מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים - הקדמה

המשפט הפלילי בכללותו, מכיל שני הליכים מקבילים:

האחד, הליך המעצר (מרגע שהחליט קצין החקירות או השופט על המעצר)

השני, ניהול המשפט בתיק העיקרי (שמיעת העדים עד להכרעה האם הנאשם אשם או זכאי )שנקרא ההליך הפלילי. אסביר בהרחבה:

ההליך הפלילי:

הוא למעשה ההליך המשפטי בתיק העיקרי שבסיומו יכריע השופט האם הנאשם שניצב לפניו ביצע את העבירה, ואם התשובה היא חיובית, מה יהיה עונשו.

הליך המעצר:

הליך זה מורכב גם הוא משני שלבים. בתחילה, ישנו מעצר ימים, שבמסגרתו המשטרה בעיקר עוסקת בחקירה הפלילית, ואוספת ראיות נגד החשוד.

לאחר מכן, במקרים הרלוונטיים ולאחר שהוגש כתב האישום והחשוד הופך לנאשם, מתחיל שלב של מעצר עד תום ההליכים – זה יתבקש כאשר מדובר בעבירה חמורה המלמדת על מסוכנות טבועה או מטעמים נוספים.

למשל כשמתקיים חשש ממשי כי הנאשם ישבש הליכי משפט, יפגע בראיות, ישפיע על עדי התביעה וכו, הרי שבכל אלה, המדינה יכולה לבקש לעצור את הנאשם עד לסיום ההליך הפלילי בעניינו.

אך לא בנקל ייעצר אדם עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח.

ישנם מספר תנאים הכרחיים בהם יש לעמוד כדי שבית המשפט אכן יורה על מעצר עד לסיום ההליך המשפטי. שהרי אין לשכוח לרגע כי אדם הנעצר עד לסיום ההליכים נגדו, בעצם נכלא עוד לפני שהוכרע דינו ולפני שנקבע כי הוא אשם בעבירה כלשהי.

זקוקים ליעוץ? צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם האפשרי

מעצר עד תום ההליכים: הגדרות

החוק שמסדיר מעצר עד תום ההליכים המשפטיים הוא חוק סדר הדין הפלילי, (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996.
מעצר עד תום ההליכים, כשמו כן הוא, מעצר עד לסיום ההליך המשפטי הפלילי. במקרים מסוימים, ובסוגים מסוימים של עבירות פליליות, רשאי בית המשפט להורות על מעצר עד לסיום ההליך המשפטי.

תנאי להגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים, הוא בהגשת כתב אישום. ככלל, להבדיל ממעצר ימים, שמתקיים במהלך חקירה במשטרה עוד לפני הגשת כתב אישום ותכליתו היא בדרך כלל חקירתית: לאפשר למשטרה לבצע את עבודתה מבלי שהחשוד ישבש מהלכי חקירה.

הליך של מעצר עד תום ההליכים תכליתו היא מניעתית. כלומר, כדי להגן על הציבור, או כדי להגן על המתלונן או למנוע שיבוש הליכי משפט, פגיעה והעלמה של ראיות ופגיעה בעדים.

בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים מוגשת לאותו בית המשפט שבו הוגש כתב האישום. כלומר, אם כתב האישום הוגש לבית משפט השלום, אז הבקשה למעצר עד תום ההליכים תוגש גם היא לבית משפט השלום (אך היא תידון בפני שופט אחר).

משך הזמן של מעצר עד תום ההליכים

מעצר עד תום ההליכים המשפטיים כשמו כן הוא – עד לסיום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגד הנאשם, אך כעבור תשעה חודשים, אם עדיין לא ניתנה הכרעת דין, יכול שופט בית המשפט העליון, בלבד, לבחון את נחיצות המשך המעצר בהתאם לקצב התנהלות ההליך הפלילי ולבחון האם ראוי להאריך את המעצר בעוד 90 ימים.

בנוסף, כיום, ניתן להאריך את המעצר גם ל-150 ימים, אך סמכות זו משמשת בעיקר בתיקים מורכבים. תקופת המעצר עד תום ההליכים כמעט תמיד נלקחת בחשבון כחלק מתקופת המאסר, ותקוזז מן העונש שיוטל על הנאשם (אם יורשע ואם ייגזר עליו עונש מאסר כמובן).

