילי", אמר.
ג' אינו לבד. לפניו הליך דרמטי וכמותו מידי שנה נאלצים עובדים רבים בשירות הציבורי להתמודד עם הליך משמעתי הכפוף לדיני משמעת. כך למשל שוטרים, סוהרים, מורים, רופאים, עובדי משרדי הממשלה ויחידות סמך והם רק חלק מהאוכלוסייה הגדולה שכפופה בראש ובראשונה למסגרת משמעתית (לעיתים בחוקים ייעודיים נפרדים), אותם אני מייצגת בבית הדין למשמעת ובהליכים נוספים.
לעיתים ישנה תחושה מוטעית שהדין המשמעתי החל על עובדי מדינה וההליכים המשמעתיים הננקטים מכוחו אינם חוויה קשה כמו החוויה של חקירה במשטרה וחקירה פלילית, אך אין לטעות – העונשים האפשריים שנושאים עמם הליכים משמעתיים יכולים להיות הרסניים ובעלי משמעויות מרחיקות לכת במישור התעסוקתי, הכלכלי וכמובן האישי לא פחות ולעיתים אף יותר מסנקציה פלילית
במאמרי זה, בשל חשיבות הנושא, אסביר מהו דין משמעתי לעובדי מדינה, אתייחס לחשיבות של ייצוג על-ידי עורך דין בהליך משמעתי (ובחקירה פלילית, ככל שתידרש), ואסקור את העונשים והסנקציות שמתיר החוק להטיל בהליך משמעתי החל על עובדי מדינה.
אבל עוד לפני הכול — אם זומנתם לבירור/חקירה משמעתית: זכרו – ההליך המשמעתי לא מתחיל “רק בבית הדין" אלא הרבה קודם: בבירור פנימי בתוך מקום העבודה תחת פיקוח משפטי, בפנייה לנציבות, או בחקירה ביחידת חקירות משמעת. כבר בשלב הזה, עוד לפני שמוסרים גרסה ולפני שמנסים “להסביר את זה מהר”, עלולים לעשות טעויות שקשה מאוד לתקן אחר כך. (ממש כמו בחקירה פלילית — גם אם האווירה נדמית פחות מאיימת).
דין משמעתי עובדי מדינה – מה זה בכלל?
החוק העיקרי המגדיר את הדין המשמעתי לעובדי מדינה הוא חוק שירות המדינה (משמעת) שנחקק ב-1963. מכוחו הותקנו במרוצת השנים תקנות שונות וכן נכתבו הוראות התקשי"ר (תקנון שירות המדינה) – אותו סט אימתני של כללים, הגבלות והנחיות אשר כל עובד מדינה פוגש על בסיס כמעט יומי, גם אם לא נתון להליך משמעתי.
החוק, התקנות והתקש"יר, יחד עם כללי האתיקה של עובדי המדינה ונהלים שקבע אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, הם אלה המגדירים את מה שרבים מכנים בתור "דיני המשמעת". מכוחם, מוגדרות גם עבירות המשמעת, והאופן בו יש להחיל את הדין המשמעתי על עובדי מדינה.
כאן חשוב להוסיף עובדה פרקטית אחת, כאשר התיק “מתגלגל” למסלול משמעתי מלא, ההליך המשפטי מתנהל בבית הדין למשמעת בירושלים בהרכב של שלושה, לאחר שהתביעה בנציבות מגישה כתב תובענה בעקבות חקירה שמקיימת יחידת החקירות. ההליכים בדרך כלל פומביים, ופסקי הדין מתפרסמים באתר נציבות שירות המדינה.
בנוסף לאלה, קיימים גם חוקים החלים באופן ספציפי על עובדי מדינה שונים: חוק המשטרה (דין משמעתי) המסדיר את עניינם של שוטרים; פקודת בתי הסוהר המגדירה את הדין המשמעתי החל על סוהרים ועוד.
בין יתר ההתנהגויות שלפי הדין המשמעתי החל על עובדי המדינה נחשבות לעבירת משמעת, אשר בגינן ניתן לנקוט נגד עובד בהליך משמעתי, ניתן לציין את העבירות של עובד שלא מקיים את הוראות התקש"ר או נוהלי מקום עבודתו למשל; עובד המתרשל או המפר ביודעין את חוקי המדינה; מי שמתנהג באופן שאינו הולם את תפקידו ופוגע בתדמית שירות המדינה; המוסר דיווח כוזב; מי שהורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון; גניבה בידי עובד ציבור (בנוסף לפן הפלילי של עבירה זו) ועוד.
