חוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח 1998
עד לחקיקתו של החוק הוסדר תחום ההטרדות המיניות תחת חוק העונשין, שם נקבע כי הטרדה מינית מהווה עבירת משמעת של עובדי מדינה בלבד, ללא כל התייחסות למסגרות אחרות.
החוק למניעת הטרדה מינית שנחקק בשנת 1998, היה לפיכך חדשני ופורץ דרך ביחס לעולם כולו. לראשונה, הוא יצר התייחסות גורפת לכלל המסגרות, הסיטואציות ומערכות היחסים, לרבות מצבים נרחבים יותר בהם גם התנהגויות שנחשבו בעבר "תמימות" מהוות עבירה.
מה קובע חוק הטרדה מינית בישראל?
החוק למניעת הטרדה מינית אוסר מפורשות על חמש התנהגויות:
- סחיטה באיומים – כפיית מעשה בעל אופי מיני על אדם מסוים.
- ביצוע מעשים מגונים על פי הגדרתם בסעיפים 348-349 לחוק העונשין.
- הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם שהבהיר כי איננו מעוניין בהן.
- התייחסויות חוזרות ונשנות בנוגע למיניות של אדם מסוים, שהבהיר כי איננו מעוניין בהן.
- התייחסות מבזה או משפילה כלפי אדם בנוגע למינו, מיניותו או נטייתו המינית.
5(א). סעיף קטן לסעיף 5 אוסר על פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם ללא הסכמתו, המתמקדים במיניותו ושתכליתם היא להשפיל או לבזות אותו.
החוק מתייחס גם להטרדות קטינים, חסרי ישע, מטופלים, תלמידים וסטודנטים וקובע כי במקרה שבוצע כלפיהם, ההטרדה המינית תיחשב ככזו גם אם הנפגע/ת לא הבהירו או הראו כי אינם מעוניינים בכך.
באשר למסגרת יחסי העבודה, קובע החוק גם איסור על ניצול יחסי מרות.
הטרדה מינית חוק העונשין
חוק העונשין ובו מפורטות עבירות המין, מתקיים במקביל לעבירת ההטרדה המינית. סעיף 6 שבפרק י' לחוק העונשין מתייחס לאיסור על ביצוע מעשה מגונה (סעיף 2 לחוק הטרדה מינית) וקובע כי מעשה מגונה הינו כל מעשה שבוצע באדם ללא הסכמתו וזאת לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים, באופן פומבי או שאיננו פומבי.
תקנות למניעת הטרדה מינית חובות מעסיק
במסגרת החוק, נדרשים מעסיקים וממונים מטעמם לנהוג על פי כללי אכיפה מיוחדים:
מינוי גורם מטפל
מינוי גורם המטפל בתלונות מיניות במקום העבודה, הנושא ביחסי אנוש, בקיאות וכישורים מתאימים.
תקנות למניעת הטרדה מינית
ניסוח ופרסום תקנון למניעת הטרדה מינית ואיסור התנכלות במקרה של הטרדה מינית במקום נגיש ובולט לכלל העובדים.
פעולות הדרכה והסברה
קיום פעילויות והדרכות בסוגיית הטרדה מינית לרבות איסור על התנכלות במקרים אלו ובתכיפות סבירה.
אכיפת הטרדות מיניות במקום העבודה
טיפול מהיר ויעיל בכל תלונה, באופן שמכבד את הצדדים ואת פרטיותם וכן מגן מפני פגיעה במתלוננ/ת עד לסיום הטיפול ולאחריו. בתום הטיפול רשאי המעסיק לבחור האם לנקוט בהליך משמעתי או בצעד אחר כמו פיטורין.
מעסיק שהתרשל בחובות אלה יהיה חשוף לתביעה אזרחית.
מילה נגד מילה? כך מתייחס החוק לסיטואציות בלתי מובהקות
הצעות בעלות אופי מיני
כיצד יוכל להתגונן אחמ"ש המחלקה במקרה שבו הזמין עובדת שמוצאת חן בעיניו לדייט ואילו היא מצידה פירשה זאת כהטרדה? מקרה כזה איננו נחשב להטרדה מינית לפי החוק, גם אם הכוונה שמאחוריו הינה מינית. זאת משום שאין בה הצעה חוזרת ונשנית בעלת אופי מיני, במסגרתה העובדת נאלצה להבהיר שוב ושוב כי היא אינה מעוניינת.
