מהו כתב אישום?
"כתב אישום" הוא מונח שכל אדם בוגר שמע במהלך חייו אינספור פעמים. אך האדם הממוצע סביר שלא ידע להסביר מה מהות המסמך, מה המשמעות שלו כלפי הנאשם ומה המשמעות כלפי צדדים שלישיים הקשורים אליו.
במאמר זה ננסה להסביר את התהליכים המובילים להגשת כתב אישום, מי מגיש אותו ועל מי זה משפיע, למי זה "טוב", למי זה "רע", ואיך זה בכלל יכול להיות קשור אליי? על כל אלה ננסה לענות במאמר זה
כתב אישום – הבסיס
כתב אישום מכיל בתוכו תיאור של עובדות, מעין סיפור על מקרה, או אירוע, והוא צריך להיות מבוסס על ראיות. למשל, עובדות כתב האישום יכולות לתאר אדם מסוים שתוקף אדם אחר. עובדה זאת יכולה להיות מבוססת על עדות שמסר מי שהותקף, נפגע העבירה, או על ידי עדים לתקיפה. יכול להיות שאירוע התקיפה יהיה מתועד על ידי מצלמות למשל.
ייתכן שכתוצאה מהתקיפה תגרם פציעה מסוימת לנפגע העבירה, וגם פציעה זו תתואר כחלק מכתב האישום. תיעוד הפציעה יכול שיעשה על ידי צילום הפצעים ויכול להיות גם על ידי תיעוד רפואי מבית חולים או מרפאה.
יכול להיות שהתקיפה תבוצע באמצעות סכין, ואז, בנוסף לראיות שתיארנו עד עכשיו שיכול להיות שכבר יתארו תקיפה באמצעות סכין, יתואר, בין אותן הראיות, גם הסכין עצמו ששימש לתקיפה.
לבסוף, יתואר יתר הסיפור. אותן עובדות אשר בהשתלשלותן יקיימו עבירה על פי חוקי המדינה. ואז, לאחר תיאור פרק העובדות, ייפתח פרק הוראות החוק. למשל, כפי שתיארנו קודם לכן, אדם שתוקף אדם אחר באמצעות סכין וגורם לו לפציעה. כל אלה יעובדו לכדי עבירות פליליות, למשל תקיפה הגורמת חבלה בנסיבות מחמירות, כאשר הנסיבה המחמירה היא השימוש בסכין, ועבירה נוספת של החזקת סכין למטרה שאינה כשרה.
מי התובע שעומד מאחורי הכתב אישום?
כתב אישום הוא למעשה כתב "תביעה" של החברה, במובן של קהילה, כנגד אדם שביצע פעולה הפוגעת בסדרי החברה התקינים. את החברה, או הקהילה, מייצגת התביעה בזרועותיה השונות אך כולן גופים בשליחות המדינה. ולמעשה, צריך לזכור כי אף אם יש נפגע עבירה הוא אינו צד להליך שמתברר בבית משפט.
לרוב, מי שיגיש את כתב האישום לבית המשפט תהיה "מדינת ישראל". אלא של"מדינת ישראל" יש מייצגים רבים בערכאות שיפוטיות שונות: פרקליטות מחוז ושלוחת תביעות של משטרת ישראל אלה הגורמים הידועים והמוכרים לכל אדם כמעט. אך ישנם גם גופי תביעה ייחודיים למשרדי ממשלה שונים, כך למשל – המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה ועוד – ולרשויות שונות – רשות האוכלוסין וההגירה, רשות הטבע והגנים, רשות ניירות ערך ועוד. כל אלה פועלים גם הם תחת "מדינת ישראל" ואחראים על אכיפת חוק בתחומים שונים.
אך ישנם גופים נוספים, שאינם פועלים תחת "מדינת ישראל", למשל ועדות לתכנון ובניה, העוסקות באכיפת בניה בלתי חוקית בתחום השיפוט שלהן, עיריות, אשר עוסקות באכיפה של תחומים רבים, לרבות רישוי עסקים למשל. גם גופים אלה בסמכותם להגיש כתבי אישום בעניין עבירות שבתחום סמכותם.
לעיתים גם אדם פרטי יכול לעשות זאת, במסגרת הליך של קובלנה פלילית. כדאי להכיר – ישנה בחוק רשימה סגורה של מקרים שרק הם המאפשרים לאדם פרטי להגיש קובלנה פלילית כנגד אדם אחר בגין מגוון עבירות, בין היתר עבירות הנוגעות לשמירת ניקיון, זכויות יוצרים, פגיעה בפרטיות ואפילו בגין עבירות תקיפה שונות.
