המונח "כתב אישום" הוא מושג שכל אדם שמע, אך רק מי שקיבל אותו לידיו מבין את כובד המשקל. זהו הרגע שבו הופך "חשוד" ל"נאשם", והמדינה מכריזה רשמית כי בידיה די ראיות להביא להרשעתכם.
כמי ששימשה בפרקליטות המדינה כפרקליטה בכירה במשך 14 שנים וניסחה מאות כתבי אישום, אני מכירה את המסמך הזה משני צדי המתרס. הבנה מעמיקה של כתב האישום היא המפתח הראשון בדרך לזיכוי או למזעור הנזק.
מהו כתב אישום?
כתב אישום הוא למעשה כתב "תביעה" של החברה (הקהילה) כנגד אדם שביצע פעולה הפוגעת בסדרי החברה התקינים. את החברה מייצגת התביעה בזרועותיה השונות. כולן גופים בשליחות המדינה. חשוב לזכור: אף אם יש נפגע עבירה, הוא אינו צד פורמלי להליך שמתברר בבית המשפט (המדינה היא הצד התובע). כתב האישום מכיל תיאור עובדתי ("סיפור המעשה") אשר צריך להיות מבוסס על ראיות, ותרגום של העובדות הללו לעבירות פליליות לפי חוק העונשין.
מה כולל המסמך?
כדי שתוכלו להתמצא, הנה המבנה הקבוע של כתב האישום:
- פרטי בית המשפט: הערכאה שתדון בתיק (שלום או מחוזי, בהתאם לחומרת העבירה).
- הצדדים: "מדינת ישראל" (המאשימה) נגדכם (הנאשם).
- פרק העובדות: הלב של כתב האישום. תיאור כרונולוגי של המקרה (למשל: "בתאריך X תקף הנאשם את Y באמצעות סכין וגרם לו לחבלה…").
- הראיות (ברקע): העובדות נשענות על עדויות (של המותקף או עדי ראייה), תיעוד מצלמות, או מסמכים רפואיים המעידים על הפציעה.
- הוראות החיקוק: סעיפי החוק הספציפיים (למשל: תקיפה הגורמת חבלה של ממש).
רשימת עדי תביעה: רשימת האנשים שהמדינה מתכוונת לזמן לעדות (שוטרים, מתלוננים, מומחים).
כיצד נולד כתב אישום? השלבים המקדימים
רבים חושבים שכתב אישום הוא ההתחלה, אך למעשה הוא התוצאה הסופית של הליך ארוך ומורכב. כך זה עובד:
1.החקירה ואיסוף הראיות
לרוב ההליך נפתח בחקירה. הגוף המוכר לכל הוא משטרת ישראל, אך ישנם גופי אכיפה רבים נוספים (פירוט בהמשך). הגוף החוקר מברר את נסיבות העבירה, גובה עדויות ואוסף ראיות. בשלב זה מאותר חשוד, והוא מזומן לחקירה תחת אזהרה. זוהי ההזדמנות שלו למסור גרסה מול החשדות.
- עימותים: במהלך החקירה מקובל לעמת את החשוד עם עדויות וראיות שנאספו.
- מעצר ימים (לצורכי חקירה): כדי לאפשר את החקירה, ייתכן שהחשוד ישהה במעצר המכונה "מעצר ימים". מעצר זה מבוקר על ידי בית משפט – העצור יובא בפני שופט תוך 24 שעות, וככל שיידרש, יובא שוב להארכת מעצר.
2. העברת התיק לתובע והחלטה
כשהחוקר סבור שסיים את מלאכתו, התיק עובר לעיונו של תובע. אם התובע סבור שחומר החקירה מאפשר לנסח עובדות המקיימות עבירה (שיש סיכוי סביר להרשעה בגינן), הוא יודיע על כוונתו להגיש כתב אישום.
3. השימוע וההסדר המותנה (תחנות יציאה)
לפני הגשת האישום, החוק מאפשר במקרים מסוימים להימנע מכך:
- שימוע פלילי: בעבירות מסוג פשע, נמסרת לחשוד הודעה ("מכתב יידוע") המאפשרת לו להגיש טענות ולנסות לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום.
- הסדר מותנה: אם העבירות והחשוד עומדים בקריטריונים מסוימים, התביעה עשויה להציע הסדר מותנה, החשוד יודה ויעמוד בתנאים (כגון קנס), ובתמורה התיק ייסגר ללא הגשת כתב אישום לבית המשפט.
מי מגיש את כתב האישום?
כתב אישום הוא תביעה בשם "החברה" או הקהילה כנגד מי שפגע בסדר התקין. לרוב, המגישה היא "מדינת ישראל" באמצעות הזרועות השונות שלה:
- פרקליטות המחוז ושלוחת התביעות של המשטרה: הגורמים המוכרים ביותר.
