כל מה שצריך לדעת לפני שמגיעים להסדר טיעון / עסקת טיעון בהליך הפלילי
"למה שאסכים להסדר טיעון אם לא עשיתי שום דבר?" את המשפט הזה, בווריאציה כזו או אחרת, שמעתי אינספור פעמים במהלך שנותיי הרבות כעורכת דין פלילית. בבסיסו, עומדת תפיסה (שגויה כמובן), לפיה רק מי שאשם מסכים להסדר מסוג זה. אך האמת היא שהמציאות הרבה יותר מורכבת מזה, והסדר הוא כלי משפטי יצירתי שמשמעותו ניהול סיכונים בהליך הפלילי לעיתים גם כאשר הצדק נמצא עם הנאשם אבל הסיכוי להוכחתו קלוש עד בלתי אפשרי.
במאמרי זה אסביר מה זה בכלל הסדר טיעון, אזכיר בקצרה את העקרונות הבסיסיים שכל נאשם בהליך פלילי צריך לדעת לפני שהוא שוקל להגיע להסדר, ואדגים גם את ההבדלים בין הסדר טיעון לבין הסדר מותנה.
מה זה הסדר טיעון?
הסדר טיעון המכונה גם עסקת טיעון הוא בעצם כריתת הסכם שנערך במסגרת ההליך הפלילי בין התביעה המנהלת את ההליך (התביעה המשטרתית, הפרקליטות וכיו"ב) לבין נאשם בהליך פלילי.
במרבית המקרים, כולל ההסדר נטילת אחריות מצד הנאשם והודאה שלו בכתב אישום מרוכך (למשל בחלק מהאישומים או בחלק מהוראות החיקוק המיוחסות לו בכתב האישום), כשבתמורה לכך התביעה מסכמת עם עורך הדין הפלילי של הנאשם על עונש מופחת, או כל הסכמה אחרת הנוגעת לטווח העונש ולעיתים גם לגבי מגבלות המעצר.
מהם היתרונות המרכזיים של עסקת טיעון – מבחינת המדינה
היתרון הבולט ביותר של עסקת טיעון מבחינת התביעה ובית-המשפט, הוא החיסכון בהקצאת משאבים וחסכון של זמן שיפוטי שהיה נדרש לו היה מתנהל ההליך הפלילי עד תומו.
בנוסף, מאפשרת עסקת טיעון לתביעה לתייג את ההליך כהליך פלילי שבו הושגה הרשעה, הגם שמדובר בהרשעה בנסיבות מקלות ביחס למתואר בכתב האישום. עניין זה משמעותי במיוחד לאור נטלי הראיה בהליך הפלילי, שכן בהתאם לדין על בית-המשפט לזכות נאשמים שאשמתם לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר.
יתרון מרכזי נוסף המהווה שיקול מרכזי של המדינה בהגעה לעסקת טיעון קשור לכך שהסדר טיעון מייתר את הצורך להעיד את נפגע העבירה שעבורו זו יכולה להיות חוויה מורכבת וקשה. חשוב לזכור כי במקרים של עבירות אלימות חמורה ועבירות מין מחייב החוק את קבלת עמדתם של נפגעי העבירה לפני כריתתו הסדר טיעון בין הפרקליטות או התביעה המשטרתית לעורך הדין הפלילי של הנאשם המייצג את עמדת הנאשם. מידע נוסף אודות זכויותיהם של נפגעי עבירה ניתן למצאו במאמרי – ייצוג נפגעי עבירה.
מהם היתרונות המרכזיים בהסדר טיעון – מבחינת הנאשם
כפי שכבר רמזתי בפתיחה, תהיה זו טעות לסבור כי הסדר טיעון במשפט הפלילי הוא כלי שבו נעשה שימוש רק כאשר ברור לנאשם כי הוא אשם במיוחס לו. אדרבא, במקרים בהם ברור שלתביעה יהיה קל להוכיח את עובדות כתב האישום, האינטרס שלה להגיע לכדי הסדר דווקא נמוך עד אפסי, ולכן במקרים רבים היא תסרב להגיע לעסקת טיעון במצבים כאלה.
למרבה הצער, ההליך הפלילי לא תמיד מצליח להגשים צדק ואמת. ההליך הפלילי מבוסס על כללים פרוצדוראליים נוקשים ועל דיני ראיות סבוכים. לכל זאת יש להוסיף כי בסופו של דבר מי שמקבל את הכרעת הדין הם שופטים בשר ודם, שגם עשויים לטעות.
מסיבות אלה ונוספות, גם נאשמים שסבורים כי הם חפים מפשע, ישקלו בכובד ראש האם להגיע להסדר טיעון וזאת על-מנת לגדר את הסיכון הכבד שמרחף מעל ראשם במקרה של הרשעה בעבירות חמורות אשר העונש הצפוי להם חמור.
