כל מה שצריך לדעת לפני שמגיעים להסדר טיעון / עסקת טיעון בהליך הפלילי
"למה שאסכים להסדר טיעון אם לא עשיתי שום דבר?" את המשפט הזה, בווריאציה כזו או אחרת, שמעתי אינספור פעמים במהלך שנותיי הרבות כעורכת דין פלילית. בבסיסו, עומדת תפיסה (שגויה כמובן), לפיה רק מי שאשם מסכים להסדר מסוג זה. אך האמת היא שהמציאות הרבה יותר מורכבת מזה, והסדר הוא כלי משפטי יצירתי שמשמעותו ניהול סיכונים בהליך הפלילי לעיתים גם כאשר הצדק נמצא עם הנאשם אבל הסיכוי להוכחתו קלוש עד בלתי אפשרי.
במאמר זה, אסביר מהו הסדר טיעון, אציג בקצרה את העקרונות הבסיסיים שכל נאשם צריך לדעת לפני ששוקל הסדר, ואדגים את ההבדלים בין הסדר טיעון להסדר מותנה. המטרה היא להעניק לך את כל המידע הדרוש כדי לקבל החלטה מושכלת.
מה זה הסדר טיעון?
הסדר טיעון המכונה גם עסקת טיעון, הוא הסכם שנכרת במסגרת ההליך הפלילי בין התביעה (משטרתית, פרקליטות וכו') לבין נאשם.
ברוב המקרים, הסדר טיעון כולל נטילת אחריות מצד הנאשם והודאה שלו בכתב אישום מרוכך (לדוגמה, בחלק מהאישומים או בסעיפי חיקוק פחות חמורים). בתמורה, התביעה מסכמת עם עורך הדין הפלילי של הנאשם על עונש מופחת, או על כל הסכמה אחרת הנוגעת לטווח העונש ולעיתים גם למגבלות המעצר.
יתרונות הסדר טיעון: למדינה ולנאשם
להסדר טיעון יתרונות משמעותיים הן עבור המדינה והן עבור הנאשם:
יתרונות למדינה
- חיסכון במשאבים וזמן שיפוטי: ההסדר מייתר את הצורך בניהול הליך פלילי מלא, החוסך משאבים רבים לתביעה ולבית המשפט.
- השגת הרשעה: גם אם בנסיבות מקלות, ההסדר מאפשר לתביעה לתייג את ההליך כהליך שהושגה בו הרשעה. זאת, בניגוד לנטלי הראיה המחייבים זיכוי אם האשמה לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר.
- הגנה על נפגעי עבירה: הסדר טיעון מייתר את הצורך להעיד את נפגע העבירה, חוויה שיכולה להיות קשה ומורכבת עבורם. חשוב לזכור כי במקרים של עבירות אלימות חמורות ועבירות מין, החוק מחייב קבלת עמדת נפגעי העבירה לפני כריתת הסדר טיעון.
יתרונות לנאשם
- ניהול סיכונים וודאות: הסדר טיעון הוא כלי לניהול סיכונים משפטיים. הוא מאפשר לנאשם, גם אם הוא חף מפשע אך הסיכוי לזיכוי נמוך, לגדר את הסיכון מפני הרשעה בעבירות חמורות ועונש כבד. ההסדר מעניק ודאות ביחס לתוצאות ההליך.
- חיסכון בעלויות, זמן ואנרגיה: ניהול הליך פלילי מלא כרוך בעלויות כספיות ניכרות, זמן ואנרגיה רבה. הסדר טיעון מקצר את ההליך ומאפשר לנאשם להניח את העניין מאחוריו
סוגי הסדרי טיעון במשפט הפלילי
תיק פלילי המתנהל בבית המשפט, פעמים רבות עשוי להסתיים בהסדרי טיעון המאפשרים לתביעה ולנאשם להגיע להסכמות לגבי אופן סיום ההליך הפלילי. אם בסכמה על ניסוח מרוכך של כתב האישום והפחתת האישומים ולעיתים גם בהסכמה על סוג העונש.
