רישום פלילי

רישום פלילי מהווה תיעוד של עבירות קודמות לחובתו של אדם, גם כאשר הוגדר כחשוד בתיק שנסגר לחלוטין. במקרה כזה, קיימות הדרכים למחיקת הרישום הפלילי שנותר כ"כתם" למשך שנים וזאת במסגרת שינוי עילת הסגירה.

האם מותר לשאול על עברך הפלילי בראיון עבודה?

בשקט בשקט בחודש יולי 2022, התגנב לספר החוקים ונכנס לתוקפו, חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, שנכנס בנעליו של חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. שמות דומים – חוקים שונים. ובאמת, למי שאינו בקיא ומכיר את הוראות החוק הישן ואת הפרקטיקות הנהוגות בעניין רישום פלילי, הוראות החוק החדש (חוק המידע הפלילי ותקנת השבים) לא ישנו בעיניו דבר. אולם, בפועל החוק החדש מביא עימו בשורה חדשה ורוחות של שינוי משמעותי.

מעתה – מידע פלילי יהיה חסוי ולא יימסר אלא לרשימת הגופים הזכאים וחל איסור על דרישת מידע פלילי, במישרין או בעקיפין, מכל אדם שלא בהתאם להוראות החוק אף לא בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב.

האמנם מדובר ברוחות של שינוי או שהלכה למעשה יהפוך לאות מתה. במאמר זה ננסה להסביר את מהות החוק החדש, את השינוי שמנסה המחוקק לבצע באמצעותו ומה הסיכוי לכך שלשינוי כזה תהיה השפעה במציאות.

אתם לא לבד, שתפו אותי ​

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

עידית רייכרט-עורכת דין פלילית

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

לקוחות מספרים עלינו

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים – מה הדרמה?

תפקידו של חוק המידע הפלילי ותקנת השבים הוא לערוך איזון בין הצורך בניהול רישום תקין והולם של המידע הפלילי על כל אדם – החל בהרשעותיו (המרשם הפלילי) וכלה בחקירותיו במשטרה (המרשם המשטרתי) – לבין תקנת השבים, כלומר היכולת לאפשר שיקומו של אדם (בעל תשובה) על אף הרישום הפלילי שנצבר בחייו. לעיון בחוק – לחצו כאן.

דברי ההסבר להצעת החוק החדש מציינים במפורש כי מטרתו של החוק היא להטות את הכף לטובת אינטרס השיקום תוך התמקדות בחשיבות שילוב בעבודה כאמצעי שיקום. כלומר, המחוקק ראה כי בשוק העבודה המידע הפלילי הפך להיות בעל תפקיד משמעותי (ויש היאמרו מידיי) ולכן הוא רצה לתת דעתו בעניין.

כך יצא, כי אחד השינויים המשמעותיים בחוק החדש הוא הגדרת רשימה סדורה וסגורה של הזכאים לקבלת מידע פלילי, ומי שלא ברשימה אינו זכאי לעיין במידע הפלילי של אדם. בנוסף, הבשורה המשמעותית שמביא עימו החוק החדש היא כי מעתה עצם דרישת מידע פלילי על אדם מהווה עבירה, ואם נעשה הדבר בראיון עבודה הנוגע לעניין העסקתו של אדם, או קבלת החלטה בעניינו, עונש המאסר יהיה כפול – שנתיים. המחוקק מבהיר כי מעסיקו של אדם שהביא מידע פלילי כשיקול בקבלת החלטה, דינו מאסר שנה.

מי הם הזכאים לקבל מידע הנוגע לקיומו של רישום פלילי לפי החוק החדש?

החוק החדש מונה רשימת גופים, שהם ורק הם יוכלו לדרוש את הרישום הפלילי הנוגע לאדם ובתנאי כמובן שהמידע דרוש לתכלית ראויה כך למשל לצורך הגנה על קטינים וחסרי ישע, לצורך מניעת פגיעה בגופו של אדם או בבריאותו או לשם שמירה על אינטרס ציבורי חיוני, או אם המידע נדרש לגוף או לבעל התפקיד לעניין עיסוק במקצוע או מינוי לתפקיד הכרוכים ביחסי נאמנות או אמון מיוחדים. ומי שאינו זכאי ובכל זאת ידרוש מידע – הופך לעבריין בהתאם להוראותיו של החוק החדש.

