משרדי ליוה את י' אשת חינוך ותיקה ומוערכת באחד מקיבוצי העמק אשר נחשדה לכאורה בעבירת תקיפה של קטין ובהתעללות בו. כבר במפגשי הראשון עם י' לאחר שגוללה בפני את סיפורה הבנתי כי התהפכו במקרה זה היוצרות וי' הפכה באחת, מאשת חינוך ותיקה ומסורה, לחשודה במעשים נוראיים רק משום שהעזה להציב "גבולות חינוכיים" ומתבקשים לקטין (המתלונן) אשר במקרה זה תקף קטינה אחרת.
הורי הקטין הם שהגישו את התלונה בשמו נגד י' והם שעשו הכל על מנת להדיר את רגליה של י' ממערכת החינוך בקיבוץ. קיבוץ שלם נרעש מהעניין ונחלק לשני מחנות אלה התומכים בי' ואלה הנסערים מעצם החשדות ועבורם זה הספיק כדי לדרוש להדיר את י' ממערכת החינוך. מעמדה של י' התערער והיא נשפטה באופן מוסרי וחברתי אף על פי שהתלונה היתה בעיצומה של חקירה במשטרה ודבר לא הוכרע בה עדיין.
לאחר שנפגשתי עם י' וניתחתי עמה את עובדות המקרה – הבנתי כי בתיק חסרות ראיות של ממש העשויות לשפוך אור שונה על המקרה ולהעמיד את התלונה בספק רב, לפיכך בליווי ויעוץ מתמשך דאגתי ל"עבות" את תיק החקירה בראיות התומכות בגרסתה של י' ומטילות צל כבד על נכונות גרסת המתלונן ואף דרשתי כי יבוצעו פעולות חקירה נוספות שלא נעשו עד כה.
בסופו של יום לאחר שסיימה משטרת ישראל את בירור העובדות תוך שדרישותיי מולאו – אכן הגיעה הפרקליטות לכלל מסקנה כי אין בתיק ראיות מספיקות להעמדתה של י' לדין והתיק נסגר מחוסר ראיות. שמה של י' אמנם נוקה מכל רבב אך הפגיעה בה ובמעמדה בקיבוץ נמשכה עוד זמן רב עד שנאלצה לבסוף לעזוב את הקיבוץ. זהו מקרה "קלאסי" בו תלונה שווא במשטרה מונעת ממניעים זרים עלולה לפגוע באדם במשך שנים רבות אף אם מבחינה פלילית לא נמצא כל רבב בהתנהגותו.
מקרה זה בו הצלחתי לסייע לי' הוא עוד תזכורת לחשיבות הרבה שיש בהתייעצות עם עורך דין פלילי בצפון עוד טרם החלה חקירת המשטרה.
