מכתב יידוע לחשוד – שימוע פלילי

5
(2)

מהו מכתב יידוע לחשוד? במה נבדל מכתב היידוע ראשון ממכתב יידוע שני? האם צריך להשיב עליהם? על שאלות אלה ועוד אענה במאמר זה.

מהו מכתב יידוע לחשוד?

מכתב יידוע לחשוד מבשר בעצם כי החקירה הסתיימה ותיק החקירה נדד מהמשטרה ונחת על שולחנה של הפרקליטות. בעבירות מסוג פשע (אשר העונש הקבוע בצד העבירה עולה על 3 שנות מאסר) קיימת חובה ליידע את החשוד ועל כן נשלח מכתב זה אל כתובתו של החשוד.
חשוב לדעת – מכתב היידוע הראשון אינו בהכרח סימן המבשר רעות אלא הודעה פורמלית כי התיק נמצא כעת בפרקליטות אך עדיין לא התגבשה לגביו כל החלטה.

מכתב יידוע שני – משמעותו היא כי פרקליט או תובע עברו על תיק החקירה, וכי בכוונת התביעה להגיש נגד החשוד כתב אישום בעבירת פשע.
ועתה הוא מוזמן לשטוח טענותיו בכתב תוך 30 ימים מרגע קבלת המכתב ולשכנע מדוע לא יוגש נגדו כתב אישום. זהו למעשה הליך המוכר כשימוע פלילי או שימוע לפני הגשת כתב אישום.

זקוקים לייעוץ? צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

שימוע לפני הגשת כתב אישום – מהם הצעדים המקדימים?

כאמור זכותו של כל חשוד הנחקר במשטרה בשל ביצוע עבירת מסוג "פשע" ושחומר החקירה בעניינו הועבר לפרקליטות או לתביעות, להשמיע טענותיו ולנסות לשכנע את התביעה (הפרקליט או התובע) מדוע אין להגיש נגדו כתב אישום בשל סיבות ונימוקים ייחודיים למקרה או הקשורים בו.
וחשוב מאד לדעת -הליך של שימוע פלילי אינו פיקציה, אלא מימוש זכות יסוד לאדם להשמיע טיעונים משפטיים או ראייתיים עוד בטרם יוגש כתב האישום ובטרם יתחיל משפטו. העיקרון העומד בבסיס שימוע פלילי הוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר על פי פרשנות בית המשפט העליון, מחויבת רשות ציבורית בהגינות כלפי חשודים ובהענקת ההזדמנות עבורם להשמיע את דברם.
רשות התביעה מחוייבת לקיים שימוע בנפש חפצה על אף שגילתה את כוונתה להגיש כתב אישום.

אז איך זה קורה בפועל?

על פי סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, מחויבת הרשות שאליה הועברו חומרי החקירה הנוגעים לעניינו של חשוד (תיק החקירה המשטרתי), לשגר אליו הודעה בכתב (מכתב יידוע ראשון), הכוללת את כתובת הרשות אשר אליה ניתן לפנות לצורך הצגת הטיעונים או בירורים מסוגים שונים. בפרק זמן זה, עדיין לא התגבשה ההחלטה על ההעמדה לדין והמכתב נועד בעיקרו לעדכן את החשוד זאת ותו לא. חשוב לציין כי בנקודה זו בזמן, עדיין אין לחשוד או לעורך דין פלילי מטעמו אפשרות עיון בחומרי החקירה.
רק אם מתגבשת ההחלטה בפרקליטות או בתביעות להעמיד את החשוד לדין, רק אז, ישלח אליו מכתב יידוע נוסף הנקרא מכתב הידוע השני. זהו האות המבשר על כוונה להעמיד את החשוד לדין ואת ההזמנה לחשוד לעיין בחומרי החקירה המצויים בידי הרשות.

זהו גם השלב להיוועץ בעורך דין פלילי (אם לא נועצת בו עוד קודם לכן כמומלץ). יש להבין ולהפנים – ייעוץ מקצועי בידי עורך דין פלילי מנוסה יכול בסבירות גבוהה לעצור את כדור השלג המתגלגל ולמנוע הגשת כתב אישום

מתי לא נשלח מכתב יידוע לחשוד?

בנסיבות מסוימות, עשוי לחול עיכוב בשליחת מכתב היידוע לחשוד, לאורך תקופה שאינה עולה על שלושה חודשים. וזאת על מנת למנוע גרימת מצבים מסוימים (למשל, הכבדה על נפשו החשוד או הקצאת משאבים של גורמי האכיפה הרלוונטיים למימוש זכות השימוע שלא לצורך).

