מפגש שגרתי עם שוטר בכביש, בהפגנה סוערת או בביקורת רישיונות פשוטה, יכול להסלים תוך שניות בודדות. מילה גוררת מילה, הרמת קול שמסלים לויכוח, דחיפה קטנה, ולפתע אתם מוצאים את עצמכם מובלים בניידת, בדרך לחקירה תחת אזהרה בחשד לעבירה חמורה של "תקיפת שוטר".
עבור אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, זהו רגע משנה חיים ומעורר אימה. החוק בישראל מחמיר מאוד בעבירות כלפי אנשי חוק, ואף קובע עונשי מינימום של מאסר בפועל.
אך הניסיון מלמד, כי לא כל מגע הוא תקיפה, ולא כל דו"ח פעולה שכתב שוטר משקף את האמת העובדתית. כמי ששירתה כ-14 שנים כפרקליטה בכירה וכיום מייצגת חשודים (ובנוסף משמשת כסנגורית לשוטרים בהליכים פליליים ומשמעתיים מטעם "ענבל"), אני מכירה את הסיטואציה משני צידי המתרס. אני יודעת בדיוק כיצד התביעה מגבשת תיק פלילי של תקיפת שוטר, וחשוב מכך כיצד ניתן לפרק אותו.
מהי עבירת תקיפת שוטר?
עבירת תקיפת שוטר מוגדרת בסעיף 273 לחוק העונשין. בניגוד ל"תקיפה סתם" (תקיפת אזרח), המחוקק רואה בפגיעה בשוטר פגיעה בסמל שלטון ובסדר הציבורי, ולכן ההתייחסות היא מחמירה פי כמה.
כדי להרשיע בעבירה זו, על התביעה להוכיח שני רכיבים מצטברים:
- מעשה התקיפה: הפעלת כוח (אגרוף, דחיפה, יריקה, זריקת חפץ) או אפילו איום פיזי, כלפי שוטר.
- קשר למילוי התפקיד: התקיפה חייבת להיות קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
דוגמה שאינה עונה על תקיפת שוטר: אם התפתח ויכוח על חניה בינכם לבין שכן שהוא שוטר בחופשה (שלא הזדהה כשוטר, היה על אזרחי ולא פעל במסגרת תפקידו) הרי שזו אינה "תקיפת שוטר" אלא תקיפה רגילה, וההשלכות המשפטיות קלות בהרבה.
מה העונש על תקיפת שוטר?
החוק קבע רף ענישה תקדימי ומחמיר, הכולל עונש מינימום, כדי להרתיע אזרחים מעימות עם שוטרים:
- תקיפת שוטר "רגילה" (סעיף 273): עד 3 שנות מאסר, כאשר החוק קובע עונש מינימום של לא פחות מחודש מאסר בפועל.
- תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (סעיף 274): עד 5 שנות מאסר, ועונש מינימום של לא פחות מ-3 חודשי מאסר.
עם זאת ברור, כי על אף קביעת עונש המינימום בחוק, ההלכה הפסוקה פירשה את המונח "מאסר" ככולל גם מאסר על-תנאי. המשמעות היא שבית המשפט מוסמך להטיל עונש של מאסר מותנה בלבד, אלא אם כן נקבע במפורש בחוק כי העונש לא יהיה כולו על-תנאי (דבר שאינו מופיע בסעיפים אלו).
מתי זה נחשב "נסיבות מחמירות"?
- תקיפה שנועדה להכשיל את השוטר בתפקידו.
- תקיפה באמצעות נשק חם או קר (אבן, בקבוק, מקל).
- תקיפה שבוצעה ע"י יותר משני אנשים (בצוותא).
מהו "נוהל 'אישור שפיטה'? הקלף שיכול לבלום את כתב האישום נגדכם
מהו נוהל "אישור שפיטה"? מדובר בנוהל מעוגן בהנחיה 2.18 להנחיות פרקליט המדינה. הנוהל נועד להסדיר מקרים של "תלונות הדדיות", שבהם שוטר טוען כי הותקף על ידי אזרח, ומנגד האזרח טוען כי השוטר הוא שהפעיל כלפיו כוח שלא כדין באותו אירוע. תכליתו המרכזית של הנוהל היא למנוע מצב שבו רשויות האכיפה "מדברות בשני קולות" הגשת כתבי אישום סותרים נגד שני הצדדים, דבר שעלול להוביל להחלטות שיפוטיות סותרות ולפגיעה באמון הציבור.
כיצד הנוהל עובד ולמה הוא מציל תיקים?
