חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

עתירה מנהלית

עתירה מנהלית מאפשרת דיון בהחלטות שניתנו על ידי רשות מנהלית כלשהי, בבית המשפט המחוזי. דיונים אלה חולשים על מגוון תחומים ובהם רישוי מקצועות ועסקים, הטלת חיובים מצד רשויות שונות, קבלת צווי ביניים ועוד.

עתירה מנהלית מהי?

תחום המשפט המנהלי נועד להסדיר את מערכת היחסים בין האזרח הקטן לרשויות המדינה ובין הרשויות השונות לבין עצמן. עתירה מנהלית מהווה הליך משפטי בתחום המשפט המנהלי בו האזרח יכול לעתור נגד הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים ציבורים נוספים. עתירה מנהלית מוגשת במרבית המקרים לבתי המשפט המחוזיים שהחל משנת 2000 הוסמכו לדון בעניינים מנהליים מתוקף חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס – 2000.

כלי העתירה המנהלית מעניק לאזרח הקטן כוח לנסות ולשנות החלטות, חוקים ותקנות שהתקבלו ברשויות המדינה ובגופים הציבוריים השונים כמו גביית ארנונה גבוהה שלא כדין, שיבוץ ילדים לבתי ספר, החלטה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, רישוי עסקים, מכרזים ועוד.

בשנים האחרונות אף מתגבר השימוש של הרשויות בכלי המנהלי שעה שלהבנתן יש חשד לפעילות פלילית. כאשר הרשות סוגרת בית עסק מנימוקים מודיעיניים או אחרים הנוגעים לתחום הפלילי, יש מקום להגיש עתירה שתתקוף את סבירות החלטת הרשות.

נושאים המתאימים לעתירה מנהלית

ישנם שני תנאי יסוד להגשת עתירה מנהלית: נושא שבעטיו ניתן להגיש עתירה וגוף כשנגדו ניתן להגיש עתירה.

נושא: אלפי עתירות מנהליות מוגשות מדי שנה לבתי המשפט לעניינים מנהליים. על פי חוק בתי המשפט המנהליים ישנם 36 נושאים בהם בית המשפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון. הנושאים העיקריים בהם דן בית המשפט לעניינים מנהליים הם רישוי עסקים, ארנונה, החלטות של ועדות התכנון והבנייה, מכרזים, הסדרת עיסוק, חינוך, איכות הסביבה וחופש מידע. באמצעות העתירה המנהלית מנסה העותר להעמיד מעשה שלטוני לביקורת שיפוטית כדי לבחון את חוקיות המעשה או החלטת הרשות השלטונית, ולהביא לכדי שינוי או ביטול המעשה.

גוף: עתירה מנהלית ניתן להגיש כנגד רשות מנהלית. רשות מנהלית פועלת ומקבלת את סמכותה מכוח החוק, ועליה לעסוק ברגולציה ולספק שירותים שונים לכלל הציבור. לכן, כאשר היא מבצעת פעולות בניגוד לחוק היא חורגת מסמכותה. רשות העונה על הקריטריונים הבאים נחשבת לרשות מנהלית:

  • גוף שהוקם על ידי המדינה ונמצא בבעלותה
  • גוף שהוקם על פי חוק בישראל
  • גוף המתקיים בעזרת מימון ציבורי כמו תקציב ממשלתי, גביית מיסים, ארנונה ועוד
  • גוף שהינו מונופול בתחומו
  • גוף שהוקם על מנת לספק שירות ללא עשיית רווחים

בין הרשויות המנהליות ניתן למצוא את הממשלה, הרשויות המקומיות, רשויות ממשלתיות, תאגידים ממשלתיים וגופים ציבוריים נוספים. על הרשויות המנהליות הוטלו חובות לפיהן חייבת הרשות המנהלית לפעול ולקבל החלטות בענייני האזרחים ולהפוך את ההחלטות לברות ביצוע.

כאשר האזרח מרגיש כי נפגע מהחלטת או ממעשה הרשות המנהלית זכותו לדרוש נימוקים מהרשות המנהלית להחלטה שנתקבלה בעניינו, במידת הצורך רשאי האזרח לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים ולהגיש עתירה מנהלית. בית המשפט עשוי לדרוש מהרשות המנהלית להגיש כתב תשובה ולאחריה יכול לפסוק לטובתו של העותר, כלומר שעל הרשות המנהלית לפעול לתיקון המצב.

אתם לא לבד, שתפו אותי ​

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

עורכת דין פלילית עידית רייכרט, משרד עורכי דין

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

לקוחות מספרים עלינו

ומה הקשר בין עתירה מנהלית למשפט הפלילי?

