שחרור בערבות - כך תעשו זאת נכון
נניח שאדם דרוש כחשוד לחקירה באזהרה לשם מסירת גרסתו, במסגרת חקירה משטרתית וזאת בנוגע לעבירה בה הוא חשוד, כיצד ניתן להבטיח את התייצבותו? הדרך הקלה היא לזמן את החשוד לחקירה בשיחת טלפון, אך מה אם יסרב החשוד להגיע? במקרה שכזה ועל מנת להבטיח את החקירה במשטרה ניתן להורות על עיכובו של האדם והבאתו לתחנת המשטרה לצורך חקירה באזהרה.
ככל שפעולות החקירה הנחוצות בעניינו אינן דורשות יותר מארבע שעות, ההליך המתואר מכונה "עיכוב". אולם אם יתברר, כי לשם ביצוע פעולות החקירה נדרשות למעלה מארבע שעות, אז רשאי קצין החקירה להורות על מעצרו של החשוד, אף ללא צו למשך 24 שעות בלבד. ככל שפעולות החקירה דורשות למעלה מעשרים וארבע שעות, יש להביא את החשוד בפני שופט בית משפט שלום לשם הארכת מעצרו ובד בבד לעדכן את החשוד בדבר זכותו להודיע לעורך דין מעצרים להתייצב ולהעניק לו ייעוץ משפטי. הליך זה נקרא מעצר חשוד או "מעצר ימים".
מהו בדיוק שחרור בערבות או שחרור הערובה?
בכל אחד מהשלבים הללו, ואף לאחר מכן, כפי שנפרט בהמשך, ייתכן והמשטרה, או בית המשפט, יחליטו כי ניתן לשחרר את אותו אדם בתנאים מגבילים (המשתנים ממקרה למקרה בהתאם לחומרת העבירה, עברו הפלילי של החשוד ומידת המסוכנות הנשקפת מצידו לשלום הציבור ובטחונו) ולשם הבטחת אותם תנאים מגבילים, מקובל כי תידרש מצד אותו אדם, או מצדדים שלישיים, מתן ערבות לקיום התנאים המגבילים, היה ואותו אדם יפר את התנאים המגבילים ניתן יהיה לחלט את אותה הערבות ממי שמסר אותה. זהו למעשה שחרור בערבות.
במאמר זה נפרט את הפרקטיקה מאחורי הליך של שחרור בערבות, ונפרט את השימוש בשחרור בערבות כלפי גורמים שונים, את סוגי הערבויות, וכן את התנאים המגבילים ואת השפעתם על הערבות הנדרשת.
מה תפקיד עורך דין מעצרים בהליך של שחרור בערבות – תנאים מגבילים וסוגי ערבויות
כאשר חשוד משוחרר לביתו למעצר בית, קיים חשש כי הוא עשוי לשבש את החקירה שמתנהלת בעניינו, בין אם זה בפניה שלו לעדים, או בהשמדת ראיות, או בידוי ראיות. במקרים אחרים, קיים גם החשש כי החשוד עשוי להימלט, או להיעלם, ובמקרים אחרים קיים חשש כי הוא מסוכן כלפי סביבתו או שהוא עשוי להמשיך ולבצע עבירות אם לא יהיה במעצר. כל חלופת מעצר חייבת להבטיח כי החששות הללו יוסרו, אחרת לא ניתן להורות של שחרור בערובה.
אז איך מסירים את כל החששות הללו?
קבע המחוקק כי תנאי לשחרור של חשוד למעצר בית הוא קודם כל להבטיח שהחששות הללו (סיכול החקירה, השפעה על עדים, בריחה, מסוכנות וכיוב') יוסרו. ואיך מבטיחים זאת? על ידי קביעת תנאי שחרור והטלת מגבלות מעצר. ההלכה והחוק מחייבים תמיד להעדיף את תכלית המעצר (המשך החקירה באין מפריע ושמירה על שלום הציבור ובטחונו) באופן שתפגע בזכויות החשוד במידה מינימלית.
כך למשל, חשוד בביצוע תקיפה כלשהי כלפי אדם מסוים, ייתכן ויוטלו עליו תנאים מגבילים הקובעים ריחוק גאוגרפי. לעיתים ההרחקה תהיה מאותו אדם ממש, ולעיתים מאזור מקום מגוריו של אותו האדם.
