עבירות סמים- שימוש וסחר? ממש לא מה שחשבתם
העוברים לתומם באזורי הבילוי של הצעירים בכל רחבי הארץ, עשויים לחשוב בטעות כי בישראל לא קיים סעיף עבירה האוסר על שימוש בסמים קלים. בסופי השבוע ממלא את חצרות הברים, המסעדות והגינות הציבוריות ריח עז של מריחואנה, עד כדי כך שניתן להתבלבל ולחושב שאלה חוקיים. אולם, למרות הצהרות הפוליטיקאים, וחרף מדיניות אי ההפללה שמנהיגה משטרת ישראל בשנתיים האחרונות כדאי שתזכרו – המשתמשים במריחואנה יכולים למצוא עצמם בקלות נחשדים ומואשמים בעבירות סמים.
במאמרי זה אדגיש אם כן, את ההבחנה בין סמים קלים לסמים קשים, אפרט מהן העבירות השונות הנוגעות לסמים קלים, ואסביר מדוע כדאי לכל מי שנחשד או מואשם בעבירות אלו להתייעץ עם עורך דין פלילי ויפה שעה אחת קודם.
סמים קלים לעומת סמים קשים – מה ההבדל?
זה אולי מפתיע לגלות, אבל פקודת הסמים מ-1973 שהיא החוק הרלוונטי לעבירות אלו, כלל לא מבחינה בין סמים קשים לסמים קלים. לפי התוספת לחוק המפרטת את סוגי החומרים הנחשבים לסמים, אין הבדל בין מריחואנה (סמים קלים) לבין קוקאין או אקסטזי (הנחשבים לסמים קשים).
עם זאת, ב-20 השנים האחרונות החלה לחלחל בקרב מערכות אכיפת החוק והמשפט ההבנה כי בכל זאת, קיים הבדל משמעותי בין סמים מזוקקים, כימים וממכרים יותר מאחרים, כמו למשל קוקאין, הרואין, ואקסטזי שזכו לכינוי 'סמים קשים'; לבין סמים "נורמטיביים" יותר הנמצאים בשימוש נפוץ ואף חוקיים כיום בחלק מהמדינות, כגון מריחואנה, קנאביס וחשיש.
האם מדיניות "אי ההפללה" מכשירה עבירות סמים?
אחת מהטעויות הנפוצות ביותר שמטרידות את אוזניי כעורכת דין פלילית בכלל, וכעורך דין סמים בפרט, היא התפיסה כאילו בישראל מותר להחזיק מריחואנה לשימוש עצמי מבלי שהדבר ייחשב לעבירת סמים.
אז אחת ולתמיד, אבהיר: גם החזקה של שקית עם כמה גרמים בודדים של קנאביס או עישון "ג'וינט" אחד נחשבים בישראל לעבירה פלילית. מקור הטעות הרווחת היא כנראה הפרסומים אודות "רפורמת אי ההפללה" לצרכני קנאביס שמלווה אותנו החל מאפריל 2019. למידע נוסף בנושא – לחצו כאן.
במסגרת הרפורמה עדכנה משטרת ישראל את הנוהל הנוגע לעבירות סמים, וקבעה כי אדם בגיר שייתפס עם קנאביס בכמות של פחות מ-15 גרם לטובת שימוש עצמי ויודה בכך, יקבל קנס כספי בשתי הפעמים הראשונות בהן ייתפס; בפעם השלישית ייערך בעניינו הסדר מותנה הכולל שלילת רישיונות ודיווח לשירותי הרווחה; ורק בפעם הרביעית יעבור הליך פלילי.
