עבירות מין בדלתיים סגורות
מדוע משפטי עבירות המין יתנהלו בבית המשפט בדרך כלל בדלתיים סגורות?
מתי יוחלט על סגירת הדלתיים מפני פרסום ציבורי של ההליך הפלילי ומי הנהנה מכך?
מדוע כשמדובר בתובענות העוסקות בהטרדה מינית במקום עבודה לא ייחשף שם המעסיק או מקום העבודה, בו ארעה ההטרדה המינית אלא ייקרא בשם "פלוני"?
על שאלות אלה ועוד אסביר במאמרי זה.
ראשית נבין מהו "סגירת דלתיים" ומתי יתקיים הליך משפטי בדלתיים סגורות?
הליך משפטי המתנהל בדלתיים סגורות הוא הליך הכולל דיונים משפטיים ללא נוכחות קהל למעט הצדדים להליך ובאי כוחם, כאשר כל הנאמר בדיון עצמו והנרשם בפרוטוקול אסור לפרסום.
סגירת דלתות בית המשפט היא חריג לעקרון העל של פומביות הדיון (שקובע כי הליך שיפוטי חייב להתנהל בשקיפות) הנועד להגן על אינטרס בעל חשיבות עליונה.
ומהו אותו אינטרס חשוב שבגללו יש לחרוג מעקרון הפומביות?
סעיף 68 לחוק בתי המשפט מונה את העניינים בהם הליך משפטי בדלתיים סגורות עדיף על פני דיונים פומביים ואלו הם:
שמירה על ביטחון המדינה; מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה; הגנה על המוסר; הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, תשל"ז-1977; הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירות מין או בעבירה על פי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998; או כאשר הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; הגנה על סוד מסחרי.
בכל אלה קבע המחוקק כי יש להעדיף דיון דיסקרטי תוך שמירה על פרטיות הצדדים ולא לאפשר חשיפת הדיונים לעיני כל. פתרון ביניים – פרסום החלטות ופסקי דין תוך הסתרת שמות הצדדים.
סגירת דלתות בתי המשפט מפני הציבור חייבת להיעשות בזהירות רבה כיוון שצדק צריך גם להראות ובשקיפות מירבית. על כן, במרבית המקרים יעתרו אמצעי התקשורת לבית המשפט הדן בהליך ויבקשו להתיר את הפרסום ולפתוח את דלתות בית המשפט כדי שניתן יהיה לסקר את ההליך ולדווח עליו לציבור.
פתרון ביניים במקרה שכזה יכול להיות התרת פרסום החלטות תוך החסיית שמות הצדדים וכינויים בשם פלוני או אלמוני. לעיתים יתיר בית המשפט את חשיפת שמו של החשוד או הנאשם בעבירת מין כבר בשלב המעצר, עוד בטרם נקבעה אשמתו.
מה קורה כשמדובר בתביעות של הטרדה מינית במקום עבודה?
בתובענות של הטרדה מינית בעבודה נהנים המעסיקים והחברות מפריבילגיה של החסיית שמם. לאחרונה נשמעה ביקורת קשה מצד המצדדים בנפגעי עבירה הקוראים לחשוף את שמם של מקומות העבודה או המעסיקים בהם מתרחשת הטרדה מינית.
הטענה היא כי אין לאפשר להם הטבה של חיסיון ואיסור פרסום השמורים בדרך כלל לנפגעי העבירה וכי דווקא האינטרס הציבורי בעניין זה צריך להעדיף את עקרון העל של פומביות הדיון למען שלום הציבור וביטחונו.
זאת ועוד, טוענים המבקרים, כי אין שום סיבה שמקומות עבודה ומעסיקים בהם אירעו אירועי הטרדה מינית ייהנו מפריבילגיה והטבה של החסיית שמם לאורך כל ההליך המשפטי בבית הדין לעבודה ואף לאחר שנקבעה אחריותם לביצוע הטרדות המיניות שבוצעו אצלם. בשעה שבהליכים פליליים הנטייה היא להתיר את פרסום שם החשוד בביצוע עבירות מין ולעיתים אף את תמונתו בכל מהדורות החדשות זאת כבר בשלב מעצר הימים לעיתים אף בטרם הוגש נגדו כתב אישום כאשר עומדת לזכותו חזקת החפות.
מצב משפטי שכזה הוא אבסורד, ומהווה קרקע פוריה לפריחה של "הסכמי השתקה" לפיהם תפוצה נפגעת העבירה בסכום משמעותי תוך התחייבותה שלא לפרסם את שם המעסיק או מקום העבודה. כך נהנות החברות הגדולות והמעסיקים מאי פגיעה במוניטין שלהם ובשמם הטוב, בשעה שזכויותיו של חשוד אשר טרם הוכרע דינו ועודנו חף מכל אשמה, ישלם מחיר בלתי הפיך של נזק ופגיעה בו שלא יימחה גם כאשר עניינו ייסגר בלא הגשת כתב אישום.
לכן, בעיני, המלחמה בהטרדות מיניות בעבודה, הגברת המודעות ועידוד טיפול ראוי ואפקטיבי במקומות העבודה מחייבים דין דומה בעניין זה בהליכים בבתי הדין לעבודה בדיוק כמו בבתי המשפט הפליליים.
אדרבא – פרסום ההליך בבית הדין ובייחוד משנקבעה אחריות של מקום העבודה בביצוע הטרדה מינית אצלו, יספק לציבור מידע ויבהיר באופן ברור כי מוטב למעסיק לטפל היטב בתלונה על הטרדה מינית שארעה אצלו, ולאכוף ביתר שאת את החוק והתקנות בעניין זה, אחרת עלול להיתבע, להימצא חב באחריות ולהתפרסם באופן שלילי.
מהי הסנקציה על פרסום מידע או פרוטקול מתוך דיון שהתנהל בדלתיים סגורות?
כדאי לדעת – במקרה בו פרסם אדם או אמצעי תקשורת מידע מתוך דיון שהתנהל בדלתיים סגורות או הפיץ פרוטקול של הדיון ללא החלטה כדין וללא אישור בית המשפט, יהא הוא חשוף לתביעת נזיקין בעילת הפרת חובה חקוקה וכן בעילת פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות.
עורכת דין פלילית עידית רייכרט – המתמחה בייצוג בעבירות של הטרדה מינית בעבודה ובעבירות מין
המשרד שלי הינו משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי ומתמחה בייצוג עוברי חוק נורמטיביים, מעסיקים, מעבידים וחברות ובליווי נפגעי ונפגעות עבירה והטרדה מינית במקום העבודה, עורכת דין פלילית המכירה ומבינה את הכאב והחרדה שעוברים על אדם נורמטיבי שמועד ומסתבך בעבירות מין ובהטרדה מינית בעבודה. כרעם ביום בהיר עולמו חרב עליו.
לכן בחרתי מתוך השקפת עולם לייצג את אותם אנשים נורמטיביים ונפגעי עבירה העלולים למצוא עצמם בשבר נוראי, על לא עוול בכפם, הראויים לחמלה, לעזרה מקצועית ולהגנה משפטית מעולה. אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן.
אעשה את כל מה שצריך כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, התקווה ולמחוק את הכתם והקלון שנכפה עליכם.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה במשטרה ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.