כאשר אזרח טוען בחקירתו: "לא תקפתי, השוטר הוא זה שהרביץ לי ואני רק התגוננתי", התביעה אינה רשאית להגיש נגד האזרח כתב אישום באופן אוטומטי אלא הליך נגד האזרח יוקפא עד שיתבררו הדברים כדלקמן:
- תלונת האזרח חייבת לעבור לבדיקה של מח"ש (המחלקה לחקירות שוטרים).
- ההליכים נגד האזרח מעוכבים עד שמח"ש תכריע האם השוטר פעל כשורה.
- רק אם מח"ש סוגרת את התיק נגד השוטר ונותנת "אישור שפיטה", ניתן להעמיד את האזרח לדין.
התפקיד שלי כסנגורית: לוודא שהטענות שלכם נגד אלימות השוטר מתועדות, מוגשות למח"ש, ומעכבות את ההליך שנפתח נגדכם. במקרים רבים, כשמח"ש מגלה שהשוטר פעל שלא כשורה, התיק נגד האזרח קורס ונסגר עוד לפני שהגיע לבית המשפט.
למה לבחור במשרד עו"ד עידית רייכרט?
בתיקים המערבים חיכוך עם גורמי אכיפת החוק, הניסיון מלמד שאין תחליף לייצוג משפטי שמכיר את "הוראות הפתיחה באש" של שני צדדי המתרס. כמי ששירתה שנים ארוכות כפרקליטה בכירה בפרקליטות, וכיום כסניגורית ותיקה אני מכירה היטב את אופן החשיבה של התביעה ויודעת בדיוק אילו ראיות נדרשות להרשעה, אך חשוב מכך אני יודעת לזהות היכן שוטרים נוטים "לעגל פינות" בדוחות הפעולה כדי להצדיק את התנהלותם.
העובדה שמשרדי נבחר לשמש גם לייצוג לשוטרים מטעם המדינה (חברת "ענבל"), מעניקה לי יתרון אסטרטגי נדיר. אני מכירה את נקודות התורפה בהכשרת השוטר ובנהלים המשטרתיים, ויודעת כיצד להשתמש בידע הזה כדי לפרק את התיק נגדכם. המטרה שאני מציבה לנגד עיניי היא לא רק להשיג עבורכם "תוצאה מקלה", אלא להילחם על האמת העובדתית שלכם ולמנוע כתם פלילי שעלול לפגוע בעתידכם האישי והמקצועי.
הואשמתם בתקיפת שוטר? מרגישים שהסיפור האמיתי לא סופר? אל תתמודדו לבד מול המערכת. אני מזמינה אתכם ליצור קשר לייעוץ ראשוני דיסקרטי ומיידי (בתשלום). ננתח את האירוע, נבדוק את מצלמות הגוף ואת דוחות הפעולה, ונילחם על החפות שלכם.
להתייעצות עם עורכת הדין ניתן לפנות בכל עת למשרד ולקבל מענה מקצועי, אישי ומסור.
מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884
שאלות ותשובות נפוצות
האם יריקה נחשבת תקיפת שוטר?
הפסיקה בישראל מכירה ביריקה כשימוש בכוח ("מגע עקיף") המהווה תקיפה לכל דבר. בתי המשפט רואים בכך מעשה מבזה ומשפיל שיכול להוביל לכתב אישום חמור ולענישה כואבת.
האם מותר להתנגד למעצר לא חוקי?
זוהי סוגיה משפטית סבוכה. החוק מתיר התנגדות סבירה למעצר שאינו חוקי בעליל, אך בפועל, בתי המשפט מצמצמים מאוד את ההיתר הזה. הגבול בין "התנגדות לגיטימית" לבין "תקיפת שוטר" הוא דק מאוד, וההמלצה הגורפת היא לא להתנגד פיזית אלא לתקוף את חוקיות המעצר בבית המשפט באמצעות עורך דין ובכל מקרה לתעד את החיכוך עם השוטר בצילומים ככל שניתן.
במרבית הפעמים גם לשוטר יש מצלמת גוף כך שפעולת החיכוך בינו לבין האזרח אמורה להיות מתועדת גם כן ואם השוטר לא הפעיל את המצלמה הדבר פועל לחובתו.
מה קורה אם לא ידעתי שהוא שוטר?
יסוד הידיעה הוא קריטי. אם השוטר לא לבש מדים (סמוי), לא חבש כובע זיהוי ולא הזדהה בתעודת מנוי – ניתן לטעון שלא ידעתם שמדובר בשוטר. אם הטענה תתקבל, סעיף האישום יומר מ"תקיפת שוטר" (חמור) ל"תקיפה סתם" (קל יותר), ועונשי המינימום יבוטלו.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה באזהרה ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.