עורך דין מעצרים

5
(5)

עו"ד מעצרים: מעצר ימים, הצהרת תובע ומעצר עד תום ההליכים - הקדמה

שיעור קצר וחשוב מאת עו"ד פלילי על הליכי המעצר במשפט הפלילי

שלילת חרותו של אדם אפילו לזמן קצר, חייבת להעשות בזהירות המתבקשת ורק כשאין חלופה טובה יותר בנמצא. לכן, כשהמשטרה מבקשת לעצור חשוד לצרכי חקירה הליך הקרוי "מעצר ימים" חייב החשוד לעמוד על המשמר ולהבטיח שזו תהא חוקית ומידתית ובעיני חובה להיות מיוצג כבר בשלב זה על ידי עורך דין מעצרים מפולפל המנוסה במשפט הפלילי.

במאמר זה, ובעיקר בשל החשיבות הקריטית של הנושא, העוסק בשלילת חירותו של אדם ולעיתים על לא עוול בכפו, אסביר בהרחבה על הליכי המעצר הקיימים בהליך הפלילי ומה צריך עורך דין מעצרים לעשות כדי לשחרר את הלקוח שלו, מוקדם ככל הניתן.

זקוקים ליעוץ? צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

מהם סוגי המעצר הקיימים בהליך הפלילי?

לכל אורכו של ההליך הפלילי מתקיימים שלושה שלבי מעצר ואלו הם:
א. הליך "מעצר הימים" בהליכי חקירה – המתחיל מרגע מעצר החשוד בתחנת המשטרה עוד לפני הגשת כתב האישום והוא נועד לאפשר את המשך חקירה כשהחשוד נתון במעצר מבלי שיסכל את החקירה. מעצר זה, מתחדש מיום ליום ומכאן שמו "מעצר ימים" כל עוד צרכי החקירה מחייבים זאת ונעשה בביקורת שיפוטית של בית משפט השלום.

מידע נוסף בנושא ניתן למצוא במאמרי אודות מעצר ימים.

ב. מעצר ב"הצהרת תובע" עם סיום החקירה הפלילית ועד להגשת כתב האישום -משמסתיימת החקירה והחשוד עודנו נתון במעצר ימים, רשאית התביעה לבקש מהשופט את המשך המעצר לעוד פרק זמן קצר (עד חמישה ימים) וזאת לצרכי הכנת כתב האישום ביחד עם בקשת מעצר עד תום ההליכים). משמעות הדבר כי התביעה מצהירה שבדעתה להגיש כתב אישום בעבירות מסויימות (היא חייבת לפרט באלו עבירות) ולא ניתן להסתפק, בשל חומרתן, בשחרור החשוד לחלופת מעצר.

ג. מעצר עד תום ההליכים המוגש ביחד עם כתב האישום – עם הגשת כתב האישום מוגשת גם בקשת מעצר חדשה "מעצר עד תום ההליכים". התביעה תעמוד על הארכת המעצר עד לתום ההליכים הפליליים כאשר מדובר בעבירה חמורה המלמדת על מסוכנות הנאשם או מטעמים נוספים למשל כשמתקיים חשש ממשי כי הנאשם ישבש הליכי משפט, יפגע בראיות, ישפיע על עדי התביעה וכו'. הרי שבכל אלה, התביעה יכולה לבקש לעצור את הנאשם עד לסיום ההליך הפלילי בעניינו.

ושוב חשוב מאד לדעת – לא בקלות ייעצר אדם ואין לשכוח לרגע כי אדם הנעצר לצרכי חקירה או עד לסיום ההליכים נגדו, בעצם נכלא עוד לפני שהוכרע דינו ולפני שנקבע כי הוא אשם בעבירה כלשהי ומכאן החובה להסתייע כבר בשלב "מעצר ימים" בעורך דין מעצרים פלילי מיומן ומנוסה בדיני מעצרים, זהו אינו עניין פשוט.

מהו הליך "מעצר ימים" ולמה חייבים עורך דין מעצרים כבר בשלב זה?

חשוד המגיע ומתייצב בתחנת המשטרה, נחקר על ידי החוקר ואז מתברר כי ישנן פעולות חקירה נוספות אשר הכרחי לבצען מבלי שהחשוד יפריע למהלך החקירה, מבלי שהוא ישבש מהלכי משפט, או יפגע בראיות ומבלי שישפיע על עדים פוטנציאליים. מה עושים?

