קיבלתם מכתב יידוע לחשוד - להלן מספר עובדות שחשוב לדעת!
מהו מכתב יידוע לחשוד? במה נבדל מכתב היידוע ראשון ממכתב יידוע שני? האם צריך להשיב עליהם? על שאלות אלה ועוד אענה במאמר זה.
מהו מכתב יידוע לחשוד?
מכתב יידוע לחשוד מבשר בעצם כי החקירה הסתיימה ותיק החקירה נדד מהמשטרה ונחת על שולחנה של הפרקליטות. בעבירות מסוג פשע (אשר העונש הקבוע בצד העבירה עולה על 3 שנות מאסר) קיימת חובה ליידע את החשוד ועל כן נשלח מכתב זה אל כתובתו של החשוד.
חשוב לדעת – מכתב היידוע הראשון אינו בהכרח סימן המבשר רעות אלא הודעה פורמלית כי התיק נמצא כעת בפרקליטות אך עדיין לא התגבשה לגביו כל החלטה.
מכתב יידוע שני – משמעותו היא כי פרקליט או תובע עברו על תיק החקירה, וכי בכוונת התביעה להגיש נגד החשוד כתב אישום בעבירת פשע ועתה הוא מוזמן לשטוח טענותיו בכתב תוך 30 ימים מרגע קבלת המכתב ולשכנע מדוע לא יוגש נגדו כתב אישום. זהו למעשה הליך המוכר כשימוע פלילי או שימוע לפני הגשת כתב אישום.
מכתב יידוע לחשוד, אז איך זה קורה בפועל?
על פי סעיף 60 א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, מחויבת הרשות שאליה הועברו חומרי החקירה הנוגעים לעניינו של חשוד (תיק החקירה המשטרתי), לשגר אליו הודעה בכתב (מכתב יידוע ראשון), הכוללת את כתובת הרשות אשר אליה ניתן לפנות לצורך הצגת הטיעונים או בירורים מסוגים שונים. בפרק זמן זה, עדיין לא התגבשה ההחלטה על ההעמדה לדין והמכתב נועד בעיקרו לעדכן את החשוד זאת ותו לא.
לידיעתכם: קיים הבדל בהתנהלות בין הגורמים. יחידות התביעה של משטרת ישראל מסתפקות במכתב יידוע אחד בלבד, ולכן מי שמקבל מכתב כזה מהמשטרה חייב לפעול במהירות רבה יותר. לעומת זאת, הפרקליטות פועלת בהליך דו-שלבי, ושולחת מכתב יידוע ראשון ולאחריו רק אם מתגבשת כוונה להעמיד לדין מכתב יידוע שני (הנקרא גם "כתב חשדות").
חשוב לציין כי בנקודה זו בזמן, עדיין אין לחשוד או לעורך דין פלילי מטעמו אפשרות עיון בחומרי החקירה. רק אם מתגבשת ההחלטה בפרקליטות או בתביעות להעמיד את החשוד לדין, רק אז, ישלח אליו מכתב יידוע נוסף הנקרא מכתב הידוע השני. זהו האות המבשר על כוונה להעמיד את החשוד לדין ואת ההזמנה לחשוד לעיין בחומרי החקירה המצויים בידי הרשות.
זהו גם השלב להיוועץ עם עורך דין פלילי (אם לא נועצת בו עוד קודם לכן כמומלץ). יש להבין ולהפנים – ייעוץ מקצועי בידי עורך דין פלילי מנוסה יכול בסבירות גבוהה לעצור את כדור השלג המתגלגל ולמנוע הגשת כתב אישום.
מה קורה לאחר שליחת מכתב יידוע לחשוד
אם התגבשה החלטה בפרקליטות וקבלת מכתב יידוע שני זהו סימן המעיד על כך שהתביעה סבורה שיש ראיות מספיקות כדי להעמיד אותך לדין. עם זאת, לפני קבלת ההחלטה הסופית, אתה זכאי לשימוע פלילי שבו תוכל להציג את טענותיך ולנסות לשכנע את התביעה לסגור את התיק
שימוע לפני הגשת כתב אישום
כאמור זכותו של כל חשוד הנחקר במשטרה בשל ביצוע עבירת מסוג "פשע" ושחומר החקירה בעניינו הועבר לפרקליטות או לתביעות, להשמיע טענותיו ולנסות לשכנע את התביעה (הפרקליט או התובע) מדוע אין להגיש נגדו כתב אישום בשל סיבות ונימוקים ייחודיים למקרה או הקשורים בו.
