מי אתם עובדי ציבור ומשרתי המדינה?
עובדי ציבור, וביניהם גם שוטרים, מעניקים שירות לציבור רחב ואקראי, אזרחי המדינה. לעובד ציבור אין הפריבילגיה לבחור למי לתת שירות, והוא מתוקף מעמדו וסמכויותיו מחויב במתן יחס שווה לכלל הציבור באשר הוא. כך שוטר, סוהר, פרקליט אינם בוררים את "הלקוח" שלהם ואינם מקבלים תשלום מיוחד "מהלקוח" עבור השירות או עבור אדם מסוים. עובדי הציבור כולם, מתייצבים לעבודתם ומשרתים את האזרח בין אם הם מעוניינים בכך ובין אם לא. מחויבות זו היא לרוב זכות גדולה, אך גם עול ואחריות כבדים בצידה – להעניק שירות מיטבי לכל דורש ולכל פונה.
כשאזרח מתקשר ל 100 הוא מצפה לקבל מענה מידי ומקצועי, כך למשל עורך דין פלילי המצפה לקבל יחס מקצועי ומכובד מגורמי האכיפה השונים. כך למשל חולה המגיע לחדר מיון המצפה לקבל שירות רפואי תוך זמן קצר ועוד ועוד. מן העבר השני נמצא האזרח, או התושב, ובדומה לעובד הציבור השוטר, גם התושבים לא בוחרים מי זה שייתן להם שירות מטעם המדינה ומטעם רשויותיה השונות.
מפגש זה בין אזרח הנזקק לשירותו של עובד ציבור שאין באפשרותו לקבל במקום אחר אלא על ידי עובד הציבור מייצר באופן טבעי חיכוך וחוסר וודאות. פעמים רבות ההיתקלות המקרית הזו והלא רצונית של הצדדים עשויה להסלים ולגלוש לאלימות מילולית, ביוש וביזוי ובמקרים קיצוניים גם לאלימות פיזית. מדוע? הרקע לדבר נעוץ בפיחות הזוחל במעמדם של עובדי ציבור שהפכו כר לחבטות ונאצות עד כי נדמה כי דמם הותר, ומנגד בשל הביקורת שלעיתים מוצדקת כנגד עובדי ציבור שסרחו וניצלו את מעמדם ואת כוחם כנגד אזרחים השבויים בידם (כדוגמת פיזור הפגנות בידי שוטרים, עיכובים לא מצודקים וכו'). כך נותרה לאזרח תחושת חמיצות וחולשה מול הממסד ומול עובדי הציבור והכעס עליהם מתעצם.
אבל, ראוי לזכור – עובדי הציבור נושאים עליהם את סמל המדינה, הם שליחי מדינת ישראל, ולכן אזרח התוקף עובד ציבור כאילו תקף את השלטון. מדינת חוק לא יכולה לאפשר פגיעה בשליחיה. לכן, בעבירה של תקיפת עובד ציבור בעת עבודתו קבע מחוקק חומרה נוספת מלבד המשמעות הרגילה של עבירות אלימות.
במאמר זה אראה איך הבדיל המחוקק את עבירות התקיפה הרגילות וייחד עבירת תקיפה מיוחדת של תקיפת עובד ציבור ותקיפת שוטר, אסביר את הרציונאל העומד מאחורי ההבדלים ואסביר גם כיצד העבירות הללו נאכפות הלכה למעשה, החל משלב החקירה במשטרה ועד להליך הפלילי בבית המשפט. למידע נוסף על התנהלות נכונה בחקירה קראו את המאמר – חקירה במשטרה.
מהו ההבדל בין תקיפה סתם לבין תקיפת עובד ציבור ותקיפת שוטר?