דוגמא אחרת היא חשודים אשר בעניינם קיים חשש כי ישבשו את החקירה נגדם, כך למשל, מי שחשוד בעבירות הקשורות למקום עבודתו, שחיטות שלטונית למשל, או עבירה אחרת שבמקרה בוצעה במקום העבודה, למשל הטרדה מינית, ייתכן כי יורחק ממקום עבודה לתקופה מסוימת, או שהוא יהיה מוגבל מליצור קשר עם עדים בתיק, ובמקרים מסוימים גם עם כל העובדים במקום.
חשוד שיש חשש כי יימלט מהארץ, ניתן להטיל עליו תנאי כי יפקיד את דרכונו וכן להגביל את יציאתו מהארץ. במקרה שכזה, וגם בדוגמאות שפורטו לעיל, וכפי שכבר צוין קודם לכן, מקובל שעל מנת להבטיח את קיום ההגבלות על ידי החשוד, הוא יידרש לתת ערובה כלשהי. ערובה שכזאת תהיה ככלל כספית והיא יכולה להיות גם בחתימה על ערבות, כפי שמיד נפרט, ויכולה להיות בהפקדת כסף ממש.
כך למשל, במקרה שאין חשש שאדם יימלט וכל שמגבילים אותו הוא מלהגיע למקום מסוים, אזי יסתפקו לרוב בחתימה על ערבות, ובמידה ותופר המגבלה ניתן יהיה לדרוש את חילוט הערבות, דהיינו "לפרוע את השטר". במקרים בהם החשש הוא ממשי יותר, למשל במקרה של חשש מהימלטות, או במקרה שמדובר בחשש אחר והחשש הוא משמעותי, ברף הגבוה, תידרש הפקדת כסף של ממש, ואז החילוט יכול שיהיה מיידי במקרה של הפרה.
שחרור בערבות בשלב של עיכובים ומעצר ימים
ככל שהחשוד ישוחרר בשלב מוקדם של החקירה במשטרה, סימן שהחשש הנשקף ממנו הוא ברף הנמוך, או שהחקירה צפויה להימשך זמן רב, או שחומר הראיות איננו מבוסס דיו כלפי החשוד. תרגום המשמעות של כל אלה היא שהערבות שתוטל על החשוד תהיה בדרך כלל ערבות עצמית, כלומר של החשוד עצמו, ולא תידרש בנוסף לה ערבות מצד גורמים שלישיים (כאלה שיהיו ערבים להתנהגותו של החשוד). במקרה כזה המגבלות גם יהיו תחומות בזמן, על פי רוב בימים בלבד.
בשלב הזה של ההליך הפלילי, מדובר רק בחקירה במשטרה, ולכן, הצורך בהטלת מגבלות על החשוד המשוחרר נועד להגן על החקירה מפני שיבושים צפויים או עתידיים והמגבלות צריכות להיות מותאמות ומידתיות. דוגמאות למגבלות כאלה בשלב זה הן בדרך כלל איסור על נוכחות במקומות בהם בוצעה העבירה, או הקשורים לביצועה, הרחקת החשוד מנפגע העבירה, ואיסור על יצירת קשר עם עדים, או עם עדים פוטנציאליים. משך זמן המגבלות גם הוא חייב להיות מידתי ובדרך כלל יוטלו תנאי מגבילים לטווח קצר בהתאם להיקף פעולות החקירה הנדרשות, ולמשך זמן תחום בלוח זמנים ברור.
לעיתים, אפשרי שכבר בשלב העיכוב (עד ארבע שעות) יציע קצין המשטרה תנאים ומגבלות לשחרור בערבות, ייתכן גם שסירוב מצידו של חשוד לתנאים, המגבלות או גובה הערבות, בשלב העיכוב, יגרור אחריו מעצר, ואף הבאה בפני שופט על מנת שיכריע בסוגיה זו.
ולכן, אפילו לעניין זה, כאשר מוצעים תנאים, מגבלות וערבויות לשחרור בשלב העיכוב, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי מנוסה, על מנת שייקבעו רק מגבלות רלוונטיות והערבות לא תחרוג מהדרוש ובעיקר כדי שהמצב לא יסלים בשל סירוב החשוד.
שחרור בערבות – בהליך של מעצר עד תום ההליכים
חשוד שנותר במעצר עד להגשת כתב האישום נגדו, על פי רוב, יועבר ההליך בעניינו מהליך של "מעצר ימים" להליך של "מעצר עד תום ההליכים". בשלב זה, החקירה במשטרה כבר אינה מהווה שיקול שכן היא הסתיימה. למידע נוסף על סוג מעצר זה קראו את מאמרי – מעצר עד תום ההליכים.