וחשוב מאד לדעת – הליך של שימוע פלילי אינו פיקציה, אלא מימוש זכות יסוד לאדם להשמיע טיעונים משפטיים או ראייתיים עוד בטרם יוגש כתב האישום ובטרם יתחיל משפטו. העיקרון העומד בבסיס שימוע פלילי הוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר על פי פרשנות בית המשפט העליון, מחויבת רשות ציבורית בהגינות כלפי חשודים ובהענקת ההזדמנות עבורם להשמיע את דברם. רשות התביעה מחוייבת לקיים שימוע בנפש חפצה על אף שגילתה את כוונתה להגיש כתב אישום.
מתי לא נשלח מכתב יידוע לחשוד?
בנסיבות מסוימות, עשוי לחול עיכוב בשליחת מכתב היידוע לחשוד, לאורך תקופה שאינה עולה על שלושה חודשים. וזאת על מנת למנוע גרימת מצבים מסוימים (למשל, הכבדה על נפשו החשוד או הקצאת משאבים של גורמי האכיפה הרלוונטיים למימוש זכות השימוע שלא לצורך).
באילו עבירות אין כלל חובת יידוע?
לצד האפשרות לדחות את משלוח הודעת היידוע במקרים מסוימים, תקנות סדר הדין הפלילי קובעות מספר עבירות מסוג פשע שלגביהן לא חלה חובת היידוע לפי סעיף 60א לחוק:
- תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
- גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
- כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע אחת מהעבירות האמורות או בקשר אליה.
מה קורה בתיקי “גניזה מהירה”?
כאשר תיק חקירה מועבר לרשות התביעה עם המלצה לסגירתו, או כאשר כבר בבחינה הראשונית מסתמן כי הסיכוי להעמדה לדין נמוך, ניתן לעכב את משלוח הודעת היידוע למשך עד שלושה חודשים ממועד הגעת התיק לרשות התביעה.
אם במהלך תקופה זו מתקבלת החלטה לסגור את התיק, לא תישלח לחשוד הודעת יידוע על העברת חומר החקירה לפי סעיף 60א. עם זאת, תימסר לו הודעה על סגירת התיק. אם לא התקבלה החלטת סגירה בתוך שלושה חודשים, יש לשלוח את הודעת היידוע בהתאם לכללים הרגילים.
מדוע חשוב להיוועץ בעורך דין פלילי מוקדם ככל האפשר?
לכאורה, עד לשלב קבלת מכתב היידוע השני, לא עומדת בפניכם או בפני עורך הדין הפלילי המייצג אתכם האפשרות לעיין או להעתיק את חומרי החקירה. אבל, אין לזלזל במכתב היידוע הראשון. מכתב היידוע הראשון מבהיר כי החקירה לכאורה הסתיימה וכעת תגבש הפרקליטות החלטה בנוגע לתשתית הראייתית. הפרקליטות תבדוק האם יש די ראיות כדי להעמיד את החשוד לדין?
במקרים רבים ומניסיוני הרב הן כפרקליטה בפרקליטות בעברי ובוודאי כסנגורית בהווה יש מה לעשות כבר בשלב הזה! ולכן ועל אף שמדובר רק במכתב יידוע ראשון – המלצתי להתייעץ בדחיפות עם עורך דין פלילי מיומן ומנוסה בהתמודדות עם ליווי חקירות פליליות.
אחרת, גם אם נדמה כי עומד לרשותכם כל הזמן שבעולם (בין המכתב הראשון למכתב השני), אתם עלולים לגלות שהחמצתם הזדמנות פז לאתר את ראיית הזהב שלכם, פספסתם הזדמנות לאסוף ראיות מטעמכם שיוכלו בבוא העת לשפוך אור על תשתית הראיות שליקטה המשטרה. ומי שסבור שהמשטרה תאסוף תמיד את מלוא הראיות, גם אלה המזכות טועה.