קודם כל צריך להכיר את עבירת התקיפה הפשוטה – תקיפה סתם. עבירת תקיפה מוגדרת בחוק העונשין כהפעלת כח על ידי מגע ישיר או "עקיף" כלפי אחר שלא בהסכמתו.(חיבוק מוסכם אם כך וודאי שאינו מהווה תקיפה). מגע ישיר הוא נגיעה או דחיפה. מגע "עקיף" מוגדר כהפעלת חום, אור, חשמל, גז או ריח כלפי אחר במידה שיש בכך לגרום לאי-נוחות עבור האחר. כלומר, מבחינה טכנית סינוור יכול להיחשב תקיפה ויש גם פסקי דין שמכירים בכך שיריקה על אדם נחשבת תקיפה.
עבירת תקיפה - מה דינו של התוקף?
התשובה אינה חד משמעית, עבירת התקיפה עוברת כחוט השני בחוק העונשין, לעיתים בצורתה הגלויה על הטיותיה השונות ולעיתים תיבלע עבירת התקיפה בעבירות אחרות כך למשל עבירת אינוס או עבירת השוד שעניינה בגניבה תוך תקיפת הקרבן. לכן, דינו של נאשם המואשם בעבירת תקיפה תלוי בגורמים רבים הנלווים המאפיינים את התקיפה, את מספר התוקפים – האם נעשתה בחבורה או בצוותא, האם מדובר בתקיפה מזוינת, תוך שימוש בכלי נשק קר או חם והנזק שנגרם. נסיבות אלה עשויות לקבוע את סוג העבירה (באיזו תקיפה מדובר) ואת חומרתה. ודינו של התוקף נגזר מכל אלה ומעוד פרמטרים שונים שנקבעו בתיקון 113 לחוק העונשין שעניינו הבניית ענישה.
בכל מקרה, עבירת התקיפה "הבסיסית", המכונה כאמור "תקיפה סתם", דינה שנתיים מאסר, כעונש מקסימלי. לעומתה תקיפת עובד ציבור כוללת עונש מאסר של עד שלוש שנים, ואילו תקיפת שוטר אמנם מכילה עונש דומה, עד שלוש שנות מאסר, אך היא, בשונה מתקיפת עובד ציבור, מכילה גם עונש מינימום של חודש מאסר ואם התקיפה הייתה בנסיבות מחמירות, שלושה חודשי מאסר.
הנה לנו, נמצאנו למדים כי המחוקק רואה בעצם תקיפת עובד ציבור או בתקיפת שוטר כמעשה תקיפה חמור יותר מתקיפה סתם. כאן המקום לציין כי בנוסף לתקיפת שוטר ישנם עוד "סוגים" של עובדי ציבור הזוכים להכרה כי תקיפתם היא מעשה חמור ממעשה של תקיפה סתם ואלה הם "עובדי חירום", הכוונה היא לעובדים במקצועות רפואיים בחדר מיון, או כאשר הם מטפלים באדם שמצוי בסכנה חמורה, הזוכים ל"יחס מועדף" על ידי המחוקק, ותקיפתם (ללא קשר לנסיבות), עשויה להוביל לעונש כבד של עד חמש שנות מאסר. כמו כן, רבים לא מודעים לכך, אבל גם תקיפת עובדי חינוך (גננות ומורות) מוכרת כתקיפת עובד ציבור אך כמובן שיש לזכור כי התוקף צריך להיות מודע לכך שמדובר בעובד חינוך ואין הכרח כי הוא יותקף במהלך עבודתו כדי להאשים את התוקף בעבירת תקיפת עובד ציבור.
עוד, כדאי לזכור – הן ביחס לתקיפת עובד ציבור והן ביחס לתקיפת שוטר, כי לגבי שניהם קבע המחוקק נסיבות מחמירות זהות, אך יחד עם זאת הוא לא קבע ענישה מיוחדת בכל הקשור לנזק שנגרם לשוטר או לעובד הציבור. כלומר, המחוקק ראה חומרה יתירה בעצם תקיפתו של שוטר או עובד ציבור, ללא קשר לתוצאת התקיפה ולנזק שנגרם להם. ללמדכם שהחומרה אותה מצא המחוקק היא בעצם הפגיעה ב"סמל השילטוני" כגישה, ללא קשר לנזק הפיזי שנגרם.