קצין חקירות רשאי, בשלב זה, להורות על מעצר החשוד בלא צו של שופט ולהביא את החשוד תוך 24 שעות משעת המעצר לדיון בבית משפט השלום שם יתקיים דיון בנוגע לנחיצות המשך המעצר והאם ניתן לבצע את החקירה תוך שחרור החשוד לחלופה כבר בשלב זה? אם החליט השופט על המשך המעצר יורה בצו על הארכתו ויקבע מועד לדיון נוסף ואז שוב תיבחן נחיצות המשך המעצר. כך ניתן להאריך את המעצר מעת לעת עד ל 30 ימים לכל היותר (במקרים חריגים ניתן אף מעבר לכך באישור היועץ המשפטי לממשלה). מכאן קרוי ההליך "מעצר ימים".

חשוב לזכור כי תפקידו של בית המשפט לאזן בין האינטרס הציבורי (הבטחת תכלית החקירה) לבין זכויות יסוד של חשוד המוחזק כחף מפשע ולכן שלילת חרותו חייבת להיעשות בזהירות ובמידתיות. תפקידו של עורך דין מעצרים בשלב זה, לעשות כל שניתן לעל מנת לשחרר את החשוד, ולשכנע את השופט כי למרות החשדות מחובתו של בית המשפט הדן בשאלת המשך המעצר לבחון האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר שתבטיח את המשך החקירה מבלי לפגוע בחירות החשוד מעבר לנדרש.

עו"ד מעצרים הוא שידע לשאול את השאלות הנכונות את טוען המעצרים, לבחון את תקינות וחוקיות הבקשה, לאתר ראיות שהמשטרה לא אספה, לדאוג לחלופת מעצר טובה ובעיקר לשכנע את השופט כי למרות טענות המשטרה יש מקום להמשיך את החקירה תוך פגיעה פחותה בחירות החשוד.

מעצר ב"הצהרת תובע" - מעצר שבין "מעצר ימים" למעצר עד תום ההליכים"

כאמור, עם סיום החקירה במשטרה ועד להגשת כתב האישום, נדרש לתביעה פרק זמן להכנת כתב האישום. בפרק הזמן הזה תבחן התביעה את כלל הראיות שנאספו, ותגבש עמדתה הסופית לגבי כתב האישום, האם מתקיימות עילות המעצר הקבועות בחוק והאם הכרחי להמשיך ולעצור את החשוד או שניתן להסתפק בשחרורו לחלופת מעצר.

מעצר עם הגשת כתב האישום - מעצר עד תום ההליכים?

מעצר עד תום ההליכים, כשמו כן הוא, מעצר עד לסיום ההליך המשפטי הפלילי. במקרים מסוימים, ובסוגים מסוימים של עבירות פליליות, רשאי בית המשפט להורות על מעצר עד לסיום ההליך המשפטי. תנאי להגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים, הוא בקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר.

ככלל, להבדיל ממעצר ימים, שמתקיים במהלך חקירה במשטרה עוד לפני הגשת כתב אישום ותכליתו היא בדרך כלל חקירתית: לאפשר למשטרה לבצע את עבודתה מבלי שהחשוד ישבש מהלכי חקירה, הליך של מעצר עד תום ההליכים תכליתו היא מניעתית. כלומר, כדי להגן על הציבור, או כדי להגן על המתלונן או למנוע שיבוש הליכי משפט, פגיעה והעלמה של ראיות ופגיעה בעדים.

בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים מוגשת לאותו בית המשפט שבו הוגש כתב האישום. כלומר, אם כתב האישום הוגש לבית משפט השלום, אז הבקשה למעצר עד תום ההליכים תוגש גם היא לבית משפט השלום (אך היא תידון בפני שופט אחר) ותפקידו של עו"ד מעצרים בשלב זה לחתור לשחרור לחלופת מעצר ולפגיעה פחותה בחירות הנאשם.

משך הזמן של מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים המשפטיים כשמו כן הוא – עד לסיום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד הנאשם, אך כעבור תשעה חודשים אם עדיין לא ניתנה הכרעת דין, יכול שופט בית המשפט העליון, בלבד, לבחון את נחיצות המשך המעצר בהתאם לקצב התנהלות ההליך הפלילי ולבחון האם ראוי להאריך את המעצר בעוד 90 ימים או לא. בנוסף, כיום, ניתן להאריך את המעצר גם ל-150 ימים, אך סמכות זו משמשת בעיקר בתיקים מורכבים.