כעת, התנאים, המגבלות, וכתוצאה מכך גם סוג הערבות והיקפה, ייקבעו על פי אחד מבין שלושה שיקולים:
(1) מסוכנות – קרי מה מידת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם לשלום הציבור ובטחונו;
(2) שיבוש הליכי משפט – האם קיים חשש שהשחרור עשוי להביא לשיבוש מהלכי משפט;
(3) הימלטות מהדין – מה הסיכוי שהנאשם יברח מן הארץ או ייעלם.
מאחר שבשלב הזה הדין כבר ברור יותר, ישנן עבירות מסוימות אשר המחוקק קבע בעניינם שהן מקימות מסוכנות רק מעצם העובדה שהנאשם מואשם בגין ביצוען (למשל עבירות של תקיפת בת זוג, עבירות מין, עבירות נשק) בעבירות אלה מתקיימת חזקה כי מי שבצע אותן נחשב לאדם מסוכן ועל כן המגבלות שיוטלו עליו, אם יוחלט על שחרורו, יהיו קשוחות יותר. וכפועל יוצא הערבויות יהיו בעלות משמעות ומשקל גבוהים יותר. כך למשל, שחרור נאשם במסגרת הליך של מעצר עד תום ההליכים, לא יהיה רק תחת מגבלה של הרחקה ממקום מסוים, אלא על פי רוב יהיה זה שחרור למעצר בית או לחלופת מעצר אחרת, בה הנאשם ישהה במשך רוב שעות היום, אם לא לאורך כל היום, ולרוב יידרש גם פיקוח מצד שלישי על מנת להבטיח כי הנאשם יעמוד בתנאים והמגבלות.
אולם, מבלי להידרש יותר מדי לעניין זה, נציין שמדובר בשיקולים דינמיים שעשויים להשתנות מעת לעת, כך למשל החשש משיבוש הולך ופוחת ככל שהעדים מטעם התביעה סיימו את עדותם, ובוודאי אם ישנו נפגע עבירה, הוא יהיה לרוב העד הראשון וסיום עדותו מסמנת גם ירידה משמעותית בחשש באשר לשיקול זה.
אצל נאשמים המשוחררים למעצר בית, או לחלופת מעצר, מקובל גם לקבוע כי מעצרם במקום יהיה תחת פיקוח אלקטרוני, כלומר שיוצמד לרגלם מעין אזיק אלקטרוני שיתריע התרעה מיידית על כל יציאה ממקום המעצר שנקבע אצל גורם האכיפה הרלוונטית.
דוגמא נוספת למגבלות מעצר נוספות שיכולות להצטרף למעצר בית מלא או חלקי יכולות להיות גם איסור שיימנע מנאשם מלהשתמש באמצעי קשר שונים דוגמת מחשב או טלפון, וכל יציאה שלו מהמקום תצטרך להיות מאושרת על ידי בית משפט ורק לאחר שיגיש בקשה מתאימה, ולפעמים גם לאחר דיון בעניינה. כפי שכבר צוין קודם לכן, תנאים ומגבלות מחמירים יידרשו בדרך כלל גם ערובה כספית מתאימה, ובמקרים שכאלה מקובל כי הערבות העצמית תכלול גם רכיב הכולל הפקדת כסף.
מה תפקידו של עורך דין מעצרים?
כמובן שעורך דין מעצרים מנוסה, חייב לתפור את החליפה המתאימה, ולהציע את התנאים והמגבלות המתאימים לכל לקוח ולכל מקרה, כך שמצד אחד יובטח שחרורו ובהקדם האפשרי, ומצד שני התנאים, המגבלות וכן הערבויות לא יעלו יתר על המידה. לעיתים נאשמים, או בני משפחתם, כל כך מעוניינים בשחרור, שהם מוותרים על זכויות רבות בדרך, ונמנעים מלעמוד על זכויות אחרות המגיעות להם, עורך דין פלילי ידע כיצד לרתום את הגורמים השונים ליצירת החליפה המתאימה למקרה שניצב בפניו.
שחרור בערבות – צד ג' ומפקחים
בהמשך לצורך בקיומם של מפקחים על נאשם, ולעיתים גם על חשוד, ללא קשר באיזה שלב בו נמצא ההליך הפלילי, חשוב שתכירו מספר עניינים חשובים:
1. ההיזקקות לצדדים שלישיים שישמשו כמפקחים על תנאי השחרור שייקבעו, היא תלויה בנסיבות מסוימות בחשוד, או בנאשם, וכן במקרה הרלוונטי וכדאי להכיר את הדברים האלה לפני קבלת החלטות בעניין.