הגעה להסדר טיעון היא למעשה תוצאה של ניהול סיכונים בין המאשימה לנאשם (הסיכון בהרשעה מול הסיכוי לזיכוי) ומטרתו לחתור ולקבל ודאות ביחס לתוצאות ההליך.
בנוסף, אין להתעלם מן העלות הלא מבוטלת של ניהול הליך פלילי מלא בבית-המשפט, הזמן והאנרגיה שהוא דורש, וכן לא ניתן להתעלם מן העובדה כי פעמים רבות נאשם מגיע להליך הפלילי ומנהל את משפטו שנים לאחר שכבר עבר חקירה באזהרה במשטרה, כשהוא עייף ומותש ורק מבקש להניח את העניין מאחוריו.
סוגי הסדרי טיעון במשפט הפלילי
תיק פלילי המתנהל בבית המשפט, פעמים רבות עשוי להסתיים בהסדרי טיעון המאפשרים לתביעה ולנאשם להגיע להסכמות לגבי אופן סיום ההליך הפלילי. אם בסכמה על ניסוח מרוכך של כתב האישום והפחתת האישומים ולעיתים גם בהסכמה על סוג העונש.
הסדר טיעון הוא בעל יתרונות רבים אך ברור שלכל הסדר שכזה יש אופי אחר ותנאיו משתנים בנסיבות העניין. מאחר שרבים מתבלבלים בין "יצור משפטי" שנקרא הסדר מותנה לבין הסדר טיעון החלטתי לעשות עבורכם סדר קצר ולהסביר על סוגי הסדרי הטיעון הנפוצים וההבדל בינם לבין הסדר מותנה:
הסדר טיעון "פתוח"
בהסדר טיעון "פתוח" המכונה גם הסדר טיעון "חופשי", התביעה והנאשם מגיעים להסכמה לגבי תיקון עובדות בכתב האישום, ריכוכו והפחתת סעיפי החיקוק בהם מואשם הנאשם. למשל עבירת אונס יכולה להפוך לעבירת מעשה מגונה. בתמורה לתיקון המוצע, הנאשם יסכים לחזור בו מכפירתו ולהודות בעובדות כתב האישום המתוקן ולקבל על עצמו את הרשעתו בעבירות המופחתות עם זאת, ההסדר אינו כולל הסכמה על העונש.
במצב זה, כל צד מציג בפני בית המשפט במעמד הדיון לעונש את עמדתו לגבי העונש הראוי, ובית המשפט יגזור על הנאשם את העונש על פי שיקול דעתו. הסדר מסוג זה טומן בחובו סיכון שאינו מבוטל לעונש מחמיר חרף תיקון כתב האישום ועל כן המלצתי החמה לגבש הסדר טיעון חופשיחחופשי רק בליווי משפטי של עו"ד פלילי מיומן ומנוסה שיעריך עבורך את מידת הסיכון אל מול הסיכוי לזיכוי או לעונש מופחת אם תבחר בהמשך ניהול המשפט.
הסדר טיעון "סגור"
בהסדר "סגור", וזאת להבדיל מהסדר "פתוח", התביעה והנאשם מגיעים בנוסף גם להסכמות עונשיות. כלומר בין התביעה לנאשם מתקיימות הסכמות מלאות על כל הפרטים: על תיקון העובדות, המרת סעיפי העבירה לעבירות מופחתות והסכמה גם על רכיבי הענישה. יתרון משמעותי בהסדר כזה הוא הוודאות המשפטית.
הסדרים כאלה אפשריים בדרך כלל בשני מצבי קיצון –כשהתביעה מאד "חזקה" ולנאשם יש מה להפסיד אם ינהל משפט ועל כן הוא מסכים, בלית ברירה, גם לעונש מתוך נטילת סיכון שבית המשפט יטיל עליו עונש כבד יותר, או במצב הפוך בו הנאשם מאד חזק ראייתית ולכן הצליח לשכנע את התביעה כי "כדאי" לה להסכים להסדר עם עונש מגוחך אך הכולל נטילת אחריות מאשר זיכוי מהדהד שאמנם אינו מובטח לנאשם אך סבירותו אינה מבוטלת.
הסדר טיעון "טווח ענישה"
בהסדר זה, התביעה והנאשם מסכימים על תיקון העובדות וריכוך סעיפי העבירה, אך רכיבי הענישה נשארים "פתוחים" להצגת עמדות הצדדים בפני בית המשפט בהתאם לטווח מוסכם. בהסדר מסוג זה, כל צד מציע את העונש המתאים בעיניו, למשל – התביעה עשויה לדרוש עונש מאסר של שנתיים, והנאשם יטען למאסר קצר שירוצה בעבודות שירות. בית המשפט יכול לקבוע עונש בתוך טווח הענישה שהצדדים הגדירו מראש או לבחור לקבל את עמדת אחד הצדדים.
האם בית המשפט מחוייב לקבל את הסדר הטיעון?