אך חשוב להבהיר שנהוג למצות את אפשרות הגשת כתב האישום באמצעות נציגי המדינה, אלה שפורטו קודם לכן, ורק אם אלו לא נתנו מענה לאדם הפרטי, הוא יכול לפעול במישור הזה ובלבד שמדובר באחד המקרים המנויים באותה רשימה סגורה של עבירות. חשוב להבהיר שבכל מקרה, בעת הגשת כתב אישום במסגרת קובלנה פלילית, הוא יועבר לעיון נציג מטעם המדינה, בהתאם לעבירה הרלוונטית, או למקום ביצועה, וזה ישיב אם המדינה מעוניינת להיכנס בנעלי הקובל, האדם הפרטי, ולנהל את ההליך במקומו.
הליך הגשת כתב האישום
אז איך בעצם מגיעים ל"כתב אישום"? לרוב תפתח חקירה, הגוף החוקר המוכר לכל הוא משטרת ישראל, לכן חקירה במשטרה היא בדרך כלל המעשה שפותח הליך שעשוי להסתיים לבסוף בכתב אישום. אולם, כפי שתיארנו קודם, ישנם גופי אכיפה רבים שיש להם סמכויות אכיפה, ומשכך יש גם גופי חקירה רבים.
ללא משמעות למה הוא גוף החקירה המנהל את החקירה, הוא יברר את נסיבות ביצוע העבירה, ייגבה עדויות ויאסוף ראיות, במהלך החקירה יאותר חשוד בביצוע העבירה, אותו חשוד יזומן לחקירה תחת אזהרה ותינתן לו ההזדמנות למסור את גרסתו בגין החשדות נגדו, כפי שעולים מהחומר שנאסף, על ידי הגוף החוקר.
במהלך חקירה באזהרה מקובל לעמת את החשוד עם עדויות וראיות שנאספו ולשמוע את גרסתו והתייחסותו אליהן. על מנת לאפשר את החקירה, ייתכן שהחשוד ישהה במעצר. מעצר לצורכי חקירה מכונה "מעצר ימים" והוא מבוקר על ידי בית משפט. עצור יגיע בפני שופט בתוך 24 שעות מעת מעצרו וככל שמעצרו יוארך על ידי בית המשפט הוא יגיע שוב בפני שופט בטרם שחרורו, ככל שהגוף החוקר יגיש בקשה להמשך מעצרו.
לקריאה נוסף אודות עימות בחקירה ראו מאמרי – עימות במשטרה.
בזמן חקירה במשטרה מתגבש בינתיים תיק חקירה וכאשר החוקר בתיק סבור שאין בידיו פעולות חקירה נוספות לביצוע הוא מעביר את תיק החקירה לעיונו של תובע. במקרה ותובע סבור שחומר החקירה שנאסף מאפשר לו לנסח עובדות בכתב האישום אשר מקיימות עבירה, כפי שתיארנו "הבסיס" הוא יודיע על כוונתו להגיש כתב אישום. במקרים מסוימים, תימסר על כך הודעה לחשוד ובה יימסר לו שבכוונת המדינה להגיש נגדו כתב אישום, יפורטו בפניו העבירות שלדעת התובע התגבשו די ראיות בעניינן ויתאפשר לחשוד להגיש טענות בטרם יוגש כתב האישום.
הליך זה מכונה גם "שימוע פלילי" . ייתכנו מצבים שבו יתגבשו די ראיות להגשת כתב אישום, אולם העבירות והחשוד עומדים בקריטריונים לקבל מהתביעה הצעה לקיום הסדר מותנה. במקרה שכזה ייערך כתב אישום, כפי שתיארנו קודם, אך זה לא יוגש לבית המשפט, ובתנאי שהחשוד יסכים ויעמוד בתנאים שתציע לו התביעה. במקרה כזה, שבו החשוד יסכים ויעמוד בתנאים שהוצבו לו, ייסגר התיק נגדו.
כתב אישום - הנאשם
הוגש נגד אדם כתב אישום, מה זה אומר? ואיך זה יכול להשפיע עליו?
קודם כל, אדם שהוגש נגדו כתב אישום בגין ביצוע מעשים מסוימים, סימן שהמדינה סבורה שהיא יכולה להוכיח בפני בית המשפט, באמצעות הראיות שאספה, כי אותו אדם הוא האחראי לביצוע המעשים הללו וכי יש להרשיעו בשל כך בעבירות המפורטות בכתב האישום. הרשעה בפלילים משמעותה נשיאה בעונש, הכל לפי מה שמנחה החוק בעניין. אבל מעבר לזה מדובר בכתם וברישום פלילי כנגד מי שהורשע בסיום ההליך הפלילי.
ככל שאדם היה עצור, במעצר ימים, בשל מעשיו שבגינם נוהלה החקירה, הגשת כתב האישום תלווה בבקשה מצד המדינה למעצר עד תום ההליכים. בשלב זה בית המשפט המבקר את בקשת המדינה, כבר לא ייבחן את הצורך החקירתי שבהחזקת אותו אדם במעצר, אלא הוא ייבחן קיומם של שלוש קטגוריות אשר בהתקיימן עשוי אדם להיעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, או עד החלטה אחרת ואלו הן: מסוכנות, שיבוש הליכים ובריחה.