2. במקרים מורכבים, ייתכן ובית המשפט ידרוש תסקיר מעצר שישמש ככלי לעזר לבית המשפט על מנת לבחון האם המפקחים מבינים את גודל האחריות שהם לוקחים על עצמם והאם ניתן לסמוך עליהם שישמשו כמעין "סוהרים" על הנאשם המשוחרר וידווחו לבית המשפט על כל הפרה.
3. תסקיר מעצר שכזה, נערך בידי קצין מבחן ויש להיערך אליו כנדרש. כבר נתקלתי במקרים בהם עורך דין פלילי לא הבין את משמעות הדברים והסב נזק ללקוחו רק כי המפקחים לא הבינו את משמעות התפקיד ואת חובת הפיקוח והדיווח לבית המשפט על כל הפרה.
4. במקרים בהם הצד השלישי יהיה מעורב ממש במלאכת הפיקוח על התנאים והמגבלות וישמש בפועל כשליח בית המשפט לצורך הבטחתם, יבוצע הדבר בכפוף לחקירתו בבית המשפט והצהרתו כי הוא מודע לאחריות המוטלת עליו. צריך לזכור כי המפקח משמש כאיש אמונו של בית המשפט, והוא נדרש להיות אדם בוגר ואחראי אשר מודע לתפקידו, מודע לעבירות שביצע הנאשם, ושבמידת הצורך נאמנותו תהיה נתונה לדין ולבית המשפט. בית המשפט יבקש להתרשם, על פי רוב, מהמפקחים המוצעים, ירצה לשאול אותם שאלות, ולברר את הרקע ממנו הם מגיעים. בירור הרקע יתבצע על פי רוב במסגרת תסקיר מעצר, במסגרתו בית המשפט יתרשם מהעצור, אך גם מהרקע והיכולות של המפקחים המוצעים.
5. רק לאחר שהתרשם בית המשפט מהם ומצא אותם מתאימים, ובהתאם לתנאים ולמגבלות ידרוש בית המשפט גם מהמפקחים ערובה מסוימת על מנת להבטיח שיעמדו בתפקידם. ככל שבית המשפט יחוש כי ממפקח מסוים נדרשת ערובה בהיקף גדול או קטן, בחתימה או בהפקדה, על מנת להבטיח כי יעמוד במשימתו, כך הוא יבחר ויתאים לכל מפקח את תנאי הערובה המתאימים לו.
אז, למה לפנות דווקא אלי, עידית רייכרט עורכת דין פלילית?
אני עו"ד פלילי עידית רייכרט, לשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי ובהליכים נלווים וכן בייצוג נפגעי עבירה.
בהליך הפלילי מוטמעת שלילת חירויות וזכויות כחלק מהחקירה המשטרתית ומאוחר יותר גם בהליך המשפטי הכרוך בו. כחלק מכך, ומתוך רצון להבטיח את התנהגותו של החשוד או הנאשם, נדרשת ערובה, לעיתים הערבות נדרשת גם מצדדים שלישיים, שאינם החשוד או הנאשם, אשר מבקשים לסייע לחשוד או לנאשם, אך גם לבית המשפט, בעשיית המשפט.
עורך דין פלילי מנוסה כמו גם עורך דין מעצרים מכיר את מגוון ההגבלות והתנאים האפשריים, היכן ניתן לאפשר והיכן להגביל ובאיזה מידה, וכן הוא בקיא גם בתנאי הערובה השונים, מי יכול להיות ערב ובאיזה היקף על מנת לסייע בשחרורו של אדם או בהקלה על התנאים והמגבלות החלים עליו. למידע נוסף על תפקידו של עו"ד מעצרים קראו את המאמר – עורך דין מעצרים.
רק עורך דין פלילי מנוסה יודע לערוך את מכלול השיקולים ולמצוא את הפתרון המתאים לכל אדם ואדם ובכל מקרה ומקרה כך שהפגיעה בזכויותיו תהיה בהיקף המצומצם ביותר, והערובה תהיה סבירה ורק על מנת להשיג את המטרה לשמה היא נדרשת, ולא יתר על המידה.
אז, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה לעשות עבורכם את הבלתי אפשרי לאפשרי.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.