מהם ההבדלים בפרקטיקה בין תקיפת עובד ציבור לתקיפת שוטר שכל עורך דין פלילי חייב להכיר?
כפי שציינתי קודם לכן, עובד ציבור הוא כל עובד מדינה המעניק שירות לאזרח ויכול להיות למשל מורה, רופא, פרקליט, עובדי אכיפה ברשויות השונות – החל מפקחי חניה ורישוי עסקים, דרך מפקחי תכנון ובניה ועד לעובדי אכיפה ברשויות שונות כגון המשרד להגנת הסביבה (המשטרה הירוקה), פקחי רשות מקרקעי ישראל, פקחי רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ועוד ועוד ועוד.
אבל בפועל רק תקיפת שוטר "זוכה" למעמד שונה וחריג מ"אחיותיה" וזאת לגבי הדרישה לבדוק את תלונת האזרח נגד השוטר בנפרד וראשית לכל. ואסביר למה הכוונה: לפי הפרקטיקה שהתפתחה, התבסס נוהל, הנקרא "אישור שפיטה" לפיו תיק חקירה הנוגע לעבירה של תקיפת שוטר שבמסגרתו החשוד מעלה טענה לפיה הוא הותקף כל קודם על ידי השוטר, תלונתו של החשוד תועבר באופן אוטומטי לבדיקה של מח"ש ורק כאשר מח"ש ימסור לפרקליטות את אישור השפיטה כי הטיפול בתיק הסתיים, ופעולת השוטר היתה ללא דופי, רק אז יוגש כתב אישום נגד האזרח (כתלות בראיות שהצטברו נגדו כמובן). מעניין אם כך לדעת, כי אישור השפיטה איננו מתקיים בכל הנוגע לעובדי ציבור אחרים. כלומר, השאלה האם עובד הציבור הוא תוקף בעצמו כלל איננה רלוונטית. למעלה מכך, ככל שעובד הציבור ביצע עבירה, מי שאמונה על חקירת המקרה היא אותה יחידה חוקרת במשטרת ישראל ואין גוף חוקר כדוגמת מח"ש שיבדוק באופן נפרד ועצמאי את תלונת האזרח כנגד עובד הציבור שלכאורה תקף אותו קודם למעשיו.
חשוב אם כן, שכל עו"ד פלילי יכיר את הדרישות המתחייבות בטרם יוגש כתב אישום נגד הלקוח שלו החשוד בתקיפת שוטר וידע כי בכל הנוגע לתקיפת שוטר אין אפשרות לברר את פעולת השוטר באותה היחידה בה נחקר האירוע כלפי תוקף השוטר, אלא עניינו מתברר מול מח"ש וככל שיוגש כתב אישום נגד השוטר הוא יוגש על ידי יחידת התביעות במח"ש, כלומר גוף חקירה וגוף תביעה שונים יטפלו באותו האירוע באשר לשני החשודים (האזרח והשוטר) לכאורה. עורך דין פלילי מנוסה אמור להכיר את הפרקטיקות הנוהגות ואת המשמעויות שלהן, חייב לשאול את השאלות הרלוונטיות ולבצע את הבירורים המתאימים ובכלל זה לוודא קיומו של אישור שפיטה כדי להגן בצורה המיטבית על זכויותיו של לקוחו.
מנגד, כאשר נטען נגד עובד ציבור העוסק באכיפה (שאינו שוטר), כי הוא תקף את האזרח, בירור שתי התלונות יתנהל כהליך חקירה רגיל, לרוב במסגרת אותו תיק חקירה במשטרה בה מצויים החשוד בתקיפת עובד ציבור מחד, ועובד ציבור החשוד בתקיפת האזרח מנגד. המשמעות בפועל יכולה להיות הגשת כתבי אישום הדדיים שיתבססו על אותו חומר החקירה וינוהלו על ידי אותו גוף תביעה. לפעולה כזאת משמעויות משפטיות לא רגילות, ועורך דין פלילי מנוסה יכול וצריך להשתמש במצב שנוצר לטובת לקוחו.