בית-המשפט הוא הפוסק האחרון ביחס לשאלה האם לאמץ עסקת טיעון אם לאו. לפי החוק, הוא אף מחויב להתריע על כך בפני הצדדים עם הגשת הסדר הטיעון לאישורו ולהבהיר לנאשם העומד בפני ההחלטה האם להודות בעובדות כתב האישום מתוקן, כי הוא רשאי גם שלא לאמצו במקרה שבו הסדר הטיעון נראה בלתי הוגן או שאינו משרת את טובת הציבור, אולם בפועל נדירים המקרים בהם בית-המשפט מחליט שלא לאמץ את הסדר הטיעון. ככלל, יש לדעת כי בתי המשפט נוטים לאמץ את הסדרי הטיעון שמציגים הצדדים מתוך הנחת המוצא כי הצדדים מודעים ליתרונותיו ולחסרונותיו ועל כן ההסדר מאוזן וסביר.
האם נאשם רשאי לחזור בו מהסדר טיעון?
לעיתים קורה שנאשם מחליט לחזור בו מהסדר טיעון. על פניו הוא רשאי לבקש זאת, אבל בפועל בתי המשפט נוטים שלא להיעתר לבקשות כאלה, אם מוכח שהנאשם חוזר בו מן ההסדר לא משום שלא הבין את משמעותו אלא רק משום שתוצאתו אינה נושאת חן בעיניו.
ומתי ניתן לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
במקרים מסוימים, כאשר נאשם נמצא אשם בעבירה והוא מבקש להודות, קיימת אפשרות לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה. תוצאה זו עשויה להתקבל בליווי עונשים שיקומיים, כמו שירות לתועלת הציבור (של"צ) או צו פיקוח שירות המבחן. הסדר של סיום המשפט ללא הרשעה הוא נדיר בדרך כלל ועשוי להיות חלק מהסדר טיעון. אך לעיתים הסדר הטיעון יכלול את הרשעת הנאשם את את הסכמת המאשימה לשקול את עמדתה לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן שיכלול גם התייחסות לרכיב ההרשעה וביטולה.
יתרונות אי הרשעה ברורים אך צריך לזכור כי היא אינה שקולה לזיכוי – שכן, הנאשם מודה באשמה אך בית המשפט בוחר, במצבים המתאימים, להימנע מהרשעה פורמלית. ולבחור בהליך שיקומי שכולל רכיבי ענישה מתונה מבלי לפגוע בעתידו של הנאשם באמצעות רישום פלילי. תוצאה זו מאפשרת לנאשם לשאת באחריות למעשיו אך גם להמשיך בחייו ללא הסטיגמה וההשלכות המעשיות של הרשעה פלילית.
ומה ההבדל בין סיום התיק בהסדר טיעון ללא הרשעה לבין הסדר מותנה?
כאמור הסדר טיעון מושג לאחר שהוגש כתב אישום והצדדים הגיעו להסכמות ביניהם המתייחסות גם לרכיבי ההרשעה או ביטולה, בדרך כלל בכפוף לתסקיר של שרות מבחן.
לעומת זאת, הסדר מותנה הוא הסדר שמושג בין התביעה לבין החשוד עוד לפני שמוגש כתב אישום ומשכך ההסדר אינו מהווה הרשעה או רישום פלילי אלא מדובר בסגירת תיק בהסדר הכולל קיומם של תנאים שאם ימלא אותם החשוד, ייסגר עניינו. כלומר מדובר בהסדר (לסגירת התיק) בתנאים.
שוקלים הסדר טיעון? למה לפנות דווקא אלי
אני עורכת דין פלילית עידית רייכרט, לשעבר בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי.
מעל 25 שנים אני עוסקת במשפט הפלילי, הן כפרקליטה בכירה בעברי ולמעלה מעשור כסנגורית מובילה. אני מייצגת תאגידים, אישי ציבור, מנכ"לים, עובדי מדינה, אנשי כוחות הבטחון, נפגעי עבירה ובעיקר אנשים נורמטיביים שמעדו והסתבכו בעולם הפלילי ונקראים לחקירה במשטרה.
אין ספק כי ניסיוני רב השנים ב"מערכת" ומחוצה לה, מעניק יתרון ברור ללקוחותיי אני מכירה היטב את צורת עבודתה ואת חולשותיה ומתרגמת אותם לכח רב עבור הלקוחות שלי.
אני יודעת היטב ובוודאות כי ליווי נכון ומקצועי על ידי עורך דין פלילי מיומן ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים של חקירה במשטרה חורץ גורלות. ומניסיון – מי שנועץ בי לפני מסירת גרסתו בחקירה פלילית במשטרה, משפר עד מאד את הסיכוי לגניזת התיק שלו. ממש כך.
לכן, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע
לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה לעשות עבורכם את הבלתי אפשרי לאפשרי.
מידע נוסף
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה באזהרה ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.