איך מתפתח הליך משמעתי בפועל (ולמה השלב הראשון קריטי)
ברוב המקרים התהליך נראה כך: מתעורר חשד/תלונה, מתקיים בירור או חקירה ביחידת החקירות, התביעה בנציבות מחליטה האם להגיש כתב תובענה לבית הדין, נפתח ההליך המשפטי.
מה המשמעות מבחינתכם? שהרגע שבו מזמנים אתכם לתת גרסה הוא לעיתים הרגע שבו נקבעת המסגרת כולה. האם זה יסתיים בהערה/טיפול פנימי, או שיתקדם למסלול של תובענה משמעתית. ולכן, במקרים רבים, ייעוץ מוקדם הוא לא “מותרות” אלא מה שמונע הסלמה מיותרת.
האם יכולים להשעות עובד מדינה במהלך ההליך?
זו אחת השאלות הראשונות שאני נשאלת ובצדק. החוק מעניק לנציב שירות המדינה סמכות להשעות עובד לאחר שהוגשה קובלנה (תלונה), ואף כאשר החלה חקירה בעבירה שלדעת הנציב יש עמה קלון (בכפוף להתייעצות עם היועמ״ש או בא כוחו).
החוק גם קובע עיקרון חשוב של זכות טיעון לפני השעיה (או סמוך לאחריה בנסיבות מסוימות), וכן אפשרות במקום השעיה לבצע העברה זמנית לעבודה אחרת.
ובמקרים חריגים, קיימת גם השעיה דחופה בסמכות שר/מנכ״ל לתקופות קצרות, כאשר יש יסוד סביר לחשש לפגיעה חמורה בשירות המדינה אם העובד ימשיך בתפקידו. כלומר השעיה היא לא תיאוריה והיא חלק מהסיבה שבגללה אסור להקל ראש “רק כי זה משמעתי”.
מהם העונשים האפשריים בהליך משמעתי לעובדי המדינה?
למעט במקרה של שוטרים, סוהרים ואוכלוסיות ייעודיות נוספות אשר עבורם מגדיר החוק בתי דין ייעודיים ונפרדים, מרבית ההליכים המשמעתיים המתנהלים מכוח הדין המשמעתי לעובדי המדינה, מתנהלים בבית דין ייחודי הנקרא בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בסמכות בית הדין ובמסגרת הליך משמעתי לעובדי מדינה, לנקוט בעונשים כבדים ומרחיקי לכת כגון: נזיפה חמורה, התראה, הפקעת חלק ממשכורת העובד (עד החלק השישי מהמשכורת החודשית), העברת העובד למשרה אחרת; הורדה בדרגה או הקפאת קידום, פיטורים (לעיתים תוך שלילה מלאה או חלקית של פיצויי פיטורים), פסילה למלא תפקידים מסוימים ואף פסילה משירות המדינה; ובצירוף לסנקציה אחרת גם פרסום החלטת בית הדין באופן שייקבע.
החוק מוסיף אפשרות משמעותית נוספת, שרבים לא מודעים אליה: בית הדין יכול להורות על השבת טובת הנאה/זכות שהושגה שלא כדין עד לסכום של שש משכורות חודשיות.
ואם מדובר בפסילה משירות המדינה יש לכך גם השלכות בתחום הגמלה/הקצבה בתקופת הפסילה, ובתנאים מסוימים אף אפשרות לפגיעה בקצבה.
הקשר בין אחריות משמעתית לבין אחריות פלילית (עם שני דגשים שמכריעים תיקים)
כפי שציינתי, ההליך המשמעתי וההליך הפלילי יכולים “להתקיים במקביל” מבחינת אחריות: אחריות משמעתית אינה גורעת מאחריות פלילית, ומותר לנקוט אמצעי משמעת גם אם אדם נענש או זוכה בבית משפט על אותו מעשה.
אבל כאן יש שני דגשים קריטיים:
ראשית, כאשר הוגש כתב אישום (או יש הודעה רשמית על כוונה להגיש כתב אישום) בשל אותו מעשה/מחדל ההליכים המשמעתיים עשויים להתעכב עד לסיום ההליכים הפליליים, עם חריגים הקבועים בחוק.