מדוע חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי מוקדם ככל האפשר?

לכאורה, עד לשלב קבלת מכתב היידוע השני, לא עומדת בפניכם או בפני עורך הדין הפלילי המייצג אתכם האפשרות לעיין או להעתיק את חומרי החקירה. אבל, אין לזלזל במכתב היידוע הראשון. מכתב היידוע הראשון מבהיר כי החקירה לכאורה הסתיימה וכעת תגבש הפרקליטות החלטה בנוגע לתשתית הראייתית. הפרקליטות תבדוק האם יש די ראיות כדי להעמיד את החשוד לדין?
במקרים רבים ומניסיוני הרב הן כפרקליטה בפרקליטות בעברי ובוודאי כסנגורית בהווה יש מה לעשות כבר בשלב הזה! ולכן ועל אף שמדובר רק במכתב יידוע ראשון – המלצתי להתייעץ בדחיפות עם עורך דין פלילי מיומן ומנוסה בהתמודדות עם ליווי חקירות פליליות.

אחרת, גם אם נדמה כי עומד לרשותכם כל הזמן שבעולם (בין המכתב הראשון למכתב השני), אתם עלולים לגלות שהחמצתם הזדמנות פז לאתר את ראיית הזהב שלכם, פספסתם הזדמנות לאסוף ראיות מטעמכם שיוכלו בבוא העת לשפוך אור על תשתית הראיות שליקטה המשטרה. ומי שסבור שהמשטרה תאסוף תמיד את מלוא הראיות, גם אלה המזכות טועה.

לסיכום, תפנימו המשפט הפלילי עוסק בדיני נפשות ואין בו הזדמנות למקצה שיפורים

לכן, אם קרה לכם הנורא מכל ומצאתם עצמכם חשודים בעבירה פלילית, קיבלתם מכתב יידוע אתם חייבים להיפגש עם עורך דין פלילי, ולו לפגישת ייעוץ אחת שתפזר מעליכם את הערפל, שתתן בידיכם מידע לגבי התהליך שאתם צפויים לו, שתכוון אתכם. שתסביר כיצד ניתן לאתר ספק סביר וחורים בחומר החקירה. זו תהיה ההשקעה הכי נבונה ומשתלמת שלכם, מבטיחה.

למה דווקא עורכת דין פלילית עידית רייכרט ?

אני עורכת דין פלילית כבר 20 שנים ויותר.
אחרי 14 שנים אינטנסיביות כפרקליטה בכירה בפרקליטות וקרוב לעשור כסנגורית "יוצאת המערכת" בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי יש לי את הידע, המומחיות והניסיון הדרושים לנצח.
"ארגז הכלים" המשפטי שלי מהווה יתרון עצום בהליכים פליליים המתחילים כבר בשלבים של חקירה פלילית אותו אני רותמת בתבונה, ביסודיות ובנחישות להגנת לקוחותיי.
המשרד שלי מעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמינהלי ומתמחה בייצוג חשודים ונאשמים החל ממתן יעוץ מקצועי והכנה נכונה לקראת חקירה פלילית, ייצוג בהליך השימוע ולקראתו וייצוג בבתי המשפט השונים בכל הערכאות ובליווי של נפגעי עבירה.
מזה עשור אני מייצגת תאגידים, אישי ציבור, מנכ"לים, אנשי כוחות הבטחון, נפגעי עבירה ובעיקר אנשים נורמטיביים שמעדו והסתבכו בעולם הפלילי.
וכדאי להפנים – ניהול מערכה פלילית אינה אפשרית בידי כל עורך דין, כי לעיתים אין הזדמנות למקצה שיפורים.
ושוב חשוב להפנים – ליווי נכון ומקצועי על ידי עורך דין פלילי מיומן ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים יכול לחרוץ גורלות. לכן, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן.
אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, התקווה ולעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי.

הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין, ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה במשטרה ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.

מה אתה חושב על המאמר?

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר דירוגים 2

נשמח שתהיה הראשון לדרג את המאמר שלנו

אהבתם? שתפו
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך:

מעצר ימים

בהליך הפלילי ישנם שני סוגי מעצרים: הסוג הראשון – מעצר עד תום ההליכים, עליו שומעים לא מעט בתקשורת. הסוג השני – מעצר ימים, שהינו מעצר

קרא/י עוד »

הליך משמעתי

מהו דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית? כעקרון, הדין המשמעתי עוסק בהפרת כללים, תקנות או חוקים אשר נהוגים בארגון הספציפי המעסיק את האדם, כך שעבירות דין

קרא/י עוד »
Call Now Button דילוג לתוכן