מנכ"ל יקר – רוצה להימנע מהעמדה לדין? הסיפור הזה בשבילך!

לפעמים, גם חברה מוכרת, מסודרת ומוקפדת מוצאת את עצמה בלב סערה משפטית שלא צפתה. כך קרה כאשר נגד אחת מתאגידי הענק בישראל ושני נושאי משרה בכירים בה (המנכ"ל וסמנכ"ל תפעול) הוגש כתב אישום לבית הדין האזורי לעבודה כאשר העבירה שיוחסה להם הייתה התקשרות עם קבלן בתחום שירותי כוח אדם/ניקיון ללא רישיון הנדרש לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם ועבירה נוספת של הפרת חובת הפיקוח.

מה הסיפור?

הדרמה הגדולה החלה ברגע שבו הסתבר שהקבלן אמנם הצהיר בחוזה ההתקשרות עם החברה שיש בידיו את כל ההיתרים הנדרשים כולל זה הנדרש להעסקת עובדים למתן שירותי כח אדם או ניקיון, אך בפועל – לא הציג אותם, המנכ"ל וסמנכ"ל התפעול בצר להם ובתמימות הסתפקו רק בהצהרתו מבלי לבקש לצרף את ההיתר להסכם. טעות? בהחלט. עבירה פלילית? מי חשב???

אבל, בתיק הזה, לצד המורכבות המשפטית, היה גם אלמנט אנושי עמוק: שני מנהלים בכירים, עובדים מסורים, מצאו את עצמם נאשמים בהליך פלילי על לא עוול בכפם כמעט. תחושה קשה עבור מי שפעלו שנים תוך הקפדה על נהלים והנחיות.

הטענות המשפטיות שהפכו את הקערה על פיה

כבר בתחילת ההליך המשפטי העלנו טענות מקדמיות משמעותיות – ובעיקר טענה של הגנה מן הצדק, כתב האישום הוגש בניגוד לנוהלי היועמ"ש ולהוראות סעיף 67א לחסד"פ. טענו בהקשר זה כי  לפי הדין, כאשר התביעה סבורה שמקרה מתאים להסדר מותנה עליה להציע זאת לפני הגשת כתב אישום, ולא אחריו. כאן נעשה ההפך ולכן ביקשנו למחוק את כתב האישום לאלתר.

בהקשר זה טענו כי התביעה פעלה ללא אישור הממונה כנדרש, וכי התנהלותה היא בגדר אכיפה בררנית הפוגעת בצדק ובהגינות. משום שבפועל, במקום לבחון אם ניתן לסיים את התיק בהסדר ראוי ולמנוע הליך פלילי מיותר, הוגש כתב אישום באופן נמהר ופגום.

לצד זאת, טענו גם טענה מהותית ביחס למנכ"ל: הראינו כיצד הוא פעל במלוא הזהירות הנדרשת, הקפיד על נהלים, מינה בעלי תפקידים המוסמכים לבצע ביקורות, ולא היה הגורם שניהל את ההתקשרות עם הקבלן. האחריות בפועל הייתה בידי עובד אחר (סמנכ"ל התפעול) זה שנפגש עם הקבלן, ניהל את ההתקשרות וחתם על ההסכם. גם החקירה עצמה הראתה שהמנכ"ל פעל על פי כל דרישות הפיקוח ולא התרשל. כלומר גם אם אירעה תקלה, אין בסיס להטיח בו אשמה פלילית.

מה שכנע את הפרקליטות לבטל את כתב האישום? 

צריך להבין – נקודת מפתח קריטית נטועה בהבחנה בין "קבלן כוח אדם" לבין "קבלן שירות" . החוק אינו מספק מבחן חד וברור. ולכן על המדינה להוכיח מעל לכל ספק סביר שההתקשרות הייתה לשם קבלת עובדים ולא לקבלת שירות.

במקרה זה טענו, שההסכם עם הקבלן הראה כי השירותים שסופקו לחברה היו שירותי מיקור חוץ – אריזה, מיון וסידור שאינם חלק מליבת פעילותה של החברה הנאשמת, הקבלן היה עצמאי, גייס את עובדיו, שילם את שכרם והיה אחראי להחלפתם במקרה הצורך, לחברה לא הייתה שליטה על תנאי העסקה או על גיוס ופיטורי העובדים. ולכן טענו שבמצב כזה, קשה לייחס לחברה עבירה של התקשרות עם קבלן כוח אדם בלתי מורשה.

הפרקליטות הקשיבה לטענותינו קשב רב והבטיחה לשקול את עמדתה מחדש.

מהו "הסדר מותנה" והאם הוא טוב לנאשמים?

הסדר מותנה הוא כלי משפטי שמאפשר לסיים תיק פלילי ללא כתב אישום ולמעשה גם ללא הרשעה. בתכל'ס הסדר מותנה הוא סגירת התיק כלא היה והפנייתו להליך מחוץ לבית המשפט והוא ניתן רק במקרים שבהם התביעה סבורה שאין אינטרס ציבורי בניהול משפט מלא. בדרך כלל ההסדר כולל תנאים, כמו תשלום סכום סמלי או נקיטת פעולות מתקנות, ולאחר עמידה בהם – התיק נסגר סופית ומבלי שנותרת לחברה או לנאשמים כתם פלילי וכך ארע בענייננו.

הפרקליטות השתכנעה לבטל את כתב האישום ולסיים את ההליך בהסדר מותנה שהוא ניצחון ברור לכל הנאשמים, ובפרט לנושאי המשרה שהשתחררו מאיום בהרשעה פלילית.

הפן האנושי – ממשבר להקלה

מעבר לזירה המשפטית היבשה, יש כאן סיפור של אנשים. שני מנהלים בכירים, שכל חטאם היה הסתמכות על הצהרה חוזית של ספק שחתם כי יש בידיו רישיון. הם לא ביקשו "לעגל פינות", לא חיפשו קיצורי דרך, הם פשוט לא דרשו לראות במו עיניהם את הרשיון! זהו..

ומול לחץ, אי ודאות ופגיעה בשמם הטוב – הם עברו תהליך לא פשוט. אך בהדרגה, באמצעות בחינה מדוקדקת של חומר החקירה, הצגת כשלים מהותיים בהתנהלות התביעה, וביסוס התמונה העובדתית המלאה – הם הצליחו לנשום לרווחה. ולבסוף, לא רק שההליך הפלילי נגד כולם לא הסתיים בהרשעה כאמור כתב האישום עצמו בוטל!

טיפ למי שהסיפור הזה מדבר אליו

בכל התקשרות עם קבלן  אפילו כזה מוכר, מנוסה או מומלץ – לעולם אל תסתפקו בהצהרות. בקשו מסמכים. ודאו רישיונות. שמרו תיעוד.

טעויות בירוקרטיות לכאורה יכולות להפוך בקלות לכתב אישום פלילי ודווקא בדברים הפשוטים ניתן למנוע זאת לחלוטין.