לשם ההמחשה – אם נגזרה על נאשם שנת מאסר בסיום ההליך המשפטי, ועד להכרעת דינו הוא שהה במעצר כחודשיים, או אז תקופת המעצר תקוזז מתקופת המאסר בכללותה, והוא ירצה מאסר בכלא של 10 חודשים בלבד.

זוהי הסיבה מדוע בתי המשפט יורו על מעצר עד תום ההליכים המשפטיים רק אם הם סבורים כי יש ראיות לכאורה טובות להוכחת המיוחס לנאשם וכי אין חלופת מעצר טובה שתבטיח את שלום הציבור וביטחונו מפני מסוכנות הנאשם. אסביר:

התנאים למעצר עד תום ההליכים

סעיף 21 לחוק המעצרים קובע את התנאים למעצר עד תום ההליכים המשפטיים והם:

תחילה, על בית המשפט להשתכנע כי קיימות ראיות לכאורה טובות להוכחת האשמה.

בשלב הבא על בית המשפט להשתכנע כי העצור שלפניו עשוי לשבש הליכי משפט, להתחמק מהליכי משפט או להשפיע על העדים ולפגוע בראיות בכל דרך. עילה זו מכונה "שיבוש הליכי המשפט". די בכך, ובקיומן של ראיות לכאורה לביצוע העבירה, כדי להורות על מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים.

עילת מעצר נוספת היא מסוכנותו של הנאשם לשלום הציבור וביטחונו. כלומר על בית המשפט להשתכנע כי הנאשם שלפניו עלול לסכן את בטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה ברמת סבירות גבוהה.

בנוסף, ישנן עבירות שהן לבדן מהוות עילת מעצר בפני עצמן כך למשל: עבירות המתה או מאסר עולם, עבירות נגד ביטחון המדינה, עבירות של סחר בסמים, עבירות שנעשו בנשק קר או חם או באכזריות, עבירות אלימות במשפחה.

ולבסוף על בית המשפט להיות משוכנע שאין אופציה טובה אחרת שתבטיח את שלום הציבור מפני הנאשם ולכן אין ברירה אלא להורות על מעצרו.

מקום בו ישתכנע בית המשפט כי קיימת חלופת מעצר טובה, כי יש מפקחים טובים שמוכנים לערוב ולהשגיח על הנאשם ואין חשש כי הנאשם יפר את תנאי חלופת המעצר, יורה על שחרור לחלופת מעצר.

לשם ההמחשה – אם מוגשת ביחד עם כתב האישום גם בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים ומדובר בנאשם שהוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות חמורות מהסוגים המתוארים, הרי שקיימת חזקה לפיה הנאשם מסוכן לציבור, ואז ככלל ייטה בית המשפט להורות על מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

קיומה של עבירה חמורה, מקימה נגד החשוד "חזקת מסוכנות" שרובצת לפתחו, ועליו הנטל להפריכה.

במסגרת הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, בית המשפט ייחשף גם לעברו הפלילי של העצור. זאת להבדיל מההליך הפלילי, במסגרתו לא ייחשף העבר הפלילי אלא רק בשלב הטיעונים לעונש.

ראיות לכאורה כתנאי למעצר עד תום ההליכים

תנאי להחלטה האם ייעצר נאשם עד תום ההליכים הוא בדיקה: האם קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה?

במסגרת בדיקת חומר הראיות, יבחן בית המשפט האם הראיות שמציגה המדינה הן ראיות שמספיקות להרשעת הנאשם בהליך הפלילי העיקרי. בית המשפט אמנם לא ישמע ויתרשם מהעדים בשלב זה, אך הוא יתרשם מן העדויות הכתובות, וממארג הראיות הכולל הקיים נגד הנאשם.

חשוב להדגיש שוב שמדובר "בראיות לכאורה". כך שבית המשפט לא יכריע האם הנאשם אשם בעבירה, אלא האם הראיות שקיימות מספיקות לכאורה כדי להרשיעו בסוף ההליך.

חשוב לדעת – אם נמצא כי חומר הראיות הוא דל יחסית ועוצמתו אינה מספיקה כדי להרשיע, אזי סביר להניח כי בית המשפט יקבע שאין תשתית ראייתית להוכחת האשמה ויורה על שחרור הנאשם בתנאים מגבילים, או לעיתים נדירות ללא כל תנאי, זאת גם אם הוגש נגדו כתב אישום חמור.