הסדר טיעון הוא בעל יתרונות רבים אך ברור שלכל הסדר שכזה יש אופי אחר ותנאיו משתנים בנסיבות העניין. מאחר שרבים מתבלבלים בין "יצור משפטי" שנקרא הסדר מותנה לבין הסדר טיעון החלטתי לעשות עבורכם סדר קצר ולהסביר על סוגי הסדרי הטיעון הנפוצים וההבדל בינם לבין הסדר מותנה:
הסדר טיעון "פתוח"
בהסדר טיעון "פתוח" המכונה גם הסדר טיעון "חופשי", התביעה והנאשם מגיעים להסכמה לגבי תיקון עובדות בכתב האישום, ריכוכו והפחתת סעיפי החיקוק בהם מואשם הנאשם. למשל עבירת אונס יכולה להפוך לעבירת מעשה מגונה. בתמורה לתיקון המוצע, הנאשם יסכים לחזור בו מכפירתו ולהודות בעובדות כתב האישום המתוקן ולקבל על עצמו את הרשעתו בעבירות המופחתות עם זאת, ההסדר אינו כולל הסכמה על העונש.
במצב זה, כל צד מציג בפני בית המשפט במעמד הדיון לעונש את עמדתו לגבי העונש הראוי, ובית המשפט יגזור על הנאשם את העונש על פי שיקול דעתו. הסדר מסוג זה טומן בחובו סיכון שאינו מבוטל לעונש מחמיר חרף תיקון כתב האישום ועל כן המלצתי החמה לגבש הסדר טיעון חופשיחחופשי רק בליווי משפטי של עו"ד פלילי מיומן ומנוסה שיעריך עבורך את מידת הסיכון אל מול הסיכוי לזיכוי או לעונש מופחת אם תבחר בהמשך ניהול המשפט.
הסדר טיעון "סגור"
בהסדר "סגור", וזאת להבדיל מהסדר "פתוח", התביעה והנאשם מגיעים בנוסף גם להסכמות עונשיות. כלומר בין התביעה לנאשם מתקיימות הסכמות מלאות על כל הפרטים: על תיקון העובדות, המרת סעיפי העבירה לעבירות מופחתות והסכמה גם על רכיבי הענישה. יתרון משמעותי בהסדר כזה הוא הוודאות המשפטית.
הסדרים כאלה אפשריים בדרך כלל בשני מצבי קיצון –כשהתביעה מאד "חזקה" ולנאשם יש מה להפסיד אם ינהל משפט ועל כן הוא מסכים, בלית ברירה, גם לעונש מתוך נטילת סיכון שבית המשפט יטיל עליו עונש כבד יותר, או במצב הפוך בו הנאשם מאד חזק ראייתית ולכן הצליח לשכנע את התביעה כי "כדאי" לה להסכים להסדר עם עונש מגוחך אך הכולל נטילת אחריות מאשר זיכוי מהדהד שאמנם אינו מובטח לנאשם אך סבירותו אינה מבוטלת.
הסדר טיעון "טווח ענישה"
בהסדר זה, התביעה והנאשם מסכימים על תיקון העובדות וריכוך סעיפי העבירה, אך רכיבי הענישה נשארים "פתוחים" להצגת עמדות הצדדים בפני בית המשפט בהתאם לטווח מוסכם. בהסדר מסוג זה, כל צד מציע את העונש המתאים בעיניו, למשל – התביעה עשויה לדרוש עונש מאסר של שנתיים, והנאשם יטען למאסר קצר שירוצה בעבודות שירות. בית המשפט יכול לקבוע עונש בתוך טווח הענישה שהצדדים הגדירו מראש או לבחור לקבל את עמדת אחד הצדדים.
להתייעצות עם עורכת הדין ניתן לפנות בכל עת למשרד ולקבל מענה מקצועי, אישי ומסור.
מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884
האם בית המשפט מחוייב לקבל את הסדר הטיעון?
בית המשפט הוא הפוסק האחרון ביחס לשאלה האם לאמץ עסקת טיעון. לפי החוק, הוא מחויב להתריע על כך בפני הצדדים עם הגשת ההסדר לאישורו ולהבהיר לנאשם, כי הוא רשאי שלא לאמץ את ההסדר אם הוא נראה בלתי הוגן או שאינו משרת את טובת הציבור.
