צו למניעת הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה מאיימת ניתן בעקבות בקשתו של אדם שחש מוטרד או מאוים, פרטיותו או חירותו נפגעה או שחווה פגיעה (פיזית או מינית) מאת אדם אחר. צו זה יכול להטיל מגבלות שונות במטרה להגדיל את תחושת הביטחון האישית.

מהו צו למניעת הטרדה מאיימת?

את מרגישה מוטרדת ומפוחדת וזקוקה להגנה? אין לך אפשרות לשכור עורך דין והעניין דחוף ביותר? הנך מוזמנת לקרוא את המאמר הבא שנכתב בלשון נקבה שכן רובן המכריע של מבקשי הצו הן נשים אולם כוחו יפה לכולם.

צו למניעת הטרדה מאיימת (צו הרחקה) הוא צו שנועד להגן על המבקש הזקוק להגנה מפני שמטריד אותו, פוגע בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו. המבקש את הצו הוא שצריך להוכיח את קיומו של המטרד ולשכנע את בית המשפט בנחיצותו שכן יש בו כדי להגביל תנועתו של אדם ועל כן אין זה מובן מאליו לקבלו. צו הגנה הוא למעשה צו הניתן בנסיבות דומות כשמדובר באירוע מטריד המתרחש בתוך המשפחה.

מהי הטרדה מאיימת?

הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו. החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב- 2001, מונה שורה של התנהגויות אשר כל אחת מהן תחשב כ"הטרדה מאיימת" ואלו הן:
(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;
(5) בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.

אתם לא לבד, שתפו אותי ​

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

עידית רייכרט משרד עורכי דין למשפט פלילי ועבירות צווארון לבן. מדורגת בין המשרדים המובילים בישראל בדירוג duns100

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

לקוחות מספרים עלינו

איך ניתן להוכיח קיומה של הטרדה מאיימת?

לא כל עימות, ריב או חוסר נעימות מצדיקים פנייה לבית המשפט. מנגד, יש מצבים שבהם ההתנהלות של הצד השני כבר חוצה גבול ברור, פוגעת בשגרת החיים ויוצרת פחד אמיתי מפני המשך ההטרדה. כך למשל, בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת עשויה להיות רלוונטית כאשר אדם ממשיך ליצור קשר שוב ושוב למרות שהתבקשת לנתק מגע, כאשר שכן מאיים או מטריד באופן חוזר, כאשר בן זוג לשעבר עוקב, מופיע ליד הבית או מקום העבודה, כאשר יש בילוש, פגיעה בפרטיות, הטרדה בוואטסאפ או ברשתות החברתיות, או כאשר יש תחושה ממשית שהדבר לא ייעצר מעצמו. במצבים כאלה, לא די בתחושת אי נוחות. השאלה היא האם קיימת התנהגות מטרידה שיש בסיס סביר לחשש כי תחזור על עצמה ותמשיך לפגוע בשלוות החיים, בפרטיות, בחירות או בביטחון האישי.

מתי כדאי לשקול בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת?

כלל האצבע – שאלי עצמך את השאלות הבאות:

  • האם את חוששת מפני האדם נגדו את מבקשת את הצו? מדוע? מה עשה ?
  • מה הסיכוי שההתנהגות הזו תחזור על עצמה או תסלים חלילה?
  • האם לתחושתך הוא מטיל עלייך מורא? פוגע בשלוותך? מאיים עלייך? עלול לפגוע בך?
    ככל שאחת האפשרויות הללו או דומות מתקיימות, המלצתי לשקול בחיוב נקיטת אמצעים להגנה על שלומך וביטחונך ויפה שעה אחת קודם. מטרת הצו לאפשר לך בטחון אישי במרחב הפרטי של חייך.
    מקרים מובהקים בהן נוקטים בדרך כלל בצו למניעת הטרדה מאיימת הם בסכסוכי שכנים או בהסלמת יחסיים זוגיים שעלו על שרטון (ואז מדובר בצו הגנה בבית משפט לענייני משפחה).
    כשמתבקש צו למניעת הטרדה מאיימת, על מבקשת הצו להוכיח קיומה של הטרדה מאיימת או במילים פשוטות: להצטייד בראיות המבהירות מה גרם לך להרגיש מוטרדת, מפוחדת, מאויימת ומדוע את חוששת לשלומך?

מה בעצם בודק בית המשפט?

בפשטות, בית המשפט בוחן בדרך כלל שני דברים מרכזיים. הראשון הוא מה כבר קרה בפועל, כלומר האם הייתה הטרדה, פגיעה, מעקב, איום או התנהגות אחרת שנכנסת לגדר החוק. השני הוא מה צפוי לקרות בהמשך, כלומר האם יש בסיס סביר לחשש שהמטריד או המאיים ישוב לפגוע במבקשת הצו גם בעתיד. לא די להראות שהיה אירוע לא נעים. מנגד, גם אין צורך להמתין להסלמה חמורה כדי לפנות להגנה. המוקד הוא שילוב בין מה שכבר התרחש לבין החשש הממשי להישנות הפגיעה.

