בקשת חנינה מהנשיא: מי רשאי להגיש, מה ניתן לבקש ואיך מתנהל ההליך?
במסגרת ההליך הפלילי, משהוגש כתב אישום נגד נאשם, על בית המשפט להכריע לאחר שמיעת הראיות האם הוכחה אשמתו מעבר לספק סביר. אם הורשע הנאשם, מגיע שלב נוסף שבו בית המשפט קובע את עונשו בהתאם לנסיבות העבירה, נסיבותיו האישיות ושיקולי הענישה הקבועים בדין.
אבל גם לאחר שההליך המשפטי הסתיים קיים מנגנון ממלכתי ייחודי נוסף, שאינו עוד שלב במשפט ואינו ערעור על פסק הדין: בקשת חנינה מנשיא המדינה. חנינה יכולה, במקרים המתאימים, לאפשר הקלה בעונש שהוטל על אדם ואף לסייע במצבים שבהם ההליך הפלילי ממשיך להשפיע על חייו זמן רב לאחר סיומו.
מהי בדיוק חנינה? מי רשאי לבקש אותה? אילו שיקולים נבחנים, מה מעמדם של נפגעי העבירה וכיצד מתנהל התהליך עד לשולחנו של נשיא המדינה?
במאמר הבא אעשה עבורכם סדר.
מהי חנינה מהנשיא?
חנינה היא סמכות חוקתית מיוחדת הנתונה לנשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשיהם באמצעות הפחתת העונש או המרתו.
סמכות החנינה אינה "ערכאת ערעור נוספת". מחלקת החנינות במשרד המשפטים מדגישה כי היא אינה חוליה נוספת במערכת המשפט, אלא סמכות של חסד ורחמים שנועדה למקרים חריגים ויוצאי דופן. אם אדם סבור שבית המשפט שגה משפטית או עובדתית, הדרך הרגילה להתמודד עם הטענה היא באמצעות ההליכים המשפטיים המתאימים.
בקשת חנינה עוסקת בשאלה אחרת: האם קיימות כיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפעלת סמכותו יוצאת הדופן של נשיא המדינה?
מה מקור סמכותו של נשיא המדינה לתת חנינה?
הסמכות מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה. החוק מעניק לנשיא המדינה סמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשם על ידי הפחתת העונש או המרתו. מדובר בסמכות רחבה שאינה מוגבלת דווקא לסוג מסוים של עבירות.
עם זאת, רוחב הסמכות אינו אומר שחנינה ניתנת בקלות. להפך, עצם העובדה שמדובר בהתערבות חריגה בתוצאה של הליך משפטי היא אחת הסיבות לכך שכל בקשה נבחנת באופן פרטני.
האם חנינה אפשרית רק אחרי הרשעה?
ברוב המקרים המעשיים בקשות חנינה מוגשות לאחר שההליך המשפטי הסתיים, אך הפסיקה הכירה בעבר בכך שסמכות החנינה החוקתית עשויה להשתרע בנסיבות חריגות ביותר גם על שלבים שלפני הרשעה. בית המשפט העליון דן בהיקף הרחב של סמכות החנינה, בין היתר בפרשת ברזילי. עם זאת, מדובר בסיטואציה משפטית חריגה ביותר ולא במסלול רגיל שמחליף חקירה, משפט או ערעור. לכן, עבור רוב המבקשים, השאלה המעשית היא מה ניתן לעשות לאחר שההליך הפלילי כבר התקדם או הסתיים והאם הנסיבות שנוצרו מאז מצדיקות פנייה לנשיא.
מי רשאי להגיש בקשת חנינה?
כל אדם רשאי לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה. ניתן לעשות זאת באופן עצמאי, באמצעות עורך דין או באמצעות בן משפחה מדרגה ראשונה.
אין חובה להיות מיוצגים על ידי עורך דין כדי שהבקשה תיבחן. עם זאת, העובדה שכל אדם רשאי להגיש בקשה אינה אומרת שכל בקשה מתאימה לחנינה או שסיכוייה זהים. יש משמעות גדולה לשאלה מה מבקשים, מדוע מבקשים זאת דווקא עכשיו, מה התרחש מאז העבירה ומהן האסמכתאות שתומכות בטענות.
מה ניתן לבקש במסגרת חנינה?
סמכות החנינה יכולה להיות רלוונטית לכמה סוגים של בקשות. בין היתר, בית הנשיא מפרסם מסלולים לבקשות להקלה בעונש מאסר, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות; להקלה בקנסות, לרבות קנסות תעבורה וקנסות מנהליים; להקלה בעונש פסילת רישיון נהיגה שהוטל על ידי בית משפט; וכן לקיצור תקופות ההתיישנות או המחיקה של רישום פלילי. לכל סוג בקשה מאפיינים ושיקולים משלו.
האם אפשר לבקש מהנשיא למחוק רישום פלילי?