כיום ברור לכל כי גורמי אכיפת החוק, מהווים רשות מנהלית לכל דבר ועניין אשר ניתן לתקוף את פעולותיה בבית משפט לעניינים מנהליים. ישנם הליכים רבים המערבים בין המשפט הפלילי למשפט המנהלי וניתן לתת לכך מספר דוגמאות: כאשר הרשות מחליטה להפסיק את רישיון החזקת הנשק של אזרח על סמך תיק חקירה פלילי שנפתח כנגדו, ניתן לתקוף את ההחלטה בעתירה; כאשר המשטרה מחליטה להוציא צו סגירה נגד בית עסק, בשל מידע מודיעיני או אחר הנוגע לפעילות פלילית המבוצעת במקום, ניתן לתקוף את ההחלטה בבית המשפט תוך שימוש בכלים מנהליים. ידע, ניסיון ומיומנות של עורך דין בהליכים הפליליים ישפר לבלי הכר את מצבו של האזרח בניסיונו לתקוף את סבירות החלטות הרשות המנהלית, כאשר אלו פועלות כנגדו, פוגעות בחופש העיסוק שלו, כאשר לדבריהן עולה חשד לפעילות פלילית כלשהי.

מי יכול להגיש עתירה מנהלית?

כל אזרח במדינת ישראל רשאי להגיש עתירה מנהלית כנגד הרשות השלטונית כדי להשיג על החלטות שנתקבלו, לערער על דרך הביצוע של החוקים והתקנות של הרשות נגדה עותרים ולערער על התנהלות בלתי תקינה של הרשות השלטונית.

האזרח הקטן יכול להגיש תביעה מנהלית בשמו כאשר הוא מרגיש כי נפגע אישית. ישנה גם אפשרות להגיש עתירה מנהלית באמצעות גורם צד שלישי, במיוחד במקרים בהם פעולות של הרשות השלטונית פגעו בערכים דמוקרטיים חשובים, במקרים בהם יש פגיעה בזכויות הבסיסיות של האזרחים ובמקרים בהם יישום התקנות אינו חוקי. ניתן לראות דוגמאות לכך בעתירות המוגשות על ידי ארגונים ירוקים או ארגונים לשמירה על זכויות האדם.

דוגמה לעתירה מנהלית ניתן לראות בעת"מ 2293/05 בו נדרש בית המשפט המחוזי בת"א, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, לדון בתביעת הורים לילד ערבי לחייב את עיריית לוד לרשום את בנם לבית ספר ממלכתי יהודי הנמצא בסביבת מגוריהם. עיריית לוד השיבה כי לטובת הילד לא הסכימה לרשום אותו לבית ספר ממלכתי יהודי וזאת בכדי למנוע ממנו הצקות ולשמור על בטיחותו. העותרים טענו באמצעות עורך דינם כי החלטת העירייה אינה חוקית ונתונה לשיקולים מפלים וכי ההחלטה פוגעת בזכותו של הילד לקבל חינוך ראוי וטוב יותר.

מהו בית משפט לעניינים מנהליים

עתירה מנהלית מגישים בד"כ לבית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מתוקף חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים. ראוי לציין כי בית המשפט לעניינים מנהליים נקרא גם בג"ץ קטן לאור העובדה כי בשנות קיומה הראשונות של המדינה עסק בג"ץ בעתירות מנהליות אך בגלל העומס הרב שנוצר עם השנים על כתפי בג"ץ, ומאחר ועתירות רבות עסקו בנושאים שאינם ברומו של עולם, עברו הסמכויות לדון בעתירות מנהליות לבתי המשפט המחוזיים. כך, למשל, נאלץ בעבר בג"ץ לדון בעתירות מנהליות של אזרחים המעוניינים להרחיב את חלון ביתם אך סורבו על ידי הרשות המקומית. גם כיום חלק מן העתירות מוגשות ישירות לבג"ץ, כאשר המדובר בנושאים עקרוניים, כגון עתירה לבטל או לשנות חוק או תקנה.

עתירה מנהלית שאינה בתחום המקרקעין נקראת עתירה מנהלית רגילה ויש להגישה בבית המשפט המחוזי הנמצא באזור תחום השיפוט בו ניתנה ההחלטה של הרשות השלטונית נגדה עותרים. כאשר מגישים עתירה מנהלית שעניינה מקרקעין יש להגישה לבית המשפט המחוזי שבתחום השיפוט שלו מצוי המקרקעין. במקרים חריגים בלבד ניתן להגיש את העתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. יש בארץ שישה בתי משפט מחוזיים היושבים גם כבתי משפט לעניינים מנהליים.

נוהל הדיון בעתירה מנהלית

סדר הדיון בבית משפט לעניינים מנהליים שונה במתכונתו מדיון משפטי רגיל בנושאים אחרים. חשוב לזכור כי בתי המשפט לעניינים מנהליים הוקמו ברוח ובצלם בג"ץ, לכן בעתירה מנהלית מתבקש בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות ומעשים של הרשות המנהלית, וזאת על פי אמות המידה שנקבעו בעבר בבג"ץ.

במשפט המנהלי מגישים עתירה מנהלית שאופייה תובענה ומטרתה לרוב לשנות או לבטל החלטה או מעשה של הרשות המנהלית בעוד שבמשפט האזרחי מגישים כתב תביעה ומטרת התובענה הינה במרבית המקרים לפסוק על חיוב כספי. בעתירות מנהליות אין סעדים כספיים.

