המתה בנסיבות של אחריות מופחתת

סעיף 301ב' לחוק העונשין מתייחס לעבירת המתה בכוונה או באדישות שהתרחשה באחת מהנסיבות הבאות:

• המעשה בוצע עקב מצוקה נפשית כתוצאה מהתעללות – עד 15 שנות מאסר.
• המעשה בוצע מיד לאחר התגרותו של הקורבן בנאשם וכתגובה לאותה ההתגרות וזאת כתוצאה מהקושי של הנאשם לשלוט במעשיו במידה ניכרת – עד 20 שנות מאסר.
• המעשה בוצע עקב הפרעה נפשית חמורה או ליקוי בכושרו השכלי של הנאשם, שפגם במידה ניכרת ביכולתו להבין את מעשיו או את הפסול בהם, או לחילופין להימנע מעשיית המעשה – עד 20 שנות מאסר.
• מעשה ההמתה חרג במידה מועטה מפעולות להגנה עצמית (סייג לאחריות פלילית על פי הסעיפים 34י', 34 יא', 34יב') – עד 20 שנות מאסר.

נסיבות אלה משקפות סיווג נכון והולם יותר של העבירה, המאפשר לא רק להתאים את גובה העונש באופן מידתי למקרה ולפרטיו, אלא גם לבטא באופן הוגן יותר את התיוג המוסרי שבצידו. 

כך לדוגמה, אישה שספגה שנים ארוכות התעללות קשה מצד בעלה ועקב מצוקתה הנפשית גרמה בסופו של דבר למותו, לא תורשע עוד בעברת רצח כי אם בעבירת המתה באחריות מופחתת הנושאת בעונש מקל יותר, כאמור עד 15 שנות מאסר.

ראוי לציין כי ישנם מקרים מורכבים נוספים שעשויים להיכלל תחת עבירה זו ושטומנות בחובן ענישה של עד 20 שנות מאסר, כמו למשל ביצוע המתת חסד בקרוב משפחה סובל ומתייסר עקב מצבו הרפואי הקשה או מעשה המתה שנגרם בעקבות פעולות אותן ניתן להגדיר כהגנה עצמית.

סוגייה נוספת שניצבת בבסיס הגדרתה של העבירה היא נסיבת המתה ייחודית בשם "קנטור" – כלומר הקנטה, הכעסה או הרגזה שהביאה לחמת זעמו הקשה של הנאשם, עד כדי כך שאינו שלט בעצמו. 

האישום בעבירת המתה כתוצאה מקנטור יתרחש רק בנסיבות בהן ניתן להוכיח כי ההמתה התרחשה מיד לאחר ההתגרות ובתגובה לה, שעה שהנאשם אכן התקשה לשלוט בעצמו. כמו כן, מתייחסת הגדרת העבירה גם למצב שבו ליקוי שכלי או הפרעה נפשית חמורה הגבילו במידה ניכרת את יכולתו של הנאשם להפנים ולהבין את מעשיו, אך לא עד כדי חוסר יכולת מוחלטת.