ניתן לבקש מנשיא המדינה לקצר או לבטל את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה החלות על פרט רישום פלילי. זהו מסלול משמעותי ונפרד בתוך עולם החנינות, ובשנת 2025 אף היו בקשות לקיצור תקופות הרישום הפלילי הקבוצה הגדולה ביותר מבין בקשות החנינה החדשות שנפתחו בבית הנשיא. לגבי מסלול זה הרחבתי בנפרד במדריך: מחיקת רישום פלילי מהנשיא – קיצור תקופות התיישנות ומחיקה.
למה בקשת חנינה היא הליך כל כך מורכב?
לחון אדם פירושו להפעיל סמכות יוצאת דופן ביחס לתוצאה שהתקבלה במערכת המשפט.
מכאן נובעות שאלות כבדות משקל:
- האם ראוי להקל בעונש שכבר נגזר בבית המשפט?
- מה השתנה מאז ביצוע העבירה?
- האם המבקש השתקם?
- האם הוא נטל אחריות?
- מהי חומרת העבירה?
- מה המשמעות עבור נפגע העבירה?
- ומהו האינטרס הציבורי בהיענות לבקשה או בדחייתה?
בדיוק משום כך בקשת חנינה אינה אמורה להיות "מכתב רחמים" בלבד. בקשה טובה צריכה להסביר מדוע מכלול הנסיבות שנוצר כיום מצדיק את הפעלת הסמכות החריגה.
אילו שיקולים נבחנים בבקשת חנינה?
אין שיקול אחד שמכריע בקשת חנינה. נבחן מכלול נסיבותיו של כל מבקש. בית הנשיא מציין בין נימוקי הבקשות הרלוונטיים את נסיבות ביצוע העבירה, נסיבות אישיות ומשפחתיות מיוחדות, טעמים רפואיים וסוציאליים, מצב כלכלי, הליכי שיקום ותרומה לחברה, לרבות שירות צבאי.
בפועל, בהתאם לסוג הבקשה, חשוב לבחון גם:
- את חומרת העבירה ונסיבותיה;
חלוף הזמן; - נטילת אחריות וחרטה;
- הליכים טיפוליים ושיקומיים;
- התנהלות המבקש מאז האירוע;
- נסיבות רפואיות ונפשיות;
- נסיבות משפחתיות וכלכליות;
- שירות צבאי, ציבורי או תרומה לקהילה;
- הפגיעה הקונקרטית שנגרמת כיום למבקש;
האינטרס הציבורי; - ובמקרים המתאימים גם את עמדת נפגע העבירה.
זו גם הסיבה שאני ממליצה שלא להסתפק במשפטים כלליים כמו "השתקמתי" או "עבר הרבה זמן". אם היה שיקום, צריך להראות אותו. אם קיימת פגיעה רפואית, משפחתית או כלכלית, צריך לתעד אותה. אם נטען שהאדם שינה את דרכו, צריך לבנות את הבקשה כך שהשינוי הזה יהיה ברור מתוך העובדות והמסמכים.
מה מעמדם של נפגעי עבירה בבקשת חנינה?
במקרים הקבועים בדין, לנפגעי עבירה יש אפשרות להביע עמדה ביחס לבקשת חנינה. משרד המשפטים מפעיל שירות ייעודי המאפשר לנפגעי עבירה להביע עמדה, בין היתר, כאשר מוגשת בקשה להקלה בעונש מאסר, לרבות בקשות הקשורות לקציבת מאסר עולם או להקלה מעבודות שירות.
לכן בתיקים שבהם קיים נפגע עבירה אי אפשר לבחון את בקשת החנינה כאילו מדובר רק במערכת יחסים בין המבקש למדינה. הפגיעה שנגרמה, חלוף הזמן, השיקום שעבר המבקש ועמדת נפגע העבירה עשויים כולם להיות חלק מהתמונה.
איך מתנהל הטיפול בבקשת חנינה?
בקשת החנינה אינה מועברת ישירות לנשיא לצורך החלטה מיידית. מחלקת החנינות במשרד המשפטים בוחנת את הבקשות, אוספת את המידע ואת חוות הדעת הנדרשות ומגבשת חוות דעת מקצועית.
חוות הדעת מובאת בפני שר המשפטים, ועמדת השר מועברת לנשיא המדינה לצד חוות דעת המחלקה. במסגרת התהליך עשוי להיאסף מידע מגורמים שונים בהתאם לסוג הבקשה. לכן יש חשיבות עצומה לאופן שבו מוגשת הבקשה מלכתחילה.
אילו מסמכים כדאי לצרף לבקשת חנינה?
המסמכים צריכים לתמוך בנימוקים שעליהם נשענת הבקשה. בהתאם למקרה ניתן לצרף חומר משפטי רלוונטי, מסמכים המעידים על שיקום, מסמכים רפואיים, כלכליים או סוציאליים, המלצות, מסמכים הקשורים לשירות צבאי, אישורים על פעילות התנדבותית ומסמכים נוספים שממחישים את נסיבותיו העדכניות של המבקש. בית הנשיא עצמו מדגיש את חשיבות צירוף המסמכים התומכים בטענות השיקום והנסיבות המיוחדות.
איך מגישים בקשת חנינה?