חלופת מעצר

כפי שהסברתי לעיל – גם כאשר מתקיימים שני התנאים המתוארים (קיומה של תשתית ראייתית וקיומה של עילת מעצר בגין שיבוש או מסוכנות), עדיין מצווה בית המשפט לבחון האם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור לחלופת מעצר שהפגיעה בחירותו של הנאשם פחותה.

שלב זה נקרא שלב בחינת חלופת המעצר. במסגרת שלב זה, על בית המשפט לבחון האם ניתן להסתפק במעצר בית או בשחרור ממעצר בתנאים מגבילים אחרים.

בשל הפגיעה הקשה בחשוד הנובעת ממעצר לפני הרשעה, על בית המשפט לבחון ברוב המקרים האם יש מקום ואפשרות לחלופת מעצר, כזו שתבטיח את תכלית המעצר והיא הגנה על שלום הציבור מפני מסוכנות או מניעת שיבוש הליכי משפט.

הפרת תנאי מעצר

ישנה עילה נוספת בגינה ניתן לעצור אדם עד לתום ההליכים, והיא במקרה שבית המשפט הורה לנאשם להפקיד ערבות כלשהי לצורך שחרורו ממעצר עד לתום ההליכים, אך הנאשם לא מילא אחר ההחלטה, או כאשר נאשם שוחרר בכפוף לתנאי ערבות, אך הפר אותם.

כלומר, אם נאשם שוחרר ממעצר עד תום ההליכים בתמורה להפקדת סכום כספי (כלומר- ערובה), ואז נעצר בגין הפרה של אחד מתנאי הערובה (למשל יצר קשר עם אחד מעדי התביעה) אז רשאי יהיה בית המשפט לעצור את הנאשם המשוחרר שוב, עד לתום ההליכים, אך במרבית המקרים יסתפק בית המשפט בחילוט הערובה.

כאשר בית המשפט מורה על מעצר עד תום ההליכים בגין היעדר הפקדת ערובה או הפרה של תנאי מתנאי הערובה, הוא פטור מלבדוק שוב את תנאי המעצר (כלומר מסוכנות וקיומן של ראיות לכאורה).

תסקיר מעצר

כאשר מוגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים, לבית המשפט יש סמכות לבקש משרות המבחן "תסקיר מעצר".

תכליתו של תסקיר המעצר היא לבדוק לעומק את אישיותו של הנאשם, להתרשם ממידת מסוכנותו, לבחון את הבסיס המשפחתי שלו ואת יכולתו להתמודד במעצר וכמו כן גם את טיב המפקחים המוצעים לשמש כמשמורנים במקרה בו יחליט בית המשפט על שחרור הנאשם לחלופת מעצר.

תסקיר המעצר מעניק לבית המשפט תמונה כוללת על חייו של הנאשם, ובאמצעות כך הוא עשוי להשפיע על בית המשפט להורות על מעצר או להורות על חלופת מעצר. כאשר קיים תסקיר מעצר, בית המשפט יקבל ככלל החלטה טובה יותר, המבוססת על היכרות טובה יותר עם הנאשם,עם עברו, עם אורחות חייו ועם סביבתו.

בתי המשפט רואים בשרות המבחן כזרועם הארוכה על מנת לעמוד על טיבו של הנאשם באופן מיטבי ומדוייק ולרוב נוטים לאמץ את המלצת התסקיר באשר למסוכנות העתידית הצפויה מן הנאשם והאם ניתן לבטוח בו כי יקיים את תנאי חלופת המעצר אם ישוחרר.

ערר על מעצר עד תום ההליכים

כאשר בית המשפט מורה על מעצר עד תום ההליכים המשפטיים, קיימת לנאשם זכות להגיש ערר על החלטת בית המשפט. הערר יידון בפני הערכאה השיפוטית הגבוהה יותר, בפני שופט אחד. גם המדינה יכולה לערור על החלטה בבקשה למעצר עד לתום ההליכים המשפטיים נגד הנאשם.

בקשה לעיון חוזר

כאשר בית המשפט הורה על מעצר עד תום ההליכים או על שחרור בהגבלות מסוימות, יכול הנאשם ויכולה גם המדינה להגיש בקשה לעיון חוזר זאת כאשר מתקיימות נסיבות חדשות, או אם נתגלו עובדות חדשות או אם חלף זמן ניכר מעת החלטת המעצר או השחרור לחלופת המעצר.