רישום פלילי ושוק העבודה – האם אנחנו בפתחו של שינוי?

כפי שכבר ציינתי קודם לכן, מטרת החוק היא לפתוח את שוק העבודה גם בפני מי שצברו רישום פלילי בעניינם, מתוך שיקול להעדיף את שיקומו של אדם באמצעות שוק העבודה.
אבל, נשאלת השאלה – האם זו הדרך המתאימה להטמיע נורמה מהסוג הזה? החוק החדש קובע כי מי שלא יתיישר עם הנורמה החדשה מבצע למעשה עבירה פלילית. לא פחות. כיצד תיאכף הנורמה החדשה? על מנת לבחון את הדברים הללו ננסה להתייחס לדוגמאות מן העבר וללמוד מהן: מה בין היריון ושוק העבודה?
קיומו של איסור על פיטורי אישה בהריון, הוטמע היטב בחיינו ומי שמפטר עובדת בהיריון, ללא היתר מבצע עבירה שאכיפתה תתבצע במסגרת בתי הדין לעבודה, ואילו בעניין האיסור הפלילי הנוגע למידע הפלילי, נראה שמי שאמון על האכיפה היא משטרת ישראל. ספק בעיני אם משטרת ישראל וחטיבת התביעות של המשטרה הם גופים מקצועיים דיים והמתאימים בתחום העבודה על מנת לאכוף, ולאכוף נכון, את הדין.

בנוסף לאיסור הנוגע לפיטורי אישה בהריון, כל עניין שקילת ההיריון או כוונותיה של האישה מוגן בסודיות רפואית, וקיים איסור לשאול בעניינו במסגרת ראיון עבודה. אלא שגם כאן העניין נאכף אזרחית בלבד, כלומר בין הצדדים לסכסוך וללא עירוב המדינה. ועדיין, ניתן בהחלט לומר שהנורמה הנוגעת ל"חיטוט" ברחמה של אישה הפך ללא לגיטימי לא רק ברמת השיח הציבורי אלא שהנורמה השתרשה עמוק בחברה הישראלית, וכך גם כל מה שנוגע לפיטורי אישה בהריון.

הנה לנו, נורמה שהוטמעה בצורה טובה, אפילו טובה מאוד, הן באמצעות הדין הפלילי, המיושם באמצעות בתי הדין לעבודה, והן באמצעות הדין האזרחי. ואילו דווקא במקרה של חוק המידע הפלילי ותקנת השבים שתכליתו, כאמור, לפעול בעיקר בתוככי שוק העבודה, לא ראינו שימוש באותם הכלים. חבל. כי ייתכן בהחלט שבשיטת האכיפה שמציע החוק החדש, זו לא תתקיים וכך החוק עשוי להפוך לאות מתה ואיתו גם תכליתו הראויה והאפשרות להטמיע את "תקנת השבים" בחברה הישראלית.

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים – האבסורד

אחד האבסורדים הגדולים בחוק נוגע בקביעה שפרטים שנרשמים במרשם הפלילי (עבירות שניתנה בהן הכרעת דין מרשיעה בבית המשפט) נמחקים לאחר זמן מסוים, ואילו פרטים הרשומים במרשם המשטרתי (חקירות תלויות ועומדות, תיקים שנסגרו בלא אישום) אינם נמחקים לעולם. המשמעות היא שאדם שהורשע בעבירה חמורה יגלה, בחלוף זמן ההתיישנות הקבוע בחוק שלמעשה אף אחד לא יכול לדעת כי ביצע את העבירה. לעומת זאת, אדם שבגיל 17 נחקר באזהרה (להרחבה בנושא קראו על – חקירה באזהרה) כי ברכב בו שהה היה מישהו שהחזיק בכיסו סם, והתיק נסגר בעילה של "חוסר ראיות" הרישום המשטרתי בעניינו ילווה אותו גם כאשר יבקש בגיל 30 להתקבל לעבודה בתעשייה ביטחונית, או בגיל 45 כשיבקש להיות משמורן על אחיינו שמבקש להשתחרר ממעצר.

כך יוצא בעצם שהמרשם המשטרתי, במקום לשקף את אופיו של אדם בנקודת זמן מסוימת בלבד, הופך למעשה למעין "מצבת זיכרון" – ואם תשאלו לדעתי? בשלה העת להסדרת מחיקת רישומים משטרתיים.

