מהו ערר על החלטת משטרה וערר נפגעי עבירה?
האם ידעתם שמרבית התיקים הפליליים שנפתחים במשטרה, לרבות כאלה שנערכה בהם חקירה באזהרה, נסגרים. החוק קובע כי על-פי רוב יש לבצע חקירה במשטרה עם קבלתה של תלונה, אבל באותה מידה הוא גם מקנה למשטרה חופש כמעט מוחלט להחליט האם לסגור תיקים במקרים שבהם היא סבורה שאין סיכוי להרשעה או אין עניין לציבור. בהקשר זה חשוב שתזכרו – גם לחשודים שתיקם נסגר, וגם לנפגעי עבירה שהחקירה במשטרה בעקבות תלונתם הסתיימה בסגירת התיק, קיימת הזכות להגיש ערר על סגירת תיק במשטרה.
במאמרי זה אסביר מהו ערר על החלטת משטרה? מתי ניתן להגיש אותו? מהו ערר נפגעי עבירה ואיך מגישים אותו ? ועוד.
ערר על החלטת משטרה לסגור את התיק – ההבדל בין עילות הסגירה השונות
אדם שנחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה ותיקו נסגר, מקבל על כך הודעה בכתב. במרבית המקרים, ההודעה הזאת מגיעה זמן רב אחרי ביצוע החקירה, והשמחה על כך שהעננה הוסרה סוף סוף יכולה להסיט את תשומת הלב מעניין שחשוב מאוד להקפיד עליו – לבדוק מהי עילת הסגירה? לכך משמעויות רבות.
כדאי להכיר – ככלל, קיימות ארבע עילות סגירה מרכזיות שבגינן תיקים נסגרים:
1. כאשר העבריין לא נודע.
2. כאשר אין עניין ציבורי בהגשת כתב אישום ייסגר התיק ב"העדר עניין לציבור".
3. כאשר אין מספיק ראיות להעמדה לדין הנדרשות ברף הפלילי (מעל לכל ספק סביר) ייסגר התיק בשל "חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין".
4. כאשר אין כל ספק לגבי חפות מי שנחשד בביצוע העבירה ייסגר התיק מ"חוסר אשמה פלילית".
ההבדל בין העילות אינו סמנטי אלא מהותי: כך, בעוד שתיק פלילי שנסגר בעילות של "חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין" או "העדר עניין לציבור", ממשיך להיות מתועד ברישום המשטרתי של החשוד שנחקר תחת אזהרה. רק תיק אשר נסגר בעילה של "חוסר אשמה פלילית" נמחק לחלוטין מרישומי המשטרה. לכך יש השלכות על עתידו של חשוד שעניינו נסגר ומרבית מהם פונים לעורך דין פלילי שיפעל למענם בהגשת ערר על החלטת המשטרה.
מה ההבדל בין "ערר על החלטה שלא לחקור" ו"ערר על החלטה שלא להעמיד לדין"?
- ערר על החלטה שלא לחקור – מתייחס למקרה בו לרוב קצין החקירות של המשטרה החליט שאין לחקור תלונה מסוימת מכיוון שנראה שהמעשה אינו מהווה עבירה או משום שנראה שאין הצדקה לבזבז משאבים לטובת חקירה בעניין (בדרך כלל כשמדובר בסכסוך אזרחי מובהק). ערר זה מאפשר למתלונן לדרוש בדיקה נוספת על החלטת המשטרה לא לפתוח בחקירה.
- ערר על החלטה שלא להעמיד לדין – מתייחס למצב בו החקירה כבר התבצעה אך התביעה או הפרקליטות החליטו לגנוז את החקירה ולא להעמיד לדין את החשוד כי המקרה אינו מאפשר העמדה לדין למשל כשאין מספיק ראיות ברף הפלילי, או בהעדר אשמה וכשנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין. ערר זה מאפשר למתלונן לבקש שגורם מקצועי בערכאה גבוהה יותר יבחן מחדש את שיקול הדעת של הגורם שהחליט.
למי מגישים את הערר?
את הערר יש להגיש לערכאה הגבוהה מן הגוף המשפטי שקיבל את ההחלטה לסגור את התיק. לדוגמה: אם התביעה המשטרתית סגרה את התיק, הערר יוגש לפרקליטות המחוז ואם פרקליטות המחוז סגרה את התיק, הערר יוגש למחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
אז איך מגישים ערר לשינוי עילת סגירת תיק?
לכל חשוד קיימת הזכות להגיש ערר על החלטת משטרה לשינוי העילה בגינה נסגר תיק החקירה. החוק קובע כי חשוד שתיקו נסגר בעילה של "חוסר ראיות מספיקות להעמדה לדין" רשאי לפנות תחילה ליחידה החוקרת שניהלה את החקירה באזהרה, בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה.
מניסיוני, רצוי שמי שיערוך את הבקשה וינמק אותה יהיה עורך-דין פלילי מנוסה שמכיר היטב את הוראות הדין והפסיקה. הסיכוי שבקשה כזו תתקבל אם תוגש בידי עורך דין פלילי גבוה בעשרות מונים בהשוואה לבקשה כזו שמוגשת בלי להכיר את החומר ומבלי לדעת את המאטריה המשפטית.