תקופת המעצר עד תום ההליכים כמעט תמיד נלקחת בחשבון כחלק מתקופת המאסר ותקוזז מן העונש שיוטל על הנאשם (אם יורשע ואם ייגזר עליו עונש מאסר כמובן).

זוהי הסיבה אפוא מדוע בתי המשפט יורו על מעצר עד תום ההליכים המשפטיים רק במקרים המובהקים בהם תשתית ראייתית לכאורית טובה להוכחת המיוחס לנאשם וכי אין חלופת מעצר טובה שתבטיח את שלום הציבור ובטחונו מפני מסוכנות הנאשם.

מהם התנאים למעצר עד תום ההליכים?

סעיף 21 לחוק המעצרים קובע את התנאים למעצר עד תום ההליכים המשפטיים והם:

• קיומה של תשתית ראייתית לכאורית טובה – כלומר, על בית המשפט להשתכנע כי קיימות ראיות לכאורה טובות להוכחת האשמה.

• קיומן של עילות מעצר – בשלב זה על בית המשפט להשתכנע כי הנאשם שלפניו עשוי לשבש הליכי משפט, להתחמק מהליכי משפט או להשפיע על העדים ולפגוע בראיות בכל דרך. עילה זו מכונה "שיבוש הליכי המשפט". די בכך, ובקיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה, כדי להורות על מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים. עילת מעצר נוספת היא מסוכנותו של הנאשם לשלום הציבור וביטחונו. כלומר על בית המשפט להשתכנע כי הנאשם שלפניו עלול לסכן את בטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה ברמת סבירות גבוהה.

• חזקת המסוכנות – כדאי לדעת – ישנן עבירות שדי בהן כדי להעיד על מסוכנות הנאשם כך למשל: עבירות המתה או מאסר עולם, עבירות נגד ביטחון המדינה, עבירות של סחר בסמים, עבירות שנעשו בנשק קר או חם או באכזריות, עבירות אלימות במשפחה.

• חלופת מעצר – לבסוף על בית המשפט להיות משוכנע שאין אופציה טובה אחרת שתבטיח את שלום הציבור מפני מסוכנות הנאשם ולכן אין ברירה אלא להורות על מעצרו. כלומר – אם ישתכנע בית המשפט מעורך דין מעצרים המייצג אותך כי קיימת חלופת מעצר טובה, כי יש מפקחים טובים שמוכנים לערוב ולהשגיח על הנאשם וכי אין חשש כי הנאשם יפר את תנאי חלופת המעצר, יורה על שחרור לחלופת מעצר.

אז איך בודק עורך דין מעצרים קיומן של ראיות לכאורה כתנאי למעצר עד תום ההליכים?

כאמור, תנאי להחלטה האם ייעצר נאשם עד תום ההליכים הוא בדיקה משולשת: האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה, האם קיימות עילות מעצר והאם אין אופציה אחרת מלבד מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

במסגרת בדיקת חומר הראיות, יבחן בית המשפט האם הראיות שמציגה המדינה הן ראיות שמספיקות להרשעת הנאשם בהליך הפלילי העיקרי. בית המשפט אמנם אינו שומע ומתרשם ממהימנות העדים בשלב זה, אך הוא יתרשם ממארג הראיות הכולל הקיים נגד הנאשם. חשוב להדגיש שוב שמדובר "בראיות לכאורה". כך שבית המשפט לא יכריע האם הנאשם אשם בעבירה, אלא האם הראיות שקיימות מספיקות לכאורה כדי להרשיעו בסוף ההליך.

חשוב לדעת – אם נמצא כי חומר הראיות הוא דל יחסית ועוצמתו אינה מספיקה כדי להרשיע, אזי סביר להניח כי בית המשפט יקבע כבר בשלב זה שאין תשתית ראייתית להוכחת האשמה ויורה על שחרור הנאשם בתנאים מגבילים, או לעיתים נדירות ללא כל תנאי, זאת גם אם הוגש נגדו כתב אישום חמור. מובן הדבר ישליך על תוצאת ההליך הפלילי ובנסיבות כאלה ייתכן שהנאשם יצא זכאי.

מתי אפשר לשחרר לחלופת מעצר?

