כ' היא נערה מתבגרת בת 16 וכחלק מחובותיה כתלמידת תיכון מתנדבת ב"מחוייבות חברתית" המהווה כיום תנאי לשם קבלת תעודת בגרות. את התנדבותה בחרה מ' לבצע במגן דוד אדום. היה זה אך ברור ומובן מאליו שכך תבחר' שכן מאז ילדותה חלום חייה הוא להיות רופאה ולעסוק בהצלת חיים. וכך כמתנדבת צעירה שובצה כ' למשמרות באמבולנס המוזנק לטפל באירועי חירום ובמשמרותיה התלוותה לנהגי האמבולנס האחראים על המתנדבות הצעירות במהלך המשמרת.
אחד מהם היה א' בן 26 נהג אמבולנס ותיק בתחנת מד"א בה התנדבה. מטבע הדברים ואט אט נרקמו בין השניים יחסים חברתיים שהלכו והתהדקו כשא' מפציר בכ' להפוך את הקשר החברי לקשר רומנטי. כ' נערה תמימה נכבשה ב"קסמיו" והוחמאה מעצם בחירתו בה על פני מתנדבות צעירות נוספות והקשר הפך לקשר מיני חלקו במרחב הוירטואלי וחלקו בקיום יחסי מין, במד"א ובמקומות נוספים. לכאורה נשמע סיפור סינדרלה תמים ורומנטי, ויהיו כאלה שאולי ירימו גבה ויאמרו מה הבעיה?
לכן, כבר עכשיו חשוב לי להבהיר ולחדד כי קיום יחסי מין עם קטינה תוך ניצול יחסי מרות, או עמדת השפעה וכח הינם אסורים ומהווים עבירה פלילית גם אם הקטינה רצתה בהם ואף הסכימה! המחוקק שומר על הקטינים ועל קלות דעתם במיוחד מפני בגירים שמנצלים את התמימות, את כוחם ואת פערי גיל וכשאין בהם כוונה כנה אלא למטרת מין בלבד. כל אלו לא הפריעו לא' לבוא על סיפוקו ולהגשים את תאוותו המינית תוך שהוא מנצל את כ' נערת טיפש עשרה מסונוורת ומאוהבת לכאורה, חסרת ניסיון חיים ומיני בפרט.
כשביקשה כ' לספר על הקשר להוריה ולחברותיה, בהאמינה כי מדובר בקשר כן ואמיתי מצידו של א', נתקלה בסירוב מצידו ובהפצרותיו פעם אחר פעם, לשמור על יחסיהם בסוד ובמיוחד מפני הוריה ומפני גורמים במד"א תוך שכ' מבהיר לא', שקיומו של הקשר הזה מעמיד אותו בסכנה הן בפן התעסוקתי מול מד"א, ואף בפן הפלילי. כ' שהיתה נתונה למרותו ותחת "כיבושו" נאלצה להסתיר את הרומן האסור.
אלא, שעם חלוף הזמן עלה חשד בעיניה ש-א' מקיים מערכות יחסים דומות גם עם מתנדבות צעירות נוספות במד"א. ואכן, כשהסתבר ל-כ' שחשדותיה התאמתו, היא חשה מחוללת ומרומה והבינה שנפלה קרבן לנצלנותו של א' את תמימותה ואת עוורנה המוחלט ובעיקר את גילה הצעיר על מנת להפוך את אהדתה אליו לסיפוק צרכיו המיניים ובמיוחד משהיתל בה לאורך הדרך כדי להשיג את מבוקשו.
