כיצד ומתי יתרחש שינוי עילת סגירת תיק?
בהתאם להנחיית פרקליט המדינה החדשה יחליט תובע על סגירת תיק הפלילי לפי מידת הסבירות שהחשוד שלפניו ביצע את העבירה המיוחסת לו. ככלל, ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה נמוך, עילת הסגירה תהיה "העדר אשמה פלילית". וככל שהסיכוי לביצוע העבירה גבוה יותר (אך אינו מגיע כדי סיכוי סביר להרשעה) תהא עילת הסגירה "חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין".
כך או אחרת, נימוקי הסגירה יפורטו במרשם המשטרתי ויוגדרו כ"עילת הסגירה" (להבדיל מן המרשם הפלילי) ולכך השלכות רבות על עתידו של אדם, על שמו הטוב וכבודו ולעיתים גם על פרנסתו.
ומכיוון שרק עילת הסגירה של "העדר אשמה פלילית" מביאה למחיקת העבירה מן המרשם המשטרתי, כאילו מעולם לא נפתח תיק חקירה, זו נחשבת לעילת הסגירה "האידיאלית" בקרב חשודים בפלילים, בנסיבות אלה, מובן מדוע חשודים רבים שהתיק בעניינם נסגר שלא מטעם זה (אלא באחת מן העילות שיפורטו מטה) מעוניינים לטהר את שמם מכל רבב ופועלים לשינוי עילת הסגירה באמצעות הגשת בקשה לשינוי עילת סגירת התיק מחוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין או מחוסר עניין לציבור לעילת הסגירה של "העדר אשמה פלילית".
אילו עילות סגירה נוספות קיימות בהליך הפלילי?
העדר אשמה פלילית
כאמור "העדר אשמה פלילית" היא "מלכת" עילות הסגירה, כולם מעוניינים בה בדיוק בשל השפעתה על עתידו של האדם וטיהור שמו מן המרשם המשטרתי. אך מלבדה קיימות עוד שלוש עילות סגירה נוספות, אשר בניגוד לחוסר אשמה, מותירות את הרישום המשטרתי על כנו ואף מטילות צל של ספק בחפותו של החשוד, גם אם לא הועמד לדין בגין מעשיו ואלה הן:
העדר ראיות מספיקות להעמדה לדין
עילה זו נחשבת לעילת הסגירה הפופולארית ביותר (מעל 50% מן התיקים שנסגרים) המלמדת כי אמנם התיק נסגר אך לא משום שאין בכלל ראיות נגד החשוד אלא משום שהראיות שהצטברו נגדו אינן מגיעות כדי "סיכוי סביר להרשעה" (שזהו התנאי להגשת כתב אישום), ובליבו של התובע נותר ספק בחפותו של החשוד.
חוסר עניין לציבור (מכלול הראיות אינן מקימות הצדקה להמשך חקירה)
עילה זו מתייחסת לסיטואציות בהן יש די ראיות נגד החשוד, אך אין תועלת ציבורית בהעמדתו לדין. כלומר ככל שתובע מגיע למסקנה שאמנם קיימת תשתית ראיית מספיקה להעמדה לדין אך אין בקיומו של משפט עניין לציבור יורה התובע על גניזת התיק מטעם זה.
סגירת תיק בהסדר מותנה
הליך סגירת תיק בהסדר מותנה הינו ייחודי שכן במסגרתו קיימות די ראיות המספיקות להעמדה לדין וישנה גם חשיבות לאינטרס הציבורי לעשות כן. אולם בעבירות מסויימות ובנסיבות מסויימות אין טעם להכביד על בתי המשפט ומוצע לחשוד להודות בטיוטת כתב אישום ולשאת ב"עונש" קל (כגון: פיצויים לקרבן, התחייבות להימנע מעבירה, התחייבות לעמוד בהליך טיפולי וכו') ובתמורה מתחייבת התביעה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
הגשת ערר על שינוי עילת הסגירה בקרב נפגעי עבירה
במקביל למסירת הודעה לחשוד על סגירת התיק כנגדו ועל אפשרותו להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה, נמסרת במקביל הודעה גם לנפגעי העבירה שהתלוננו נגד החשוד במשטרה. נפגעים רבים רואים בסגירת התיק ובהימנעות הגשת כתב אישום החלטה פוגענית ושרירותית, שאיננה מתחשבת ברגשותיהם ובנזק שנגרם להם ומעוניינים לערור עליה.