הוצאת צו הטרדה מאיימת - מהם התנאים הנדרשים לפי החוק?

על מבקשת הצו למניעת הטרדה מאיימת הנטל להוכיח קיומה של התנהגות המהווה "הטרדה מאיימת" בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע במבקשת הצו. במילים פשוטות: יש להראות כי ההתנהגות המטרידה עלולה לחזור על עצמה בעתיד בסיכוי סביר ועל כן מבוקשת ההגנה מפני המטריד. רק במצב בו תצליח מבקשת הצו להוכיח את שני היסודות הללו, ייעתר בית המשפט ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת, בתנאים אשר קבועים בחוק.

אך יש לדעת ולזכור – צו למניעת הטרדה מאיימת, פוגע בזכויות יסוד של אדם ולכן בחוק קיימים איזונים ובלמים ומנגנוני צמצום היקף הפגיעה בזכויות. כך למשל, נדרש דיון במעמד שני הצדדים תוך 7 ימים מיום שניתן תחילה במעמד צד אחד, תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על 180 ימים וניתן להארכה נוספת עד לשנה בסה"כ ובנימוקים מיוחדים שירשמו אף עד לשנתיים ומבקש הצו חותם על ערבות שיכול ותחולט היה ויסתבר כי נקט בבקשה קנטרנית ומופרכת.

מה יכול לכלול צו למניעת הטרדה מאיימת?

כאשר בית המשפט נעתר לבקשה, הוא אינו מסתפק באמירה כללית שעל הצד השני "להפסיק". הצו יכול לכלול הוראות קונקרטיות מאוד, בהתאם לנסיבות המקרה. בין היתר, ניתן לאסור על המטריד ליצור קשר עם הנפגע בכל דרך, בעל פה, בכתב, בטלפון, בהודעות, ברשתות החברתיות או באמצעות צדדים שלישיים. אפשר לבקש גם איסור התקרבות לבית, למקום העבודה, לרכב, למקום לימודים או לכל מקום אחר שבו המבקש נוהג להימצא בקביעות. במקרים מסוימים ניתן לכלול גם איסור לעקוב, לבלוש, לארוב, לפגוע בפרטיות או לאיים במישרין או בעקיפין. המשמעות המעשית היא שלא מדובר רק בהכרזה עקרונית, אלא בצו הרחקה בעל גבולות ברורים שנועד להגן בפועל על שגרת החיים ועל תחושת הביטחון.

כיצד מגישים את הבקשה להוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת

עלייך למלא טופס אותו תוכלי לקבל במזכירות בית המשפט ולכתוב את מניעי בקשתך בתצהיר הערוך וחתום בידי עורך דין ולצרף לבקשה כל מסמך שיכול לתמוך בעובדות המפורטות בבקשה, לדוגמא: טופס תלונה במשטרה, מסמך רפואי, תמונות וכד'. חשוב שתצטיידי במלוא פרטי המטריד הכוללים: שם מלא, מספר ת"ז, כתובת מלאה כולל מספר בית וטלפון. הבקשה והתצהיר אינם כרוכים בתשלום אגרה.  להגשת בקשה לצו הרחקה באופן דיגיטלי – לחצו כאן.

בית המשפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מידית על שלומו של הנפגע מבקש הצו , או כשהצד השני הוזמן כדין ולא התייצב לדיון. חשוב שתזכרי כי הוצאת צו כאמור אינה מונעת ממך את אפשרותך לפנות לבית המשפט בתביעה לפיצוי כספי בגין כל נזק שנגרם לך עקב הפגיעה שנגרמה לך והוצאתו יכולה להיעשות בד בבד עם הליכי חקירה ומשפט נוספים.

לרשותך מרכז מידע טלפוני, בו תוכלי לקבל מידע כללי וכן מידע אודות תיקים המתנהלים בבתי המשפט על ערכאותיהם השונות. לקבלת השירות יש לפנות למרכז המידע בטלפון 077-2703333. בכל פניה למרכז המידע הצטיידי במספר ההליך ה"ט.

האם חייבים לשכור עורך דין פלילי לשם כך?

חייבים? לא. ככל שתדעי להסביר את מניעייך ולתמוך אותם בראיות נדרשות תוכלי לפחות לצלוח את הדיון הראשון המתקיים במעמד צד אחד. לאחריו ובתוך 7 ימים אמור להתקיים דיון במעמד שני הצדדים. כלומר המטריד אמור להתייצב בבית המשפט ולהתנגד מן הסתם למבוקש. רק את יודעת האם תוכלי לצלוח את ההליך לבד או בליווי מקצועי. החשש כי אם לא תצליחי לשכנע את בית המשפט הנזק יעלה על התועלת הצפויה.