כפי שהסברתי לעיל – גם כאשר מתקיימים שני התנאים המתוארים (קיומה של תשתית ראייתית וקיומה של עילת מעצר בגין שיבוש או מסוכנות), עדיין מצווה בית המשפט לבחון האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור לחלופת מעצר שהפגיעה בחירותו של הנאשם פחותה. שלב זה נקרא שלב בחינת חלופת המעצר.

במסגרת שלב זה, על בית המשפט לבחון האם ניתן להסתפק במעצר בית או בשחרור ממעצר בתנאים מגבילים אחרים. בשל הפגיעה הקשה בחשוד הנובעת ממעצר לפני הרשעה, על בית המשפט לבחון ברוב המקרים האם יש מקום ואפשרות לחלופת מעצר, כזו שתבטיח את תכלית המעצר והיא הגנה על שלום הציבור מפני מסוכנות או מניעת שיבוש הליכי משפט.

מה קורה אם הנאשם מפר את תנאי מעצר?

ישנה עילה נוספת בגינה ניתן לעצור אדם עד לתום ההליכים, והיא במקרה שבית המשפט הורה לנאשם להפקיד ערבות כלשהי לצורך שחרורו ממעצר עד לתום ההליכים, אך הנאשם לא מילא אחר ההחלטה, או כאשר נאשם שוחרר בכפוף לתנאי ערבות, אך הפר אותם.

כלומר, אם נאשם שוחרר ממעצר עד תום ההליכים בתמורה להפקדת סכום כספי (כלומר- ערובה), ואז נעצר בגין הפרה של אחד מתנאי הערובה (למשל יצר קשר עם אחד מעדי התביעה) אז רשאי יהיה בית המשפט לעצור את הנאשם המשוחרר שוב, עד לתום ההליכים, אך במרבית המקרים יסתפק בית המשפט בחילוט הערובה.

כאשר בית המשפט מורה על מעצר עד תום ההליכים בגין היעדר הפקדת ערובה או הפרה של תנאי מתנאי הערובה, הוא פטור מלבדוק שוב את תנאי המעצר (כלומר מסוכנות וקיומן של ראיות לכאורה).

מתי צריך לבקש תסקיר מעצר ולמה זה טוב?

כאשר מוגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים, לבית המשפט יש סמכות לבקש משרות המבחן "תסקיר מעצר". תכליתו של תסקיר המעצר היא לבדוק לעומק את אישיותו של הנאשם, להתרשם ממידת מסוכנותו, לבחון את הבסיס המשפחתי שלו ואת יכולתו להתמודד במעצר וכמו כן גם את טיב המפקחים המוצעים לשמש כמשמורנים במקרה בו יחליט בית המשפט על שחרור הנאשם לחלופת מעצר.

תסקיר המעצר מעניק לבית המשפט תמונה כוללת על חייו של הנאשם, ובאמצעותו הוא עשוי להשפיע על בית המשפט להורות על מעצר או להורות על חלופת מעצר. כאשר קיים תסקיר מעצר, בית המשפט יקבל ככלל החלטה טובה יותר, המבוססת על היכרות טובה יותר עם הנאשם, עם עברו, עם אורחות חייו ועם סביבתו.

בתי המשפט רואים בשרות המבחן כזרועם הארוכה על מנת לעמוד על טיבו של הנאשם באופן מיטבי ומדוייק ולרוב נוטים לאמץ את המלצת התסקיר באשר למסוכנות העתידית הצפויה מן הנאשם והאם ניתן לבטוח בו כי יקיים את תנאי חלופת המעצר אם ישוחרר.

מתי כדאי לעו"ד מעצרים להגיש ערר על מעצר עד תום ההליכים?

כאשר בית המשפט מורה על מעצר עד תום ההליכים המשפטיים, קיימת לנאשם זכות להגיש ערר על החלטת בית המשפט. הערר יידון בפני הערכאה השיפוטית הגבוהה יותר, בפני שופט אחד. עו"ד מעצרים ידע מתי ניתן ונכון להגיש ערר ומתי עלול ערר דווקא להרע את מצבו של הלקוח שלו.
גם המדינה יכולה לערור על החלטה בבקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגד הנאשם.

מהי בקשה לעיון חוזר?

כאשר בית המשפט מורה על מעצר עד תום ההליכים או על שחרור בהגבלות מסוימות. יכול הנאשם וגם התביעה להגיש בקשה לעיון חוזר זאת כאשר מתקיימות נסיבות חדשות, או אם נתגלו עובדות חדשות או אם חלף זמן ניכר מעת החלטת המעצר או השחרור לחלופת המעצר.