ניתן להגיש בקשת חנינה באמצעות השירות הממשלתי הייעודי ובדרכי ההגשה שמפרסמים משרד המשפטים ובית הנשיא. ניתן גם לקבל מידע על מצב הטיפול באמצעות השירותים הממשלתיים הרלוונטיים.
באופן מעשי התהליך כולל:
- בחינה של סוג החנינה המבוקשת.
- איסוף פסקי הדין והחומר המשפטי.
- בניית נימוקי הבקשה.
- איסוף אסמכתאות התומכות בשיקום ובנסיבות האישיות.
- הגשת הבקשה.
- בחינתה במחלקת החנינות ואיסוף המידע הנדרש.
- גיבוש חוות דעת ועמדת שר המשפטים.
- העברת הבקשה להכרעת נשיא המדינה.
- מסירת ההחלטה למבקש.
האם ניתן לערער על החלטת הנשיא?
לא קיים מסלול ערעור רגיל על החלטת הנשיא בבקשת חנינה. בית הנשיא ומשרד המשפטים מבהירים כי החנינה אינה ערכאת ערעור. לאחר דחייה ניתן להגיש בקשה מחודשת בחלוף שישה חודשים ממועד החלטת הנשיא, או כאשר חל שינוי משמעותי בנסיבות המצדיק בחינה חדשה.
לכן לא כדאי לחשוב על הבקשה הראשונה כעל "ננסה ונראה". אם מגישים, נכון להגיש אותה כשהיא בשלה, מתועדת ומציגה את התמונה הטובה והשלמה ביותר שניתן להציג.
מה הסיכוי שבקשת חנינה תתקבל?
אי אפשר לתת אחוז הצלחה אמיתי לבקשה פרטנית בלי לבחון את נסיבותיה. לפי הנתונים העדכניים שפרסם בית הנשיא, בשנת 2025 נפתחו 1,683 בקשות חנינה חדשות. באותה שנה ניתנו 1,315 החלטות, מתוכן 456 החלטות חיוביות, כ־35%. אבל אסור להפוך את הנתון הזה ל"סיכוי של 35% לקבל חנינה".
הבקשות שונות זו מזו לחלוטין: בקשת קנס אינה דומה לבקשת מאסר, ובקשה לקיצור תקופת רישום פלילי אינה דומה לקציבת מאסר עולם. הסיכוי האמיתי תלוי בסוג הבקשה ובנסיבות האדם שעומד מאחוריה.
האם כדאי להגיש בקשת חנינה באמצעות עורך דין פלילי?
ניתן להגיש בקשת חנינה לבד. החוק אינו מחייב ייצוג. אבל בקשת חנינה היא מסמך מורכב מאוד, וכאשר היא עוסקת לעיתים בקריירה, בפרנסה, בחירותו של אדם או באפשרות לפתוח דף חדש, אני לא ממליצה להתייחס אליה כאל טופס טכני.
כשאני נדרשת לכתיבת בקשת חנינה, אני רותמת את ניסיוני רב השנים בפרקליטות לצד ניסיוני כסניגורית. צריך לזהות מהו הטיעון הנכון, מה באמת השתנה, אילו מסמכים מוכיחים זאת, אילו נקודות בתיק עלולות להקשות על הבקשה וכיצד להציג את עניינו של המבקש בצורה ישרה, אמינה ומשכנעת.
ואם אחשוב שסיכויי הבקשה קלושים, לא אהסס לומר זאת. אעדיף להציג בפני המבקש תמונה מקצועית וכנה ולהותיר בידיו את ההחלטה האם להשקיע זמן, כסף וציפייה במהלך כזה. ומנגד, כאשר אאמין שקיימת תשתית טובה לחנינה, אעשה הכול כדי להציג אותה בגרסה הכי טובה שלה.
איך אני עורכת דין פלילית עידית רייכרט יכולה לעזור בהליך הגשת בקשת חנינה מנשיא המדינה?
המשרד שלי הינו משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיבים בהליך הפלילי על כל רבדיו לרבות בהליכים של הגשת בקשת חנינה מנשיא המדינה.
אני מכירה ומבינה את הכאב והחרדה שעוברים על אדם נורמטיבי שמועד ומסתבך בעולם הפלילי – כרעם ביום בהיר עולמו חרב עליו! ולכן בחרתי מתוך השקפת עולם לייצג את אותם אנשים טובים שלא דמיינו בסיוטים הכי גרועים שלהם שיום אחד יזדקקו לעורך דין פלילי.
אני מאמינה כי גם אדם כזה העלול למצוא עצמו בשבר נוראי, לעיתים על לא עוול בכפו, לעיתים מתוך מצוקה ראוי לחמלה, לעזרה מקצועית ולהגנה משפטית מעולה. חשוב לזכור – ליווי נכון ומקצועי על ידי עורך דין פלילי ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים של ההליך יכול לחרוץ גורלו, אך גם בשלבים מאוחרים כפי שתארתי במאמר. אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן.
להתייעצות עם עורכת הדין ניתן לפנות בכל עת למשרד ולקבל מענה מקצועי, אישי ומסור.
מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה במשטרה ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.