ראיות דיגיטליות

רק כדי לתת דוגמא על רוחב היריעה המכונה "ראיות דיגיטליות" אפרט מספר ראיות בסיסיות, אשר אין חקירה במשטרה בלעדיהן ושכל עורך דין פלילי חייבן להכירן, בוודאי לפני ייעוץ בחקירה באזהרה של חשוד במגוון עבירות פליליות. ואלה הן:

• יישומוני מסרים מידיים – whatsapp, Instagram, messenger של פייסבוק ועוד רבים וטובים, כולם מגבים את ההתכתבויות שלנו, והללו נשמרות בשרתים וניתנים לגישה, בין באמצעות הטלפון הנייד של כל אחד מאיתנו, והן באמצעות המחשב. היישומונים הללו גם מגובים לרוב בענן, שגם הוא ניתן לגישה ובמסגרת חקירה במשטרה, חוקר מיומן בוודאי ימצא את הדרך להגיע למידע הזה, אם הוא סבור שהוא נחוץ לחקירה בהוכחת עבירות פליליות או בהמשך ההליך הפלילי.

• תמונות וסרטונים – בין אם אנחנו יצרנו אותם בעצמנו ותיעדנו מצב דברים מסוים, גם בלי להיות מודעים שאנחנו יוצרים ראיה דיגיטלית, ובין אם הראיה הדיגיטלית עצמה מהווה עבירה (חדירה לפרטיות, חומר פדופילי), חשוב לזכור כי תמונות וסרטונים מהווים ראיות דיגיטליות משמעותיות ביותר.

• מצלמות אבטחה – כדאי לדעת – היום המדינה, על כל רשויותיה השונות, מחזיקה בעצמה במצלמות רבות, בין אם זה משטרה ישראל שמחזיקה מצלמות בכבישים, ובין אם זה רשויות מקומיות המחזיקות מצלמות רבות בעידוד השלטון המרכזי, במסגרת תוכנית "עיר ללא אלימות". בנוסף, מצלמות אבטחה מוחזקות גם על ידי אזרחים ואינספור חקירות משטרה מתחילות מסקירת השטח בחיפוש אחר מצלמות ואזרחים תמימים, שאין להם שום קשר לאירוע פלילי, לא נחקרו באזהרה, אינם חשודים בדבר, מוצאים עצמם נאלצים למסור את רכושם הפרטי למשטרה ולאחר מכן לרדוף אחרי המשטרה על מנת להחזיר אליהם את רכושם, ואף להיעזר בשירותים משפטיים של עורך דין פלילי לשם כך.

במאמר מוסגר יאמר, שכיום מנסה המשטרה להפעיל, מערכת המכונה "עין הנץ" המאפשרת לה לעקוב אחר תנועת רכבים באמצעות מצלמות שפרוסות כבר היום בכבישי ישראל. יש טענה שהטכנולוגיה הזאת תשמש בעתיד למעקב גם באמצעות זיהוי פנים, ועל כך ארחיב בעתיד במאמר אחר.

• איכון סלולרי ו-GPS – אמנם מדובר בשני דברים שונים שיוצרים ראיות שונות, שנשמרים בכלים שונים והנגישות אליהם שונה, אבל תכליתם זהה, איתור מיקומו של אדם, או כלי רכב, באמצעות כלים טכנולוגיים. חברות הסלולר מאפשרות לאתר אדם באמצעות שימוש באנטנות סלולריות, והן פועלות בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל בהעברת נתונים שכאלה. אבל גם אנחנו לפעמים מותירים סימנים לגבי המיקומים שלנו באמצעות מערכות ה-GPS שבטלפונים הניידים והיישומונים הייעודיים לניווט, כמו waze וגוגל מפות, אפילו יישומון התמונות והמצלמה עושות שימוש ב-GPS ויכולות לייצר ראייה דיגיטלית המעידה על מיקום.

• פריקת טלפונים ניידים חכמים – עד היום, המחוקק טרם ראה לנכון להתייחס לייחודיות של הטלפונים הניידים החכמים, ובתי המשפט נתנו פרשנויות שונות המשייכים את הטלפונים הניידים ל"משפחת המחשבים", ברור לכל שזה אינו המצב בפועל, וכיום בתי המשפט הולכים ומצמצמים יחסם בקשר לאפשרות העיון של הגוף החוקר בטלפון הנייד של חשוד, ודורשים חיפוש מדויק ומכוון מראש, להבדיל מפריקה כוללת של הטלפון הנייד שהייתה מקובלת עד כה.

הפרקטיקה החדשה הזאת יוצרת צומת נוספת לביקורת על גופי החקירה והתביעה, ויש להכיר היטב את הפרקטיקה החדשה שנכנסה לתוקף לאחרונה על מנת להגן באופן מיטבי על זכויות הלקוח ובמילים פשוטות עורך דין פלילי חייב להתמצא במאטריה הזו לפני כל ייעוץ לחשוד בכניסתו לחקירה באזהרה.

• תוכנות רוגלה והאזנות סתר – כולנו שמענו על תוכנה זו אשר לאחרונה פרצה לתודעתנו הודות לתיקי נתניהו והיא נפוצה בעולם באמצעות תוכנת "פגסוס" של חברת NSO, אולם החברה משווקת תוכנות נוספות והיא אינה היחידה בשוק. תחום זה הינו חדשני וטרם זכה להתייחסות המחוקק. ניכר כי רשויות האכיפה והמשפט מנסות להשוות את השימוש ברוגלה להאזנת סתר, מצב בו בית המשפט מתיר לגוף החוקר לנטר את פעולותיו של חשוד בזמן אמת, בין אם בשיחות טלפון, נייח או נייד, מיקרופונים מושתלים ואף בתקשורת בין מחשבים.