עם זאת, בפועל נדירים המקרים בהם בית המשפט מחליט שלא לאמץ את הסדר הטיעון. ככלל, בתי המשפט נוטים לאמץ את הסדרי הטיעון שמציגים הצדדים, מתוך הנחת מוצא שהצדדים מודעים ליתרונותיו ולחסרונותיו ועל כן ההסדר מאוזן וסביר.
האם נאשם רשאי לחזור בו מהסדר טיעון?
נאשם רשאי לבקש לחזור בו מהסדר טיעון, אך בפועל בתי המשפט נוטים שלא להיעתר לבקשות כאלה, אם מוכח שהנאשם חוזר בו מההסדר לא משום שלא הבין את משמעותו אלא רק משום שתוצאתו אינה נושאת חן בעיניו.
סיום הליך פלילי ללא הרשעה
במקרים מסוימים, כאשר נאשם נמצא אשם בעבירה והוא מבקש להודות, קיימת אפשרות לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה. תוצאה זו עשויה להתקבל בליווי עונשים שיקומיים, כמו שירות לתועלת הציבור (של"צ) או צו פיקוח שירות המבחן. הסדר של סיום המשפט ללא הרשעה הוא נדיר בדרך כלל ועשוי להיות חלק מהסדר טיעון. אך לעיתים הסדר הטיעון יכלול את הרשעת הנאשם את את הסכמת המאשימה לשקול את עמדתה לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן שיכלול גם התייחסות לרכיב ההרשעה וביטולה.
יתרונות אי הרשעה ברורים אך צריך לזכור כי היא אינה שקולה לזיכוי – שכן, הנאשם מודה באשמה אך בית המשפט בוחר, במצבים המתאימים, להימנע מהרשעה פורמלית. ולבחור בהליך שיקומי שכולל רכיבי ענישה מתונה מבלי לפגוע בעתידו של הנאשם באמצעות רישום פלילי. תוצאה זו מאפשרת לנאשם לשאת באחריות למעשיו אך גם להמשיך בחייו ללא הסטיגמה וההשלכות המעשיות של הרשעה פלילית.
ההבדל בין סיום התיק בהסדר טיעון ללא הרשעה לבין הסדר מותנה
- הסדר טיעון ללא הרשעה – מושג לאחר שהוגש כתב אישום והצדדים הגיעו להסכמות ביניהם המתייחסות גם לרכיבי ההרשעה או ביטולה, בדרך כלל בכפוף לתסקיר של שרות מבחן.
- הסדר מותנה – מושג בין התביעה לבין החשוד עוד לפני שמוגש כתב אישום. הסדר זה אינו מהווה הרשעה או רישום פלילי, אלא סגירת תיק בהסדר הכולל קיומם של תנאים, שאם ימלא אותם החשוד, ייסגר עניינו. כלומר, מדובר בהסדר לסגירת התיק בתנאים
שוקלים הסדר טיעון? למה לפנות דווקא אלי
אני עו"ד עידית רייכרט, לשעבר בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי.
מעל 25 שנים אני עוסקת במשפט הפלילי, הן כפרקליטה בכירה בעברי ולמעלה מעשור כסנגורית מובילה. אני מייצגת תאגידים, אישי ציבור, מנכ"לים, עובדי מדינה, אנשי כוחות הבטחון, נפגעי עבירה ובעיקר אנשים נורמטיביים שמעדו והסתבכו בעולם הפלילי ונקראים לחקירה במשטרה.
אין ספק כי ניסיוני רב השנים ב"מערכת" ומחוצה לה, מעניק יתרון ברור ללקוחותיי אני מכירה היטב את צורת עבודתה ואת חולשותיה ומתרגמת אותם לכח רב עבור הלקוחות שלי.
אני יודעת היטב ובוודאות כי ליווי נכון ומקצועי על ידי עורך דין פלילי מיומן ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים של חקירה במשטרה חורץ גורלות. ומניסיון – מי שנועץ בי לפני מסירת גרסתו בחקירה פלילית במשטרה, משפר עד מאד את הסיכוי לגניזת התיק שלו. ממש כך.
לכן, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע
לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה לעשות עבורכם את הבלתי אפשרי לאפשרי.
להתייעצות עם עורכת הדין ניתן לפנות בכל עת למשרד ולקבל מענה מקצועי, אישי ומסור.
מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884
מידע נוסף
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה באזהרה ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.