כ' ביחד עם הוריה, הגיעו לייעוץ במשרדי מבוישת הבהרתי לה שאין במעשיה כל אשמה. שמערכת היחסים, כפי שמתוארת על ידה, היא אסורה על פי חוק והיא בעלת מאפיינים פליליים ובשפה המשפטית נעברה כאן עבירת פשע חמורה של בעילה אסורה בהסכמה. כלומר, על אף שכ' מעל גיל 16, הוא גיל ההסכמה, ועל אף שהסכימה ליחסים, הרי שעצם קיומם כשא' בעל מרות עליה הופך אותם לאסורים ולפליליים. ולכן, הסברתי לה במצב שכזה עליה להגיש תלונה למשטרה. הבהרתי לה ולהוריה את המשמעויות של הגשת תלונה במשטרה ולאן דברים עשויים להתגלגל בעקבותיה. מ' הבינה, אזרה אומץ וניגשה אל תחנת המשטרה ופירטה בפני החוקר את קורות הקשר שלה עם א'.
כ' הרגישה שנגולה אבן מליבה, שעשתה את המעשה הנכון מבחינתה וגם כדי להציל נערות נוספות מפני מעשים דומים.
אלא שאז, בום. תוך פחות מ-24 שעות לאחר שמסרה את עדותה ותלונתה, התבשרה בהודעה קצרה כי תלונתה נגנזה מן הטעם ש: "לא נמצאה תשתית ראייתית לקיומה של אשמה פלילית". ובמילים פשוטות לפי משטרת ישראל הארוע המתואר אינו מהווה עבירה. האמנם?
חשוב לי להבהיר ולחדד –סיפורה של כ' מגלה, לכל הפחות חשד לקיום עבירה, ולכן על מנת לגבש עמדה סופית, נדרש, לכל הפחות, לקבל את גירסתו של החשוד למעשים. אלא, שכאמור, המשטרה לא רק שלא טרחה לאסוף ראיות אלא החליטה לסגור את התיק בו במקום.
מדובר בלא פחות מאיוולת ובורות של חוקר או קצין חקירות. ובמיוחד כשהחלטות כאלה מחוייבות בקבלת עמדת נפגעת העבירה לפני גיבושן הסופי והן אינן בסמכותו של קצין חקירות להחליט אלא בסמכות הפרקליטות בלבד.
כ' הייתה שבורה, כל מאמציה להתגבר על המבוכה, הבושה והאשמה העצמית ולהבין שהיא בעצם לא אשמה בדבר, היו לשווא. הרגעתי אותה, והודעתי לה כי הדבר לא יעבור לסדר היום ואפנה לכל הגורמים הנוגעים בדבר על מנת להעמיד את המשטרה על מקומה בעניין החלטת הסגירה שלה בתיק, וכך עשיתי. הוגש ערר דחוף על החלטת המשטרה, בצירוף מכתב תלונה חריף לכל הגורמים הרלוונטיים, ובהם, בין היתר, היועצת המשפטית לממשלה ומבקר המדינה.
והפלא ופלא תוך זמן קצר מיום הגשת הערר והתלונה, קיבלה כ' הודעה כי הערר בתיק התקבל והחקירה התחדשה ומתבצעות פעולות חקירה בעניינו של א'. זו הצלחה ראשונה אחרי שברון לב אבל סיפורה של כ' לא נגמר, למעשה הוא רק בראשיתו.
ומה המסר שלי אליכם? לפני הכל – אל תפסיקו להתעניין ולשאול את הילדים שלכם על מעשיהם, במיוחד כשמדובר במסגרות קבועות ובהם מבוגרים. ובנוסף אומר גם כי לצעיר, במקרה זה סיום עניינה של כ' כפי שהסתיים לא יכול היה להתאפשר, ללא עורך דין פלילי בעל ניסיון המכיר את נבכיו החוק הפלילי ובעל ניסיון בהתמודדות עם המהמורות שבדרך במיוחד בטיפול וייצוג נפגעי עבירה, אז נדרשת רגישות גבוהה, הבנת נפגע העבירה והדרכים המתאימות עבורו לשם הגשמת מטרותיו, וגם אוזן קשבת ומציאת פתרונות יצירתיים, ובעיקר לדעת שגם כאשר נסגרת בפניו הדלת עורך דין פלילי נחוש ידע לפתוח אותה בדרך יצירתית ומקצועית.