מידע פלילי על אדם – האחים החורגים שבמידע הפלילי

בתחום הפלילי נכנסו לחיינו שני מונחים שיש להם ממשק מעניין עם המידע הפלילי: האחד, "אי-הרשעה" והשני, "הסדר מותנה". השניים הללו הם כמו "ללכת עם ולהרגיש בלי", ו"נוצרו" כתוצאה של הבנה עד כמה משפיע ההליך הפלילי על עתידו של אדם, בין אם בעצם הגשת כתב האישום, (כך נולד הפתרון של הסדר מותנה), ובין אם בקיומה של הרשעה בפלילים, (כך השתרש הפתרון של אי-הרשעה במקרים המתאימים).

כך או כך, ברור היה גם למחוקק ולבתי המשפט כי "תקנת השבים" והצורך בשיקומו של האדם, אינה יכולה להישאר מאחורי הקלעים ומעמדו של השיקום הולך ותופס תאוצה בעולם המשפט הפלילי ועתה גם בהקשר של מידע פלילי וחשיפתו. נדון תחילה במונח "אי-הרשעה" – אחד המבחנים המשמעותיים שנדרש מנאשם המבקש להימנע מהרשעתו, הוא להראות קיומו נזק קונקרטי ממשי שייגרם לו כתוצאה מהרשעתו, על פי רוב, נאשמים יציגו נזק קונקרטי הנוגע למקום עבודתם, תחום עיסוקם או מקצועם, או בקיצור – פרנסתם. כלומר, בפועל מוסד אי ההרשעה משמש כמגן בפני שוק העבודה אשר מקדם את תעודת היושר והדרישה להציג רישום פלילי.

ניתן בהחלט לומר שהצמצום בחשיפת המידע הפלילי, אותו מבקש החוק החדש להנהיג, תואם את התפיסה שצמחה בבית המשפט אודות אי-הרשעה. אבל איך ההסדרים המותנים מתחברים לכך? ההסדר המותנה הוא תולדה של הניסיון להימנע מלהכתים אדם ברישום פלילי, עינוי הדין שכרוך בהליך הפלילי, והשגת המטרה החברתית תוך זמן קצר. אז מה הבעיה בזה? בעוד שאי-הרשעה נרשמת כחלק מהמרשם הפלילי, ובשלב מסוים תימחק בחלוף הזמן, לעומתו, ההסדר המותנה יהווה רישום משטרתי וירשם אך ורק במרשם המשטרתי (כתיק שנסגר בהסדר מותנה), רישום שכאמור לעיל, אינו נמחק לעולם, ונשאלת השאלה האם אדם שמוצע לו הסדר מותנה וחושב שביכולתו להשיג אי-הרשעה, האם לא עדיף לו לנהל הליך פלילי? מה התועלת ברישום נצחי במרשם המשטרתי, של עבירה שהודית בה, לעומת האפשרות שתודה בה במסגרת ההליך הפלילי, והיא תימחק, גם אם בעתיד הרחוק, אבל תימחק.

לכן, אולי כעת, לפי רוח החוק החדש, הגיע הזמן לעצב מחדש את מוסד "אי-הרשעה" כך שיביא לרישום שונה, או למחיקת רישום ההליך בכלל. ובאותה ההזדמנות ומאותן הסיבות אולי גם בשלה העת לקבוע גם בעניינו של ההסדר המותנה מועד התיישנות ברור, בדומה לאחיו הבכור – ההליך פלילי.

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים – סיכום

החוק החדש בהחלט מנתב את ספינת החקיקה לעקרונות חשובים שהתעוררו בפסיקה במשך השנים ולתכלית ראויה. אולם, ניכר כי השימוש באמצעי הפלילי לצורך הטמעת נורמה חדשה, במקרה של ניסיון לקבוע כללים חדשים בשוק העבודה, פחות מתאים, וודאי כאשר האכיפה לא נעשית באמצעות בתי הדין לעבודה אלא לכאורה בכלים הפלילים הרגילים בלבד. אני כשלעצמי מתקשה לראות כיצד זה יוגשו כתבי אישום נגד מעסיקים שביקשו מידע בנוגע לעברם הפלילי של מועמדים המתראיינים לקבלת עבודה, ובמיוחד מתקשה להאמין כי החוק ייאכף באופן מיטבי במקרים בהם יטען המעסיק כי קיומו של המידע רלוונטי וקריטי לאופיו של מקום העבודה גם אם לא נמצא ברשימת הזכאים לעיין במידע זה. לכן, לא ירחק היום, בעיני, כי החוק החדש יהפוך לאות מתה בכל הנוגע לתכליתו אם ייאכף רק בכלים בפלילים.