מרגע הגשת כתב האישום, יכונה, במסגרת ההליך המשפטי, אותו אדם שנגדו הוגש כתב האישום "נאשם". מעבר להליך מעצר עד תום ההליכים שיכול שיינקט כנגד נאשם במקרים מסוימים, ייתכן שנאשם לא יכול יותר לעסוק בעיסוקים מסוימים, בין אם החוק מחייב זאת, ובין אם הסכמים קיבוציים או הסכמים אישיים קובעים זאת, וזאת עד סיום בירור עניינו בבית המשפט. ייתכן שאישום בעבירות מסוימות גם יכול להביא להשעיית או ביטול היתרים ורישיונות מסוימים אותם מעניקים גופים מטעם המדינה.
כפי שהאדם המוגש נגדו כתב אישום מכונה "הנאשם" כך הגוף המגיש את כתב האישום נגדו יקרא "המאשימה".
צדדים שלישיים – מתלונן, נפגע עבירה ועדים – מה איתם?
לא רק המדינה, על גופיה השונים, והנאשם מושפעים מפתיחה בהליך הפלילי, בפרק השלישי והנוסף שמופיע בכתב האישום מפורטים עדים מטעם המאשימה. אדם אינו בוחר לאילו אירועים הוא יחשף בחייו, יכול להיות שאדם היה "במקום הלא נכון בזמן הלא נכון" והיה עד לאירוע מסוים וייתכן שאותו אירוע יתגלגל בסופו של דבר אל בית המשפט ויוגש במסגרת כתב אישום.
ככל שאדם מסר עדות או ראיה, והמאשימה תהיה סבורה שהוא יידרש להעיד על כך בפני בית המשפט כדי להוכיח את העובדות אותן פירטה המאשימה בכתב האישום, הוא יוזמן על ידי בית המשפט להגיע להעיד בפניו. זימון שכזה הוא אינו הזמנה שניתן לסרב לה, היה ועד שהוזמן לא יופיע ניתן להוציא לו צו הבאה המחייב אותו בהתייצבות וכן להכריח אותו באמצעים שונים, לרבות עיצומים כספיים וכליאה על מנת שהוא ימסור את עדותו בפני בית המשפט.
למתלונן, או נפגע העבירה, יש זכויות נוספות אשר מפורטות בחוק ייעודי לו, וכן מעמד, על פי חוק, במספר צמתים במהלך ההליך הפלילי, לרבות בעת החלטה לאחר שימוע, החלטה בעניין הסדר מותנה, החלטה לעניין הסדר טיעון, בעת שמיעת הטיעונים לעונש ולפני גזירת הדין ועוד. כמובן שנפגע העבירה ישמש, על פי רוב, כעד וכל המשמעויות החלות על עדים, אותם פרטנו, יחולו גם לגביו.
אז, למה לפנות דווקא אלי, עידית רייכרט עורכת דין פלילית?
אני עו"ד עידית רייכרט, לשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי ובהליכים נלווים וכן בייצוג וליווי נפגעי עבירה.
בין אם מדובר בנפגע עבירה, עד או חשוד, ההליך בטרם הגשת כתב אישום זר, ורצוף בצמתים של קבלת החלטות שדורשות ידע, ניסיון ובעיקר הבנה אודות משמעות ההחלטות. היעזרות בעורך דין פלילי מאפשרת לכל הגורמים המעורבים בהליך הפלילי מענה מקצועי לשם קבלת החלטות נכונה בצמתים הללו. ידע, ניסיון ומקצועיות יכולים לתרום רבות לשיפור המצב המשפטי של כל אחד מן הגורמים ולהשגת התוצאות הרצויות, או הימנעות מתוצאות שאינן רצויות.
רק עורכת דין פלילית מנוסה תדע להעריך נכונה את המצב ולתת ללקוח ייעוץ מתאים בהתאם למעמדו של כל גורם בהליך הפלילי, להכרת ולמימוש זכויות המוקנות לו על פי החוק ולהפניית הגורמים הרלוונטיים לאפשרויות שאולי לא נשקלו על ידם. אבל לפני שבוחרים באיזה מן הכלים שבארגז הכלים משתמשים על מנת להשיג את התוצאה המיטבית, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה, שידע להפנות אותך לכלי המתאים עבורך, זה שיספק את התועלת הרבה ביותר ותוך נטילת הסיכון הנמוך ביותר.
לכן, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה לעשות עבורכם את הבלתי אפשרי לאפשרי.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי בצפון לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה משטרתית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.