- גופי תביעה ייחודיים: משרדי ממשלה האוכפים חוקים בתחומם – המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, רשות האוכלוסין וההגירה, רשות הטבע והגנים, רשות ניירות ערך ועוד.
- רשויות מקומיות: עיריות וועדות לתכנון ובנייה מוסמכות להגיש כתבי אישום בעבירות רישוי עסקים, בנייה בלתי חוקית ועוד.
הקובלנה הפלילית: האפשרות להגיש כתב אישום פרטי
ישנו חריג המאפשר לאדם פרטי להגיש כתב אישום, בהליך הנקרא קובלנה פלילית. החוק מגדיר "רשימה סגורה" של עבירות (כגון הגנת הפרטיות, זכויות יוצרים, לשון הרע, ואף תקיפות מסוימות) בהן ניתן לנקוט בהליך זה. חשוב לדעת: נהוג למצות קודם את הפנייה לנציגי המדינה. גם אם הוגשה קובלנה, היא מועברת לעיון המדינה, שיכולה להחליט "להיכנס בנעלי הקובל" ולנהל את התיק בעצמה.
מה קורה אחרי הגשת כתב אישום?
רבים שואלים אותי: "קיבלתי כתב אישום בדואר (או ביד), מה עושים עכשיו?". ההליך הפלילי פועל לפי סדר ברור, וחשוב להכיר את התחנות המרכזיות:
1. הדיון הראשון: הקראה
זהו המפגש הראשון עם בית המשפט. השופט מוודא שהנאשם הבין את תוכן כתב האישום. בשלב זה, לרוב, עורך הדין יבקש דחייה כדי ללמוד את חומר החקירה.
2. גילוי ראיות ולימוד התיק
מרגע שהוגש כתב אישום, קמה לנאשם ולסנגורו הזכות המלאה לצלם ולהעתיק את כל חומר החקירה (מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי).
זהו השלב משמעותי ביותר. כאן אנו בודקים האם הראיות בתיק אכן תואמות את מה שנכתב בכתב האישום. פעמים רבות אני מגלה פערים משמעותיים בין ה"סיפור" שהמדינה כתבה לבין הראיות בפועל.
3. מענה לכתב האישום וטענות מקדמיות
בשלב זה ההגנה מוסרת את גרסתה: האם מודים בעובדות? כופרים בהן? או אולי טוענים טענות מקדמיות כמו "הגנה מן הצדק", התיישנות, או פגמים בניסוח כתב האישום שיכולים להוביל לביטולו.
4. הליך הוכחות (אם אין הסדר)
אם הנאשם כופר באשמה, התיק עובר לשמיעת ראיות: עדי התביעה עולים לדוכן ונחקרים בחקירה נגדית על ידי הסנגור, ולאחריהם עולים עדי ההגנה והנאשם עצמו.
ההשלכות על הנאשם: "כתם" ושינוי סטטוס
מרגע הגשת כתב האישום, האדם שהיה עד כה "חשוד", הופך ל"נאשם". למעבר הזה יש משמעויות מרחיקות לכת:
מעצר עד תום ההליכים: אם החשוד היה במעצר ימים, עם הגשת האישום המדינה עשויה לבקש לעצור אותו עד סיום המשפט. כאן בית המשפט כבר לא בוחן צרכי חקירה, אלא עילות כמו מסוכנות, חשש לשיבוש הליכים או חשש בריחה.
פגיעה בעיסוק: ייתכן שהנאשם יושעה מעיסוקים מסוימים, רישיונותיו יישללו (כגון רישיון נשק או היתרים מטעם המדינה), או ייאסר עליו לעבוד במקצועו עד סיום הבירור המשפטי.
הרישום הפלילי: הרשעה בסוף ההליך משמעותה נשיאה בעונש (מאסר, קנס, עבודות שירות) וכן היווצרות של "כתם" – רישום פלילי המלווה את האדם שנים קדימה.
צדדים שלישיים – מתלונן, נפגע עבירה ועדים – מה איתם?
כתב אישום אינו משפיע רק על הנאשם. בפרק השלישי של המסמך מופיעה רשימת עדי התביעה.
העד ה"מקרי": אדם יכול להיות "במקום הלא נכון בזמן הלא נכון". אם המאשימה סבורה שעדותו נחוצה להוכחת העובדות, הוא יקבל זימון מבית המשפט. זוהי אינה הזמנה שניתן לסרב לה – אי הופעה עלולה לגרור צו הבאה, קנסות ואף מאסר.
נפגע העבירה: למתלונן יש מעמד מיוחד על פי חוק זכויות נפגעי עבירה. יש לו זכות להשמיע עמדה בצמתים קריטיים (הסדר טיעון, הסדר מותנה, טיעונים לעונש). לרוב, הוא ישמש גם כעד מרכזי בתיק.