ככל שבקשה כזו נדחית, עומדת לחשוד הזכות להגיש ערר על החלטת המשטרה בתוך 60 יום ממועד דחיית הבקשה, בו יפרט מדוע מתקיימים הטעמים לשינוי עילת הסגירה. הערר על החלטת משטרה לשינוי עילת הסגירה ייבחן בפרקליטות ותמיד על-ידי גורם בכיר יותר מזה שקיבל את ההחלטה הראשונית.
עוד חשוב לדעת, כי בהתאם להנחיות פרקליט המדינה רשאי החשוד לבקש לעיין בחומרי החקירה לפני הגשת בקשתו לשינוי עילת הסגירה וכן לפני הגשת הערר. גם במקרה זה, אין תחליף לעורך-דין פלילי מנוסה שידע לבחון היטב את החומר ולנמק על בסיסו את מדוע יש לקבל את הערר על החלטת המשטרה.
הגשת ערר על ידי נפגעי עבירה
כאשר מחליטה המשטרה שלא לחקור או לא להעמיד לדין חשוד בעבירה, היא מחויבת להודיע על כך גם לנפגע העבירה בכתב. לנפגעי עבירה קיימת זכות להגיש בתוך 60 יום מקבלת ההודעה ערר על ההחלטה לסגור את התיק, אשר מכונה "ערר נפגעי עבירה".
גם בהקשר של ערר נפגעי עבירה קיימת לנפגעי העבירה הזכות לבקש לעיין בחומרי חקירה בטרם הגשת הערר תחת סייגים מסויימים. חשוב עוד לציין כי כאשר מדובר בערר נפגעי עבירה, קיימת חשיבות מכרעת להיוועץ עם עורך-דין פלילי המתמחה בייצוג נפגעי עבירה. זאת, בין היתר מכיוון שבמקרה של נפגעי עבירה רבים סגירת תיק החקירה משמעותה שלילה של אפשרותם לקבל פיצויים בהליך הפלילי ואת ההכרה בנזקים שנגרמו לנפגעי העבירה בעקבות מעשי החשוד. למידע נוסף קראו על – ייצוג נפגעי עבירה.
ערר נפגעי עבירה מוגש על החלטה שלא להעמיד את החשוד לדין, המוגש למחלקת העררים בפרקליטות המדינה. בתום בחינה שאורכת זמן רב יחסית (למעט במקרים של תיקי אלימות חמורה ונפגעי עבירות מין אז יש להחליט בתוך 6 חודשים מיום הגשת הערר), מתקבלת החלטת מחלקת העררים בפרקליטות – האם לקבל או לדחות את ערר נפגעי העבירה. אם מתקבל הערר, והסיכוי לכך נמוך מאד, יוחזר התיק ליחידה החוקרת לביצוע השלמות חקירה או ישירות לתביעות או לפרקליטות המחוז עם הנחיה על הגשת כתב אישום.
האם החוק מאפשר לעיין בחומרי החקירה במסגרת הגשת הערר?
כן, במסגרת הגשת הערר ניתן לבקש לעיין בחומרי החקירה. הבקשה לעיון תיבדק על פי אמות המידה שקבעה הפרקליטות והמשטרה, ותלויה בהכרעה של הגורם המוסמך לכך.
האם ניתן לערר על בקשת ערר שנדחתה?
לא, אין אפשרות להגיש ערר נוסף על החלטת ערר שכבר נדחתה. במקרה כזה, האופציה היחידה היא להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט העליון (בג"ץ), שיבחן את סבירות ההחלטה של הרשות המינהלית שסגרה את התיק.
הגשת ערר על סגירת תיק חקירה באמצעות עו"ד פלילי מנוסה
הגשתם תלונה במשטרה ותיק החקירה נסגר ואינכם משלימים עם ההחלטה? דעו כי הנכם זכאים להגיש ערר אך מאחר ומדובר בערר מקצועי שצריך להיות ערוך היטב ומנומק מבחינה משפטית ומאחר ומדובר בהזדמנות אחת שאסור "לפשל" בה, מומלץ בחום להסתייע בעורך דין פלילי שיודע לבחון את הראיות ולתקוף משפטית את החלטת הסגירה ואת סבירותה. זכרו, הזדמנות נוספת לא תהיה בשלב הגשת הערר.
הגשת ערר על סגירת תיק חקירה עם עו"ד פלילי עידית רייכרט
אני עו"ד עידית רייכרט, לשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות, ובעשור האחרון בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים ונפגעי עבירה בהליך הפלילי.
על מרבית לקוחותיי נמנים אישי ציבור, מנכ"לים, עובדי מדינה, אנשי כוחות הבטחון, תאגידים, נפגעי עבירה ובעיקר אנשים נורמטיביים שמעדו והסתבכו בעולם הפלילי ונקראים לחקירה במשטרה.
מתוקף ניסיוני רב השנים במערכת ומחוצה לה, אני מכירה היטב את חולשות המערכת ומתרגמת אותן ליתרון עבור הלקוחות שלי. אני יודעת היטב כי ליווי נכון ומקצועי על ידי עורך דין פלילי מיומן ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים של החקירה הפלילית חורץ גורלות. ומניסיון – מי שנועץ בי לפני מסירת גרסתו בחקירה פלילית במשטרה, משפר עד מאד את הסיכוי לגניזת התיק שלו. ממש כך.
לכן, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה לעשות עבורכם את הבלתי אפשרי לאפשרי.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה משטרתית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.