ואם בסוף מתנהל הליך פלילי ומתקבל פסק דין חלוט. הממצאים והמסקנות שלו ייחשבו כמוכחים בהליך בבית הדין למשמעת נגד אותו אדם.
לכן, זה אחד המקומות שבהם ייעוץ מוקדם משנה מציאות, כי אסטרטגיה “פלילית” ו”משמעתית” חייבות "להתכתב" זו עם זו ולא ניתן לזנוח חזית אחת.
התיישנות בדין משמעתי: מתי כבר לא ניתן לנקוט אמצעי משמעת?
קיימת בחוק הוראת התיישנות. ככלל, לא ינקטו אמצעי משמעת אם עבירת המשמעת “נודעה” לגורמים הרלוונטיים שנתיים או יותר לפני הגשת הקובלנה (או לפני מועד הגשת תלונה לפי החוק), ובחישוב התקופה לא נספר זמן שבו התנהלו חקירה או דיון פלילי בשל אותו מעשה/מחדל. זו נקודה שמחייבת בדיקה מקצועית של ציר זמן, מועד “הידיעה”, ומה בדיוק נחשב כעיכוב בגלל הליך פלילי.
האם כדאי לעובדי מדינה להתייעץ עם עורך דין פלילי?
כפי שניתן להבין, דין משמעתי לעובדי המדינה טומן בחובו עונשים כבדים בעלי השלכות מרחיקות לכת. לכן, עובד מדינה רשאי להיות מיוצג על ידי סנגור על פי בחירתו, ובמקרים מסוימים ניתן גם לפעול למינוי סנגור לפי הנהלים והמידע המתפרסם בנושא.
בעניין זה ניתן לקרוא אודות – ייצוג עובדי מדינה
העונשים הכבדים האפשריים, לצד הכתם שעלול לדבוק במי שהורשע בעבירת משמעת במסגרת הליך משמעתי לא מותירים כל ספק כי יש להתייחס להליך משמעתי בדיוק כמו לחקירה במשטרה או כל חקירה פלילית אחרת, ולהיעזר בעורך דין פלילי בהקדם האפשרי.
זכרו ככל שההיוועצות תגיע בשלב מוקדם ביותר של ההליך המשמעתי, כך יפחת הסיכון של העובד להיענש בחומרה.
ערעור על פסק דין משמעתי – ומה קורה עד אז?
על פסק הדין של בית הדין למשמעת ניתן להגיש ערעור בתוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.
ובצד זה חשוב לדעת: ככלל, אמצעי המשמעת לא מבוצעים עד שעוברת תקופת הערעור (ואם הוגש ערעור – עד להכרעה בו), אך במקרים מסוימים בית הדין רשאי להורות על ביצוע מיידי של פיטורים או העברה אם ראה שחומרת העבירה מצדיקה זאת.
למה לפנות דווקא אלי, עו"ד המתמחה בדין המשמעתי?
אני עו"ד עידית רייכרט, לשעבר בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי.
מעל 15 שנים אני מייצגת עובדי מדינה, אישי ציבור, מנכ"לים, אנשי כוחות הבטחון, תאגידים ובעיקר אנשים נורמטיביים שמעדו והסתבכו בעולם הפלילי ונקראים לחקירה במשטרה או עומדים בפני הליך משמעתי.
בשל ניסיוני רב השנים במערכת וגם מחוצה לה, אני מכירה היטב את חולשות המערכת ומתרגמת אותן ליתרון עצום עבור הלקוחות שלי. אני יודעת היטב כי ליווי נכון ומקצועי על ידי עורך דין פלילי מיומן ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים של החקירה הפלילית או המשמעתית, או בירור העניין חורץ גורלות. ומניסיון – מי שנועץ בי לפני מסירת גרסתו בחקירה פלילית במשטרה, או בפני כל רשות חקירה משפר עד מאד את הסיכוי לגניזת התיק שלו. ממש כך.
לכן, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה לעשות עבורכם את הבלתי אפשרי לאפשרי.
להתייעצות עם עורכת הדין ניתן לפנות בכל עת למשרד ולקבל מענה מקצועי, אישי ומסור.
מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.