מתי יעלה הדבר לכדי הטרדה מינית? אם למשל יתגלה כי אותו אחמ"ש לא רק הזמין את העובדת לבילוי משותף, אלא צייר שוב ושוב את אופי הבילוי אליו הוא משתוקק כמיני, למורת רוחה. כמובן שלא כל הצעה בעלת אופי מיני מהווה הטרדה, שהרי הכל תלוי בטיב היחסים בין הצדדים ובנסיבות. השאלה הנשאלת היא, האם מה שחשה אותה מוטרדת נתפס כהטרדה גם מצידו של המטריד?
לעניין זה קבע בית המשפט העליון כי הטרדה מינית היא עבירה סובייקטיבית המשתנה מאדם לאדם וממקרה למקרה, כך שישנם מצבים רבים בהם אקט ההטרדה ישתקף בעיני הצדדים בעיניים שונות לחלוטין.
הצעות מיניות חוזרות ונשנות
במקרה מסוים, הציעה בעלת עסק לאחד מלקוחותיה לקיים עמה יחסים כתוצאה ממשיכה גופנית חזקה שחשה אליו – הצעה שהועלתה מצידה שלוש פעמים. האם מדובר בהטרדה? על פי הפסיקה, מחויב הצד המוטרד להראות למטריד כי איננו מעוניין בהצעותיו או התייחסויותיו ואף להוכיח כי למרות זאת, הן שבו וחזרו על עצמן.
במילים אחרות, כדי שהצעה חוזרת תיחשב הטרדה מינית, יש לקבוע כי התרחשה אי הסכמה יותר מפעם אחת. רק כאשר המדובר ביחסי מרות אי הסכמה תיחשב ככזו גם מבלי להביע סירוב מפורש. ומה אם אותו לקוח חווה מספר הצעות חוזרות באותה הפגישה ולא במספר הזדמנויות שונות? במקרים אלו ניתן להתייחס למקרה כאירוע נסלח, שעדיין לא מהווה הטרדה מינית.
הבעת חוסר עניין בהתייחסות מינית
אם סירב אדם מסוים להתייחסות בעלת אופי מיני כלפיו וככל שהתייחסות זו חזרה על עצמה, על המוטרד לספק הוכחה להסתייגותו הברורה. אחרת, עשויה להשתמע מנסיבות המקרה הסכמה. החוק דן לא אחת במקרים בהם המוטרד/ת הצהירו כי קפאו בסיטואציה ואף הביעו תגובה חיובית כתוצאה ממבוכה או פחד. במקרים אלו קובעת הפסיקה כי אין צורך בסירוב כדי שההצעה הבאה שהיא כבר הצעה חוזרת, תיחשב להטרדה מינית. שהרי גם שתיקה רועמת באותה הסיטואציה עשויה להביע חוסר הסכמה בולט.
נפתח נגדכם בירור בנוגע להטרדה מינית?
החוק קובע כי הטרדה מינית מהווה עבירה פלילית ועוולה אזרחית גם יחד. לכן יש לנהל כל מקרה בחכמה וברגישות מקסימליים כדי להביא לפתרונו, במיוחד כאשר נסיבות המקרה כוללות מניעים סמויים ואף סתירה בהבנת הצדדים את הסיטואציה.
אני, עורכת הדין עידית רייכרט, מתמחה מזה שנים רבות בייצוג עוברי חוק נורמטיביים לרבות ייצוג עובדים ועובדי מדינה. אם הועלה כלפיכם חשד, זומנתם לבירור ואף לחקירה במשטרה בנושא, אני כאן עבורכם. צרו עמי קשר ונתאם פגישה לבדיקת כל נסיבות המקרה, לאחריה נחליט כיצד להגן כראוי על עתידכם, עיסוקכם ושמכם הטוב.
יש לי את הכלים והידע לעזור לכם
להתייעצות עם עורכת הדין ניתן לפנות בכל עת למשרד ולקבל מענה מקצועי, אישי ומסור.
מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.