לסיכום, תפנימו המשפט הפלילי עוסק בדיני נפשות ואין בו הזדמנות למקצה שיפורים
לכן, אם קרה לכם הנורא מכל ומצאתם עצמכם חשודים בעבירה פלילית, קיבלתם מכתב יידוע אתם חייבים להיפגש עם עורך דין פלילי, ולו לפגישת ייעוץ אחת שתפזר מעליכם את הערפל, שתתן בידיכם מידע לגבי התהליך שאתם צפויים לו, שתכוון אתכם. שתסביר כיצד ניתן לאתר ספק סביר וחורים בחומר החקירה. זו תהיה ההשקעה הכי נבונה ומשתלמת שלכם, מבטיחה.
למה דווקא את עורכת דין פלילית עידית רייכרט?
אני עורכת דין פלילית מעל 25 שנים. אחרי 14 שנים אינטנסיביות כפרקליטה בכירה בפרקליטות ומאז 2012 כסנגורית "יוצאת המערכת" בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי יש לי את הידע, המומחיות והניסיון הדרושים לנצח.
"ארגז הכלים" המשפטי שלי מהווה יתרון עצום בהליכים פליליים המתחילים כבר בשלבים של חקירה פלילית אותו אני רותמת בתבונה, ביסודיות ובנחישות להגנת לקוחותיי.
למידע נוסף וטיפים על התנהלות נכונה בחקירה קראו את המאמר – חקירה במשטרה.
המשרד שלי מעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמינהלי ומתמחה בייצוג חשודים ונאשמים החל ממתן יעוץ מקצועי והכנה נכונה לקראת חקירה פלילית, ייצוג בהליך השימוע ולקראתו וייצוג בבתי המשפט השונים בכל הערכאות ובליווי וייצוג נפגעי עבירה (להרחבה בנושא קראו על – עורך דין נפגעי עבירה). מזה עשור אני מייצגת תאגידים, אישי ציבור, מנכ"לים, אנשי כוחות הבטחון, נפגעי עבירה ובעיקר אנשים נורמטיביים שמעדו והסתבכו בעולם הפלילי.
וכדאי להפנים – ניהול מערכה פלילית אינה אפשרית בידי כל עורך דין, כי לעיתים אין הזדמנות למקצה שיפורים. ושוב חשוב להפנים – ליווי נכון ומקצועי על ידי עורך דין פלילי מיומן ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים יכול לחרוץ גורלות. לכן, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, התקווה ולעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי.
להתייעצות עם עורכת הדין ניתן לפנות בכל עת למשרד ולקבל מענה מקצועי, אישי ומסור.
מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884
שאלות נפוצות על מכתב יידוע לחשוד
מה ההבדל בין מכתב יידוע ראשון לשני?
מכתב יידוע ראשון מודיע שחומר החקירה הועבר לרשות התביעה, וטרם התקבלה כל החלטה. מכתב יידוע שני נשלח רק מהפרקליטות (לא מהמשטרה), ומשמעותו שהתגבשה כוונה להעמיד את החשוד לדין, בכפוף לשימוע.
תוך כמה זמן צריך להגיב למכתב יידוע?
ברוב המקרים עומדים לרשות החשוד 30 יום מיום קבלת המכתב, כקבוע בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.
האם בכל עבירה נשלח מכתב יידוע?
לא. החובה חלה רק על עבירות מסוג פשע (עונש מרבי מעל 3 שנות מאסר), ואף בהן קיימים חריגים, למשל עבירות תקיפה במשפחה מסוימות, ותיקים שנסגרים במסלול מהיר.
האם אפשר לעיין בחומר החקירה בשלב מכתב היידוע הראשון?
לא באופן אוטומטי. הזכות לעיין בעיקרי חומר החקירה נפתחת בדרך כלל רק בשלב מתקדם יותר, לאחר מכתב היידוע השני.
מה קורה אם לא מגיבים למכתב היידוע בזמן?
אי מענה עלול להוביל להגשת כתב אישום מבלי שטענות החשוד הוצגו כלל בפני התביעה.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה משטרתית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.