סיוע וייצוג על ידי עורכת דין פלילית – עידית רייכרט

אחרי שנים ארוכות בפרקליטות הפכתי לסנגורית בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי ומתמחה בין היתר בייצוג בהליכי צו למניעת הטרדה המאיימת החל ממתן יעוץ מקצועי והכנה נכונה בהכנת הבקשה ולקראת הדיון וייצוג בהליך עצמו.

מזה עשור אני מייצגת אך ורק אנשים נורמטיביים שמעדו והסתבכו בעולם הפלילי ונפגעי עבירה. אני מבינה את הכאב שלהם – כרעם ביום בהיר עולמם חרב עליהם! ולכן בחרתי מתוך השקפת עולם לייצג את אותם אנשים טובים אשר מוצאים עצמם בשבר נוראי, לעיתים על לא עוול בכפם, לעיתים מתוך מצוקה. הם בעיניי ראויים לחמלה, לעזרה מקצועית ולהגנה משפטית מעולה. 
חשוב לזכור – ליווי נכון ומקצועי על ידי עו"ד פלילי ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים יכול לחרוץ גורלות. לכן, אם מצאת כי מאמר זה נוגע לך אל תהססי להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות כדי להחזיר לך את השקט הנפשי, הביטחון, התקווה ולעשות את הבלתי אפשרי לאפשרי. בכל מקום באתר זה בכלל ובדף זה בפרט שנכתב בלשון נקבה או זכר הכוונה הנה לשני המינים.

יש לי את הכלים והידע לעזור לכם
להתייעצות עם עורכת הדין ניתן לפנות בכל עת למשרד ולקבל מענה מקצועי, אישי ומסור.

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

האם צריך להגיש קודם תלונה במשטרה?

לא בכל מקרה תלונה במשטרה היא תנאי מוקדם להגשת בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת. תלונה יכולה בהחלט לחזק את הבקשה ולשמש ראיה תומכת, אך עיקר הדיון בבית המשפט נסוב סביב השאלה האם הוכחה הטרדה מאיימת והאם קיים חשש סביר שהפגיעה תחזור. לכן גם במקרים שבהם לא הוגשה תלונה, עדיין אפשר לעתור לצו, כל עוד קיימת תשתית ראייתית מתאימה. הודעות, צילומי מסך, הקלטות, תמונות, מסמכים רפואיים, עדים או כל חומר אחר שממחיש את ההטרדה ואת החשש להישנותה, עשויים להיות משמעותיים לצורך הבקשה.

חשוב לדעת כי צו למניעת הטרדה מאיימת אינו מסמך סמלי בלבד. אם ניתן צו, והצד שכנגד מפר אותו, למשל ממשיך ליצור קשר, מתקרב בניגוד לאיסור או שב לפגוע בפרטיות ובשלוות החיים, להפרה הזו עשויות להיות השלכות ממשיות. הפרת צו שיפוטי יכולה להצדיק פנייה למשטרה ואף להוביל לנקיטת צעדים פליליים. מבחינת מי שקיבל את הצו, המשמעות היא שההליך נועד לא רק לסמן גבול, אלא גם לייצר שכבת הגנה משפטית ברורה במקרה שההטרדה נמשכת למרות החלטת בית המשפט.

אחת השאלות הנפוצות היא האם יש להגיש בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת או דווקא לצו הגנה. ההבחנה העיקרית קשורה בדרך כלל לזהות הצדדים ולנסיבות הפגיעה. צו הגנה מיועד בעיקר למצבים של אלימות או איום בתוך המשפחה, והוא ניתן מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה. לעומת זאת, צו למניעת הטרדה מאיימת יכול להתאים גם כאשר אין בין הצדדים קשר משפחתי כלל, למשל בסכסוך עם שכן, מכר, בן זוג לשעבר, אדם מהעבודה או כל גורם אחר שמטריד, מאיים או פוגע בשלוות החיים. לעיתים קיימת חפיפה מסוימת בין המסלולים, בעיקר כאשר מדובר באירוע בין בני משפחה שיש בו גם הטרדה חוזרת וגם אלימות או איום, אך לא תמיד זהו אותו כלי משפטי. לכן חשוב לבחון לא רק מה קרה, אלא גם מי האדם שמולו מבוקש הצו ומהו ההקשר שבו הדברים התרחשו.

ככלל, תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על 180 ימים, וניתן להאריך אותו בהתאם לחוק, בנסיבות המתאימות.

למידע נוסף שחשוב לדעת על נפגעי עבירה:

לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?

הערה:

מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא  אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי בקריות לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.

האם המאמר הועיל לכם?

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר דירוגים 19

נשמח שתהיה הראשון לדרג את המאמר שלנו

דילוג לתוכן