אז, למה לפנות דווקא אלי, עידית רייכרט עורכת דין פלילית?
אני עו"ד עידית רייכרט, לשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי ובהליכים נלווים וכן בייצוג וליווי נפגעי עבירה.
בין אם מדובר בנפגע עבירה, עד או חשוד, ההליך בטרם הגשת כתב אישום זר, ורצוף בצמתים של קבלת החלטות שדורשות ידע, ניסיון ובעיקר הבנה אודות משמעות ההחלטות. היעזרות בעורך דין פלילי מאפשרת לכל הגורמים המעורבים בהליך הפלילי מענה מקצועי לשם קבלת החלטות נכונה בצמתים הללו. ידע, ניסיון ומקצועיות יכולים לתרום רבות לשיפור המצב המשפטי של כל אחד מן הגורמים ולהשגת התוצאות הרצויות, או הימנעות מתוצאות שאינן רצויות.
רק עורך דין פלילי מיומן ומנוסה ידע להעריך נכונה את המצב ולתת ללקוח ייעוץ מתאים בהתאם למעמדו של כל גורם בהליך הפלילי, להכרת ולמימוש זכויות המוקנות לו על פי החוק ולהפניית הגורמים הרלוונטיים לאפשרויות שאולי לא נשקלו על ידם. אבל לפני שבוחרים באיזה מן הכלים שבארגז הכלים משתמשים על מנת להשיג את התוצאה המיטבית, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע, עורך דין פלילי מנוסה, שידע להפנות אותך לכלי המתאים עבורך, זה שיספק את התועלת הרבה ביותר ותוך נטילת הסיכון הנמוך ביותר.
לכן, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה לעשות עבורכם את הבלתי אפשרי לאפשרי.
להתייעצות עם עורכת הדין ניתן לפנות בכל עת למשרד ולקבל מענה מקצועי, אישי ומסור.
מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884
התמודדות עם כתבי אישום: 3 דוגמאות להצלחה משפטית
סיפור מקרה 1
בתור עורכת דין פלילית, מגיעים לידיי מקרים רבים בהם מוגש כתב אישום אשר עשוי לחרוץ גורלו של אדם כך גם במקרה של מ', בחורה צעירה שהתקבלה לעבוד כברמנית במועדון. לאחר מהומה מחוץ למועדון, המשטרה הגיעה למקום ומ' נחקרה ונאשמה בכתב אישום פלילי על כך שהמועדון פעל ללא רישיון עסק. מ' שעבדה במקום חודשים בודדים בלבד, לא ידעה על ההפרה. לאחר הצגת ראיות מצדנו כי לא ידעה ולא יכולה היתה לדעת על פעילות המועדון הלא חוקית, הצלחנו לבטל את כתב האישום נגדה. לסיפור המקרה המלא בדבר ביטול כתב האישום לחצו
סיפור מקרה 2
אחד מהמקרים שהכי נחרט בזיכרוני הוא של י', עובד בכיר בתחום הביטחוני בעשור השביעי לחייו. יום אחד, ללא הכנה מוקדמת, נמצא עצמו עצור ומובל לחקירה במשטרה. הוא פנה אלי להתייעצות לפני החקירה, שם התברר שאף הוא לא ידע מה החשדות נגדו.
נגד י' הוגש כתב אישום בעבירות חמורות, ולאט הוא התחיל להבין את החומרה שבמעשיו שחשב לנורמטיביים. הוא עבר תהליך טיפולי ושיקומי, שבמהלכו הבין את חריגתו מהנורמות החברתיות. הוא הודה במעשיו במסגרת ההליך הפלילי והתביעה דרשה לכל הפחות שנתיים מאסר. אך, השיקול השיקומי וההודאה המוקדמת של י' הובילו לכך שבית המשפט קבע לו עונש מאסר שיבוצע בדרך של עבודות שירות במקום מאסר בפועל. ההודאה וההשתתפות בתהליך הטיפולי היו קריטיים לתוצאה זו.
לסיפור המלא של י' מהכנה לחקירה דרך כתב האישום והימנעות ממאסר
סיפור מקרה 3
ד' הגיע אליי עם הודעה מהדואר שבה נמסר שיגישו נגדו כתב אישום על החזקת סכין. ד', שקיבל את האולר לדרמן לפני הגיוס, לא ידע שהדבר נחשב לסכין על פי החוק, ואינו מורשה לנשיאה מחוץ לבית ללא מטרה מוגדרת.
בבדיקת התיק, גילינו כי אכן ההגדרה החוקית לאולר היא סכין והחיפוש בתיקו היה חוקי. בהתמודדות עם האשמות, הצגנו טענות חזקות שהובילו לכך שהתיק נסגר מחוסר אשמה, מה שהחזיר את דניאל לחייו הנורמליים.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי בצפון לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה משטרתית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.