כלומר, לא רק שהרפורמה האמורה לא מבטלת את עבירות הסמים, היא גם לא מבטיחה הגנה מלאה למשתמשי סמים קלים. כך, למשל, היא מתייחסת רק למי שכבר מלאו לו 18, מוגבלת ל-15 גרם, חלה רק על מי שאין לו עבר פלילי כלשהו, ובעיקר: תלויה בנסיבות התפיסה. וחשוב לזכור – לשוטר בשטח יש את מרחב הפעולה המלא לפי שיקול דעתו לקבוע האם יש מקום להעביר את העניין לחקירה פלילית במשטרה או לא
שימוש, החזקה וצריכה של סמים
העבירות השכיחות ביותר הן שימוש והחזקה לצריכה עצמית. לפי החוק, מי שנמצאו אצלו עד 15 גרם קנאביס או 0.3 קוקאין נחשב כמי שמחזיק סמים לצריכה עצמית, אלא אם התביעה תצליח לשכנע את בית-המשפט כי חרף הכמות המזערית לא מדובר בהחזקה למטרות צריכה עצמית. במקרה כזה, העונש הקבוע בחוק הוא עד 3 שנות מאסר, אך במרבית המקרים, ודאי אצל מי שחסרים עבר פלילי, יוטלו על מי שהורשעו או הודו בטרם הגשת כתב אישום בביצוע עבירה זו קנס כספי או עונש על תנאי.
סחר וגידול
מי שנתפסו אצלו כמויות סמים הגדולות מאלה שפירטתי מעלה, כבר חשוף לעונשים כבדים יותר של עד 20 שנות מאסר. בין יתר העבירות, אציין את העבירות החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ייצור וגידול, אספקה וסחר. לצד אלה, קיימת גם העבירה של שידול או הדחת קטין לשימוש בסמים (קלים או קשים), שנושאת לצידה עונש של עד 25 שנות מאסר.
מצד אחד, ברור כי כאשר מדובר בעבירות כגון סחר, גידול ואספקה, יחסם של המשטרה, התביעה ובית-המשפט הוא הרבה פחות סלחני. מצד שני, כדי להרשיע אדם בעבירות אלה נדרש מהתביעה יותר מאשר נדרש ממנה בעבירות השימוש וההחזקה עצמית. למשל, כדי להרשיע אדם בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם ידע בפועל כי הוא מחזיק בסם, שלט באופן מוחלט על המקום בו הוחזק על-ידו, וגם הסכים לכך.
מתי צריך לפנות לעורך דין המתמחה בעבירות סמים?
כפי שבוודאי כבר הבנתם, בכל הנוגע לעבירות אלו, לנסיבות ביצוע העבירה חשיבות מכרעת. הנסיבות הן מה שיכול לעשות את ההבדל בין קנס כספי ללא רישום פלילי, לבין מאסר שיכול להגיע גם ל-25 שנים. לכן, ומניסיוני הרב אציין זאת, רק עורך-דין פלילי המתמחה בעבירות סמים יידע היטב כיצד על חשוד או נאשם בעבירות אלה לנהוג כדי להימנע מהעמדתו לדין או חמור מכך מעונש כבד.
הדבר נכון ביחס לכל עבירות הסמים הקלים, אך בעיקר כאשר מדובר באחת מהעבירות החמורות יותר כמו גידול, החזקה שלא לשימוש עצמי, אספקה וסחר, אז גם לרוב נדרש החשוד להגיע לחקירה במשטרה. במקרה כזה, החשיבות להתייעץ עם עורך דין פלילי בכלל, ועורך דין סמים בפרט, רק הולכת וגוברת.
למה לפנות דווקא אלי, עורכת דין עידית רייכרט?
אני עורכת דין פלילית עידית רייכרט, לשעבר בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי. מזה עשור אני מייצגת תאגידים, אישי ציבור, מנכ"לים, עובדי מדינה, אנשי כוחות הביטחון, נפגעי עבירה ובעיקר אנשים נורמטיביים שמעדו והסתבכו בעולם הפלילי ונקראים לחקירה במשטרה. למידע נוסף וטיפים על התנהלות בחקירה קראו את המאמר – חקירה במשטרה – 10 הדיברות לנחקר.
מתוקף ניסיוני רב השנים במערכת ומחוצה לה, אני מכירה היטב את חולשות המערכת ומתרגמת אותן ליתרון עבור הלקוחות שלי. אני יודעת היטב כי ליווי נכון ומקצועי על ידי עורך דין פלילי מיומן ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים של החקירה הפלילית חורץ גורלות. ומניסיון – מי שנועץ בי לפני מסירת גרסתו בחקירה פלילית במשטרה, משפר עד מאד את הסיכוי לגניזת התיק שלו. ממש כך.
לכן, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה לעשות עבורכם את הבלתי אפשרי לאפשרי.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.