לכן, אם נפגעת בעצמך מעבירה פלילית שהתיק בגינה נסגר, די כי זוהי זכותך להגיש ערר על עצם סגירת התיק במשטרה. הערר מוגש לערכאה הגבוהה מזו שסגרה את התיק ומטרתה שפרקליט בכיר במחלקת העררים בפרקליטות המדינה יבחן מחדש את סבירות החלטת התובע שסגר את התיק ויבדוק האם יש מקום לחדש את החקירה או להגיש כתב אישום.
מתי ניתן להגיש ערר על סגירת תיק ולמי?
את הערר על נפגע העבירה להגיש בתוך 60 ימים מקבלת ההודעה על סגירת התיק. אם חלף המועד, באפשרותו להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערר.
הערר יוגש בצירוף נימוקים וחומרים רלוונטיים לגורם שקיבל את החלטת הסגירה וזה יעביר את הערר בצירוף תיק החקירה והתייחסותו למחלקת עררים בפרקליטות המדינה לבדיקתה והחלטתה.
בקשה לעיון בחומר החקירה המשטרתי
זכות נוספת השמורה לנפגעי עבירה, היא הגשת בקשה לקבלת חומרי החקירה המצויים בתיק, על מנת לשקול האם להגיש בגינו ערר. התובע שטיפל בתיק יחליט האם מוצדק להעביר לידי נפגע העבירה את הראיות בהתאם לשיקולים ולהנחיות אותם קבע פרקליט המדינה בהנחייתו (הנחיה 14.8).
בקשה לעיון בחומר החקירה המשטרתי
פרקליט מנוסה במחלקת עררים בפרקליטות המדינה הוא שיבדוק את נימוקי הערר ואת תיק החקירה ובסיום הבחינה יעביר חוות דעתו למנהל המחלקה והוא שיחליט בעניין וימסור החלטתו לנפגע העבירה באמצעות עורך דינו או באופן ישיר אליו.
כיצד לפעול אם החלטת הערר אינה לשביעות רצונך?
מכיוון שלא ניתן לערור פעם נוספת על החלטת מחלקת העררים הדרך היחידה בה ניתן לפעול היא לעתור לבג"ץ. אפשרות זו מתאימה למקרים בהם ייתכן ונפל פגם משמעותי בקבלת ההחלטה.
מדוע לבחור בי, עידית רייכרט, כעורכת דין פלילית שתסייע לך?
כאמור לעילת הסגירה השלכות רבות על חייו של אדם שכן רישומם של תיקים פליליים, הגם שנסגרו מחוסר ראיות, מתועדים ונשמרים במרשם המשטרתי החשוף לעיני גופים מסויימים ולכך השלכה לא מבוטלת על שמו הטוב של אדם ועל חזיתות נוספות.
שינוי עילת סגירת תיק באופן שמוחק את העבירה מן המרשם המשטרתי, עשוי לעצב מחדש את מעמדו של חשוד, כאדם חף מפשע ללא צל של ספק
לכן, אם נחשדת בדבר עבירה ותיקך נסגר אך שמך הטוב יקר לך והרישום המשטרתי מזיק לך אוכל לבחון עבורך את הסיכוי לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה פלילית.
לחלופין אם נפגעת מעבירה ותלונתך נסגרה אוכל לבחון עבורך את סיכוייו של ערר לפתיחת התיק מחדש .
כעורכת דין פלילית מעל 25 שנים, כפרקליטה בכירה בעברי וכבעלת משרד בוטיק המייצג נפגעי עבירה ועוברי חוק נורמטיביים מזה 12 שנים, צברתי נסיון עתיר בטיפול בבקשות מסוג זה ובאמתחתי הצלחות רבות שאינו מבוטלות. אני בוררת היטב את התיקים בהם אני מטפלת כדי להעניק לכל אחד ואחת יחס אישי מסור ודיסקרטי ובדיוק משום כך ההצלחות במשרדי רבות ומשמעותיות ומייצרות ערך רב ללקוחותיי.
אם זומנתם לחקירה או נעצרתם לחקירה, פנו להתייעצות מקצועית כבר עכשיו.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.