תקיפת שוטר ועובד ציבור - סיכום
אנחנו מצויים במציאות הישראלית שבה ישנם לא מעט עובדי ציבור ושוטרים אשר משתמשים בכוחם לרעה ולעיתים אף חורגים מסמכויותיהם ותוקפים בפועל אזרחים ותושבים במידה העולה על הנדרש או ללא הצדקה כלל. מקרים אלה אסור שיתרחשו ותפקיד משטרת ישראל, או מח"ש לחקור תלונות של אזרחים במלוא הרצינות הראויה כי אסור להשלים עם שימוש לרעה וניצול של כח המשרה והמעמד. מנגד קיימת שחיקה מתמדת במעמדם של עובדי ציבור ושוטרים ומקרי תקיפה כלפיהם נהיו עניין שבשגרה וגם עם מצב זה אסור להשלים ויש לעשות כל שניתן על מנת לשמור על מעמדם של עובדי ציבור ושוטרים בכללם.
אז, למה לפנות דווקא אלי, לייצג אתכם בחדש לתקיפת עובד ציבור או תקיפת שוטר?
אני עו"ד עידית רייכרט, עורכת דין פלילית, לשעבר פרקליטה בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי ובהליכים נלווים. כמו כן, משרדי זכה במכרז היוקרתי מטעם המבטחת הממשלתית "ענבל" להעניק ייצוג משפטי לשוטרים, אנשי כוחות הבטחון ועובדי מדינה בהליכים פליליים ומשמעתיים המתנהלים נגדם בערכאות השונות.
ניסיוני רב השנים הופך ליתרון עצום במתן ההגנה בחקירה באזהרה ובהליך פלילי בבית המשפט או בבית הדין למשמעת.
אני מאמינה שתפקידו של עורך דין פלילי מנוסה הוא להפנות את לקוחו לפתרונות שיגנו על זכויותיו בצורה המיטבית, בחקירה במשטרה, ובמידת הצורך בהליך הפלילי, הן כנאשם והן כנפגע עבירה. הסיטואציה של תקיפת שוטר או תקיפת עובד ציבור יוצרת תוקף ונפגע עבירה באופן מובנה, לעיתים הצדדים לסכסוך יהיו גם תוקפים וגם נפגעי עבירה. לכן, חשוב במקרים שכאלה, בהם הצדדים מעלים טענות כל אחד כנגד יריבו לבחור באיש המקצוע שידע להגן על זכויותיך כשצריך להגן עליהם ולממש את זכויותיך כשצריך לממש אותם, מדובר אם כן, ב"משחק" של התקפה והגנה בהתאם לצורך ועורך דין פלילי מנוסה חייב להכיר את הכללים האלה על בוריים ולדעת לשחק "על כל המגרש".
המציאות המשפטית מלמדת כי רק עורך דין פלילי מנוסה ומיומן ידע לערוך את מכלול השיקולים ולמצוא את הפתרון המתאים לכל אדם ואדם ובכל מקרה ומקרה כך שהפגיעה בזכויותיו תהיה בהיקף המצומצם ביותר, ומנגד מימוש זכויותיו יהיה בהיקף הרחב ביותר האפשרי.
לכן, ובדיוק בשל העובדה כי עסקינן בדיני נפשות ובדיני חירות, אני כאן לרשותכם. אם מצאתם את המאמר הזה רלוונטי לכם, אתם מוזמנים להתייעץ איתי באופן דיסקרטי. ניסיוני העשיר וארגז הכלים המקצועי שלי בעשרות שנותיי בפרקליטות ומחוצה לה יהיה לכם לעזר רב. אני מבטיחה לעשות את כל מה שצריך ברגישות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי עבורכם.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי בצפון לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.