את העתירה יש להגיש ללא שיהוי, בהתאם לנסיבות העניין, ולא יאוחר מ-45 ימים מהיום בו פורסמה החלטה כדין או שהעותר קיבל לידיו את ההחלטה. ראוי לציין כי שיהוי בהגשת העתירה עלול להוביל לדחיית התביעה המנהלית על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט לעניינים מנהליים רשאי להאריך את התקופה להגשת העתירה אם הוא מוצא זאת לנכון ורואה הצדקה לכך.

כדי שבית המשפט ידון בעתירה המנהלית יש לעמוד בעילות הסף: הצגת מלוא התמונה בפני בית המשפט, הוכחה כי העותר פנה לרשות המנהלית לפני הגשת התביעה המנהלית, הגשת העתירה במסגרת הזמן הקבוע לכך בחוק וללא שיהוי, צירוף המשיבים לעתירה כמתחייב בתקנות.

עתירה מנהלית חייבת לכלול את מירב האינפורמציה הרלוונטית לנושא ויש לצרף לכתב העתירה תצהירים.

בית המשפט לעניינים מנהליים עשוי לחייב את הרשות המנהלית המשיבה להגיש כתב תגובה תוך 30 ימים, ובהמשך כתב תשובה הכולל נימוקים וטיעונים משפטיים של המשיב באשר לסעד המבוקש בעתירה. בית המשפט לעניינים מנהליים יכול לדחות את העתירה או לקבלה. כאשר העתירה התקבלה הרשות המנהלית נדרשת לתקן את החלטתה או לשנות את פעולתה בהתאם לחוק.

דחיית העתירה וחיוב בהוצאות

כאשר בית המשפט לעניינים מנהליים דוחה את העתירה או פוסק לרעת העותר הוא יכול לחייב את העותר בהוצאות בית המשפט. במקרים מסוימים אף יפסוק לרעת העותר תשלום בגין שכר טרחה של עורך הדין המייצג את המשיב לעתירה. כך לדוגמה בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים פסק בעת"מ 1151/09 שהוגשה נגד משרד הפנים, בנוגע למעמד קבע שניתן לעותר ונלקח ממנו חזרה על ידי משרד הפנים, כי על העותר לשלם הוצאות משפט ושכר טרחה של עורך הדין מטעם פרקליטות ירושלים בסך 10,000 ₪. לכן, מאחר ומדובר בתביעה מורכבת, חשוב לפנות ולהתייעץ עם עורך דין. יש לזכור כי התביעה המנהלית מוגשת במקרים רבים נגד רשות שלטונית חזקה.

חשיבות הסיוע המשפטי

לסיכום: ניתן להגיש עתירה מנהלית נגד כל החלטה או פעולה של רשות מנהלית בישראל. את העתירה יש להגיש בד"כ לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. הליך העתירה המנהלית מורכב וחשוב לקבל ייעוץ וליווי משפטי לאורך כל שלבי ההליך. ייצוג משפטי על ידי עורך דין המנוסה במשפט המנהלי מתחיל בהערכת סיכויי ההצלחה של העתירה המנהלית. עורך הדין יכין את כתב התביעה המנהלית בהתאם לנדרש, תוך הצגת טיעונים משפטיים המחזקים את טיעוני העותר, במטרה לסייע לעותר להגדיל את סיכויי ההצלחה בעתירה. הסתייעות בעורך דין פלילי המכיר על בוריה את המטריה של רשויות אכיפת החוק, תסייע בתקיפה נכונה של החלטה הנושקת להליך הפלילי והמנהלי.

מרגישים שזכויותיכם נפגעו? מעוניינים להגיש עתירה מנהלית? פנו אל משרדי.

המשרד שלי הינו משרד בוטיק למשפט פלילי, מנהלי ומשמעתי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליכים אלה ובמתן יעוץ מקצועי והכנה נכונה לקראת חקירה במשטרה וייצוג בבתי המשפט השונים בכל הערכאות.

יש לי את הכלים והידע לעזור לכם

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?

הערה:

מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא  אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי בקריות  לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.

האם המאמר הועיל לכם?

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר דירוגים 6

נשמח שתהיה הראשון לדרג את המאמר שלנו

אודות הכותבת

Picture of עידית רייכרט - עורכת דין פלילית
עידית רייכרט - עורכת דין פלילית

בעברה פרקליטה בכירה בפרקליטות, ומשנת 2012 סנגורית מובילה ובעלת משרד בוטיק למשפט פלילי וצווארון לבן, המדורג מידי שנה כאחד ממשרדי עורכי הדין הפליליים המובילים בארץ המתחייב להגנה משפטית איכותית, קפדנית ובלתי מתפשרת. על לקוחותיו הרבים נמנים בעיקר עוברי חוק נורמטיביים ונפגעי עבירה, אותם מובילה עורכת דין רייכרט במסירות ובנחישות עד להגעתם לחוף מבטחים.

אהבתם? שתפו
Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
Telegram
WhatsApp
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך:
לשיחה לחץ כאן
שלום, אני זמינה כדי להקשיב לך ולבדוק איך
עידית רייכרט משרד עורכי דין
שלום
לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר
דילוג לתוכן