למשל, אם ההליך המשפטי התארך ומדובר בנאשם שהוטל עליו לשהות במעצר בית בשל החשש שיפגש עם עדים, דוגמאות לשם ההמחשה הן למשל: אם העדים כבר העידו בפני בית המשפט, הרי שאז השתנו הנסיבות, משום שכבר לא ניתן להשפיע על העדים.

במצב כזה, הנאשם יכול לבקש לבטל את ההגבלות, במסגרת בקשה לעיון חוזר לשינוי תנאי השחרור. או אם למשל הושגה סולחה בין המתלונן לנאשם וחלף זמן ניכר מעת האירוע נשוא כתב האישום גם אז רשאי הנאשם לבקש מבית המשפט לעיין מחדש בהחלטת המעצר המקורית.
גם על החלטה בבקשה לעיון חוזר ניתן לערור בדומה להחלטה על מעצר לגופו.

לסיכום:

שלב המעצר עד תום ההליכים הוא שלב חשוב מאוד. משמעותו והשלכותיו הם פגיעה קשה בזכויותיו של הנאשם ובעיקר פגיעה בלתי הפיכה בחירותו זאת עוד בטרם נקבעה אשמתו, ולכן יש להיוועץ בעורך דין פלילי כבר בשלב החקירה במשטרה, ודאי בשלב המעצר.

חקירה פלילית עלולה לגבות מחיר יקר מאד לפעמים בלתי הפיך– לפגוע בשמכם הטוב, לפגוע לכם בקריירה, לפגוע בחירותכם.

מדובר בדיני נפשות!
לכן ההצעה הכי טובה שאני יכולה להציע לכם היא – אם זומנתם לחקירה פלילית אל תתלבטו, אל תהססו, כן לצערכם זה גם לא הזמן לחסוך, קבלו מייד ייעוץ לפני חקירת משטרה מעורך דין פלילי, מיומן, כזה שיעזוב הכל, יקשיב לכם, ישמע את הכאב שלכם, יבין האם ועד כמה אתם בצרה ויצייד אתכם בעצות ממוקדות מדויקות נכונות ומועילות למקרה שלכם בדיוק.

עו"ד שיתפור לכם את חליפת ההצלה, אותה חליפה שלא הייתם מהססים ללבוש לו הייתם מוצאים עצמכם בלב ים סוער נכון?

הניסיון שלי כפרקליטה בפרקליטות במשך שנים ארוכות וכיום כסנגורית מוכיח בכל פעם מחדש – שככל שתגיעו "מוכנים" יותר, הסיכוי לסגירת התיק נגדכם גבוה יותר ולסניגור מנוסה ומקצוען יש בהחלט כלים לעזור לכם לצאת מהעניין במינימום נזק.

לכן אם זומנתם לחקירה אתם חייבים להיפגש עם עורך דין פלילי, לקבלת ייעוץ לפני חקירה במשטרה וכן הכנה לפני החקירה, זו תהיה ההשקעה הכי נבונה ומשתלמת שלכם, מבטיחה.

המשרד שלי הינו משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי על כל רבדיו ובמתן יעוץ מקצועי והכנה נכונה לקראת חקירה משטרתית.

אני גם מכירה ומבינה את הכאב והחרדה שעוברים על אדם נורמטיבי שמועד ומסתבך בעולם הפלילי – כרעם ביום בהיר עולמו חרב עליו! ולכן בחרתי מתוך השקפת עולם לייצג את אותם אנשים טובים העלולים למצוא עצמם בשבר נוראי, לעיתים על לא עוול בכפם, לעיתים מתוך מצוקה. גם הם ראויים לחמלה, לעזרה מקצועית ולהגנה משפטית מעולה.

אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן.

הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.

אהבתם? שתפו
שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב pinterest
Pinterest
שיתוף ב telegram
Telegram
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך:
חקירה משטרתית - סמכויות שוטרים

שימוע פלילי

מהו שימוע פלילי? שימוע פלילי הוא הליך המאפשר לחשוד הזדמנות להעלות את טיעוניו בפני גוף התביעות (המשטרתית או הפרקליטות) ולנסות לשכנעם מדוע לא יוגש נגדו

קרא/י עוד »
סגירת תפריט
Call Now Button דילוג לתוכן