למשל, אם ההליך המשפטי התארך ומדובר בנאשם שהוטל עליו לשהות במעצר בית בשל החשש שיפגש עם עדים, אבל אלו כבר העידו בפני בית המשפט, הרי שאז השתנו הנסיבות, משום שכבר לא ניתן להשפיע על העדים.

במצב כזה, הנאשם יכול באמצעות עו"ד מעצרים שמייצג אותו לבקש לבטל את ההגבלות. או אם למשל הושגה סולחה בין המתלונן לנאשם וחלף זמן ניכר מעת הארוע נשוא כתב האישום גם אז רשאי הנאשם ו/או עו"ד מעצרים לבקש מבית המשפט לעיין מחדש בהחלטת המעצר המקורית. גם על החלטה בבקשה לעיון חוזר ניתן לערור בדומה להחלטה על מעצר לגופו.

לסיכום:

משמעות המעצר בשלביו השונים והשלכותיו היא פגיעה קשה בזכויותיו של הנאשם ובעיקר פגיעה בלתי הפיכה בחירותו זאת עוד בטרם נקבעה אשמתו. מעצר ימים ובמיוחד מעצר עד תום ההליכים המשפטיים עלול לגבות מחיר יקר מאד לפעמים בלתי הפיך– לפגוע בשמכם הטוב, לפגוע לכם בקריירה, לפגוע בחירותכם. מדובר בדיני נפשות!

לכן המלצתי – הסתייעו בעורך דין מעצרים פלילי מיומן ומקצועי, שיודע איך להתמודד עם קריאת חומרי חקירה, לאתר כשלים ראייתים ומחדלי חקירה, הבקיא בהוראות החוק והפסיקה, שמיטיב לעמוד מול שופט וידע לשכנע אותו מדוע במקרה זה יש לשחרר אתכם.

הניסיון שלי כפרקליטה בכירה בפרקליטות במשך כ 14 שנים ובעשור האחרון כסניגורית מובילה מוכיח בכל פעם מחדש – לא כל כתב אישום יסתיים בהרשעה ולא כל בקשת מעצר עד תום ההליכים תסתיים במעצר מאחורי סורג ובריח. לעורך דין פלילי מנוסה בדיני מעצרים יש בהחלט כלים לעזור לכם.

מי אני ומה הייחוד שלי כעורך דין מעצרים?

אני בעלת 22 שנות ניסיון בעולם הפלילי, מהן כ- 14 שנים כפרקליטה בכירה בפרקליטות ומזה כעשור משמשת כסנגורית המתמחה בייצוג פלילי בהליכי מעצר
המשרד שלי הינו משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי על כל רבדיו, במתן יעוץ מקצועי והכנה נכונה לקראת חקירה פלילית וייצוג במעצרים.

שנותיי במערכת ומחוצה לה מהווים יתרון עצום בהליכים פליליים המתחילים כבר בשלבי החקירה הפלילית והמעצרים ועד לסיום המערכה הפלילית בבית המשפט.

המשרד שלי מעניק הגנה משפטית מדוייקת בייצוג חשודים ונאשמים נורמטיביים שמעדו והסתבכו בעולם הפלילי. וכדאי להפנים – ניהול מערכה פלילית אינה אפשרית בידי כל עורך דין, כי לעיתים אין הזדמנות למקצה שיפורים.

הטיפול בכם ייעשה ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, התקווה ולעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי.
אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, התקשרו אלי. אני כאן.

הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.

מה אתה חושב על המאמר?

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר דירוגים 5

נשמח שתהיה הראשון לדרג את המאמר שלנו

אהבתם? שתפו
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך:
עבירות מחשב וסייבר

עבירות מחשב ואינטרנט

מהן עבירות מחשב ואינטרנט או עבירות סייבר ? עבירות מחשב ואינטרנט הן עבירות מודרניות אשר עד להתפתחות המרשתת לא נתקיימו והפכו להיות נפוצות עם הקדמה

קרא/י עוד »
עורך דין סמים

עורך דין סמים

השימוש בסמים "קלים" ו"קשים" אסור על פי חוקי מדינת ישראל בכל כמות שהיא. גם מדיניות אי ההפללה של השנים האחרונות אינה מכשירה את צריכת הסמים

קרא/י עוד »