הפתרון הישים הוא דווקא בפתיחת האפשרות לתבוע מעסיק שעשה שימוש במידע פלילי אודות אדם, בין אם בראיון עבודה, ובין אם בהחלטה לפיטורין, קידום, עיכוב קידום וכדומה, כעוולה נזיקית, אולי אפילו ללא הוכחת נזק. באופן זה, יכול הדבר לתרום רבות להטמעת הנורמה החדשה בשוק העבודה ובהמשך אולי אפילו תצלח הנורמה לעבור מהכללים המקובלים בשוק העבודה לכלל החברה הישראלית.

למה לבחור דווקא בעו"ד עידית רייכרט

בשנותיה הרבות כתובעת בפרקליטות ובעשור האחרון כסנגורית בכירה טיפלה וייצגה באלפי תיקים, במאות לקוחות בכל סוגי העבירות. ניסיונה מוכיח בכל פעם מחדש – כי ייעוץ לפני חקירת משטרה וליווי אינטנסיבי שלה הוא דרמטי, מציל נפשות ועשוי להשפיע על ההליך הפלילי ובסבירות מאד גבוהה גם עשוי להביא לסגירת התיק כלא היה. להרחבה בנושא קראו את המאמר – ייעוץ לפני חקירה.

הסטטיסטיקה במשרדה הוא משרד בוטיק למשפט הפלילי, מדברת בעד עצמה – מעל ל 90% מתיקי החקירה אותם היא מלווה מתחילת דרכם נסגרים כלא היו. החשודים אותם היא מלווה במסירות ובנחישות יכולים לחוש בטחון. כיוצאת הפרקליטות היא מכירה היטב את העבודה, את שיטות החקירה, ולא ניתן להפתיעה. עידית רייכרט משרד עו"ד – הינו משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית מדויקת ומקצועית לחשודים לקראת חקירה פלילית במשטרה ולנאשמים בהליך הפלילי. 

לכן, אם נפגעתם או זומנתם לחקירת משטרה הנכם מוזמנים לקבל ייעוץ משפטי מקצועי כבר בשלב זה. זו תהיה השקעה נבונה ומשתלמת.

לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?

הערה:

מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא  אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי  לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.

האם המאמר הועיל לכם?

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר דירוגים 12

נשמח שתהיה הראשון לדרג את המאמר שלנו

אודות הכותבת

עידית רייכרט - עורכת דין פלילית
עידית רייכרט - עורכת דין פלילית

בעברה פרקליטה בכירה בפרקליטות, ומשנת 2012 סנגורית מובילה ובעלת משרד בוטיק למשפט פלילי וצווארון לבן, המדורג מידי שנה כאחד ממשרדי עורכי הדין הפליליים המובילים בארץ המתחייב להגנה משפטית איכותית, קפדנית ובלתי מתפשרת. על לקוחותיו הרבים נמנים בעיקר עוברי חוק נורמטיביים ונפגעי עבירה, אותם מובילה עורכת דין רייכרט במסירות ובנחישות עד להגעתם לחוף מבטחים.

אהבתם? שתפו
Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
Telegram
WhatsApp
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך:
מי ישמור על זכויות נפגעות עבירות מין | עידית רייכרט עורכת דין פלילית 24 שנות ניסיון

נפגעי עבירות מין

נפגעות ונפגעי עבירות מין – הכירו את זכויותיכם! עורכת דין לעבירות מין זו התמחות, זו מקצוענות ואי אפשר להתפשר על כך. ביום אחד מתהפך עולמה

קרא/י עוד »
מכתב יידוע לחשוד

מכתב יידוע לחשוד

קיבלתם מכתב יידוע לחשוד – להלן מספר עובדות שחשוב לדעת! מהו מכתב יידוע לחשוד? במה נבדל מכתב היידוע ראשון ממכתב יידוע שני? האם צריך להשיב

קרא/י עוד »
לשיחה לחץ כאן
שלום, אני זמינה כדי להקשיב לך ולבדוק איך
עידית רייכרט משרד עורכי דין
שלום
לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר
דילוג לתוכן