ת' הינו חייל בשירות סדיר, בחור צעיר, עוד לא בן 20. משפחתו הגיעה אליי לאחר שהוא כבר מצוי יותר מחודשיים במעצר של ממש, מאחורי סורג ובריח ולאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין מעשי אלימות כלפי מי שהייתה חברתו. משפחתו של ת' כבר הציעה לבית המשפט חלופת מעצר על מנת לשחררו ממעצר, אך חלופה זו נפסלה וכך גם כל המפקחים שהוצעו.
מצבו של ת' קשה – וכי למה יסכים בית משפט לשחררו בנסיבות בהן אין חלופה מספיק טובה עבורו?
בנימה אישית אציין כי ברגיל אינני מייצגת נאשמים בתקיפת בנות זוגם, זהו קו אדום עבורי. אך במקרה של ת' התרשמתי כי ת' הינו צעיר, מעט מבולבל מההליך ופלילי ומהמעצר הממושך ומשווע לעזרה. משווע להרתם להליך שיקומי, ובמצב אליו נקלע חשתי שיש ביכולתי לתרום כדי לסייע בשיקומו ובהמשך להפוך אותו לאזרח מן השורה ולאדם המועיל לסביבתו. אודה ולא אבוש כי חשבתי גם על העתיד ועל כך שיש לעשות הכל כדי להציל אולי קרבן נוסף בעתיד, אם ת' לא יעבור כאן שינוי של ממש.
המלאכה בעניינו של ת' הייתה קשה ורצופה מכשולים, ראשית, בית המשפט שדן במעצרו התרשם כי מדובר במקרה של אלימות במשפחה, ולפיכך ישנו קושי משמעותי לשחרר אדם עצור. אלא ש-ת' לא הועמד לדין בגין עבירה שכזו, שכן הוא וחברתו לא היו נשואים ולא חלקו משק בית משותף, אלא חיו בילו יחד כמו זוג בני עשרה. שנית, היה צורך לאתר חלופת מעצר שתספק את בית המשפט ובעיקר תרגיע את החשש כי ת' מהווה סכנה לחברתו. שלישית, היה צורך לגייס מפקחים חדשים אשר יסייעו לבית המשפט בשמירת על תנאי ומגבלות שחרורו של ת', במידה וישוחרר. אם לא די בכך, שירות המבחן הגיש שלושה תסקירים שאמנם ציינו לחיוב את המוטיבציה של ת' להליך שיקומי, לא המליצו על שחרורו של ת' ובעיקר נמנעו מקידום הליך טיפולי בעניינו. לא בכדי באחד הדיונים הגדיר התובע מטעם המדינה את התסקיר: "שחור משחור".
המלאכה בעניינו היתה מרובה ונרתמנו אליה באופן מלא. לאחר שהצלחנו לשכנע את בית המשפט כי לא מדובר במקרה של אלימות במשפחה, הורה בית המשפט לשרות המבחן לבחון את סוגיות שחרורו של ת' וכן הורה לגבש עבורו תכנית שיקומית. אלא ששירות מבחן לא רק שטען כי החלופה שהצענו אינה מספיקה, אלא גם העלה טענות, מפי המתלוננת, לפיה ת' צורך סמים וכן כי בעבר היא הוציאה כלפיו צו למניעת הטרדה מאיימת שהופר על ידו מספר פעמים.
בדיון שהתקיים בבית המשפט, לאחר הגשת תסקיר שירות המבחן, חזרנו והראנו כי די בחלופת המעצר, על כל תנאיה ומגבלותיה כפי שהצענו כדי לשלול מסוכנות מצידו של ת', וכן הראינו לבית המשפט כי טענותיה של המתלוננת אינן מבוססות על דבר, וכי אין ראיה לכך ש-ת' צרך סמים ועוד הוכחנו כי מעולם לא הפר צו שהוצא נגדו, אלא דווקא ההפך הוא הנכון – המתלוננת בעצמה היא שהפרה צו. וכך, בניגוד להתבצרות שרות המבחן ולהתנגדותו לשחרורו של ת' ממעצרו ללא כל צידוק הצלחנו להוכיח שניתן לתת אמון בת'.
העבודה הקשה נשאה פרי – ת' שוחרר לחלופת מעצר, אמנם עם תנאים ומגבלות, אך הללו יסייעו לו להתמקד בהליך טיפולי. וכן, גם בכך הצלחנו, למרות התנגדויות חוזרות ונשנות, שנמשכו גם לאחר שחרורו של ת' לחלופת המעצר, שירות המבחן הסכים לבסוף לשלבו בהליך שיקומי.
נכון, עדיין ארוכה הדרך עבור ת', אך אני כולי אמונה שבכוחו להתמיד בהליך הטיפול והשיקום ולהפוך לאזרח מועיל ושומר חוק. שחרורו של ת' ממעצר דרש אמנם ניסיון וידע משפטי, שכן שכנועו של בית המשפט היה מבוסס על הוראות הדין וההלכה ונדרשה בקיאות וידע משפטי על מנת להדריך ולשכנע את בית המשפט בפתרון המשפטי לסוגיה. אך בנוסף, נדרשה יכולת להתאים את התנאים שיכולים לסייע בשחרורו של ת' וכן בניהול שיח פורה מול שירות המבחן על מנת לגייסם למשימת שיקומו של ת'. לשם כך נדרש עו"ד פלילי מנוסה, המכיר לא רק את החוק והטענות המשפטיות, אלא גם את הצרכים הפרקטיים שיאפשרו שחרור ממעצר ושילוב בהליכים שיקומיים.
