זכויות נפגעי עבירה

זכויות נפגעי עבירה מעוגנות בחוק ייעודי שמקנה זכויות הגנתיות, זכויות למידע וזכויות בהשמעת עמדה בהליכים משפטיים כנגד הפוגע. על מנת לוודא כי זכויות אלו ניתנות במלואן חשוב שנפגעי העבירה יקבלו ליווי מעורך דין המתמחה בנושא.

נפגעי עבירה? הכירו את זכויותיכם!

אדם אינו בוחר להיפגע ולהפוך לקרבן ולנפגע עבירה. זו גזירה ה"נוחתת" עליו בלי תכנון, בלי הכנה וברוב הפעמים חוצה את חייו לשניים – עד התרחשות העבירה ומכאן ואילך. חייו של הקרבן הוא, נפגע העבירה משתנים. לעיתים לבלי הכר, לעיתים באופן בלתי הפיך. ובמצב הכי רגיש ופגיע ובנוסף להתמודדות האישית, הבריאותית, המשפחתית והחברתית אמור נפגע העבירה בנוסף גם להתמודד עם המערכה המשפטית בהליך של חקירה או משפט.

מניין יוכלו נפגעי עבירה לשאוב את הכוחות גם לכך? מניין ידעו מה לעשות ובעיקר מה לא לעשות? אז נדמה להם כי ההליך המשפטי הוא הדבר הפחות חשוב ומעניין ואז, בדיוק אז יבצעו את הטעויות שיסתברו במהרה כהרות גורל, כאלה שיקשו עד מאד על הצלחת חקירת המשטרה, על חשיפת האמת, על איסוף הראיות ועל עשיית הצדק.

במאמר זה אנסה לפזר, ולו במעט, את הערפל סביב מעמדם של נפגעי העבירה בהליכים הפליליים המתקיימים בעניינם ולידע בדבר זכויותיהם של נפגעי עבירה והכלים העומדים לרשותם במקרה בו נפלו הם או יקיריהם קרבן לעבירות פליליות.

אתם לא לבד, שתפו אותי ​

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

עידית רייכרט-עורכת דין פלילית

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

לקוחות מספרים עלינו

מי מוגדרים כנפגעי עבירה?

נפגעי עבירה הם מי שנפגעו כתוצאה ממעשה פלילי, מביצוע עבירה נגדם וזכאים להוראות החוק שיגוננו עליהם, שיאפשרו להליך הפלילי להתחשב בהם. למשל הזכות להגנה, הזכות לקבלת מידע, הזכות להבעת עמדה בהליכים מסוימים, כגון לפני גזר הדין, לפני שחרור ממאסר ועוד.

* למעט בעבירות תעבורה שאז נפגעי עבירה בהתאם לחוק הם רק מי שנפגע במקרים של תאונת "פגע וברח" (כי אז מדובר בעבירת הפקרה) או בני משפחתם במקרה של גרימת מוות ברשלנות כתוצאה מנהיגה רשלנית. להרחבה בנושא קראו את מאמרי – גרימת מוות ברשלנות.

להלן סיווג נפגעי עבירה לתתי קבוצות:

  1. קטינים נפגעי עבירה – קבוצת גיל זו זכאית להתייחסות מיוחדת בשל גילם וזכאית לקבל ליווי בהליכי החקירה במשטרה ומתן העדות בבית המשפט, סיוע רפואי, סיוע נפשי, הרחקה מן הפוגע ובידודו מפניו ועוד. 
  2. נפגעי אלימות במשפחה – זכאים להגנה על זכויותיהם כגון הגנה מפני התוקף באמצעות צווים מיוחדים (צו למניעת הטרדה מאיימת, צו הגנה למניעת אלימות במשפחה) ועוד. למידע נוסף קראו את מאמרי – צו למניעת הטרדה מאיימת.
  3. נפגעות ונפגעי עבירות מין –  ובין היתר, תקיפה מינית ואונס הזכאים להטבות ויחס מיוחד המתחשב בפגיעה שחוו ובוודאי זכאים לליווי מיוחד שישמור על זכויותיהם. למידע נוסף קראו את מאמרי – עורך דין עבירות מין.
  4. נפגעי הטרדה מינית – החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר מהי הטרדה וקובע את זכויות המוטרדת וחובותיהם של מעסיקים למניעת הטרדה מינית בעבודה. במאמרי המורחב העוסק בנושא זה תוכלו להכיר וללמוד מהן הדרכים להגשת תלונה או תביעה, קראו את המאמר –  עורך דין הטרדה מינית.

מהו מעמדם של נפגעי עבירה?

בהליך הפלילי במדינת ישראל, הפרקליטות והמשטרה הם גופי האכיפה האמונים על ניהול חקירה פלילית נגד החשוד או כתב אישום נגד הנאשם, בעוד נפגע העבירה איננו צד פורמלי. כלומר נפגע העבירה לא יכול "לשלוט" על המשפט הפלילי או על דרך ניהול החקירה. הוא לא יכול לדרוש שיוטל על הנאשם עונש כלשהו, הוא לא יכול להחליט שהוא סולח ובכך מוותר על עדותו.

מקבלי ההחלטות בעניינו הם גופי התביעה של המדינה (תביעות משטרתיות או פרקליטות), עמדתו חשובה אמנם, אך אינה המכריעה. זהו הרי אבסורד – נפגעי עבירה שחוו את העבירה על בשרם, שנפלו קרבן, אינם צד בהליך הפלילי? כיצד אם כך יוכלו להשפיע על ההליך הפלילי? כיצד יוכלו לוודא שבית המשפט ישמע אותו, ייחשף למצוקתם? האמנם גורלם נותר בידי הסניגור הפלילי והתובע בלבד?

כמענה לאבסורד זה ולצורך שמירה והגנה על זכויות נפגעי עבירה חוקקו מספר חוקים והעיקרי שבהם הוא חוק זכויות נפגעי עבירה שמעניק לנפגע העבירה, מעמד של ממש, גם אם לא מעמד של צד להליך. החוק מחייב את רשויות החוק (משטרה, פרקליטות, שירות בתי הסוהר וכיו"ב) לפעול להבטחת זכויות אלה, תוך התאמה לסוג העבירה, לגילם ומצבם של הנפגעים, התחשבות בצורכיהם, שמירה על כבודם והגנה על פרטיותם ובתוך זמן סביר. לשם כך, יש להסתייע בעורך דין פלילי אשר מנוסה בייצוג נפגעי עבירה. 

עקרונותיו של חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001

כאמור, חוק זכויות נפגעי עבירה חוקק במטרה לקבוע ולעגן את זכויותיהם של מי שנפגעו מעבירות פליליות. החוק מתייחס לשלל ההליכים הפליליים החל משלב החקירה דרך ניהול המשפט ועד לריצוי העונש של הנאשם בביצוע העבירה.

בנוסף, קובע החוק עקרונות כלליים להענקת הזכויות לנפגעי עבירה, תוך התחשבות בנפגע ובצרכיו, בהגנה על פרטיותו ובמוגבלויות שונות כמוגבלות שכלית או קשיי שפה.

מהן זכויותיהם של נפגעי עבירה?

אנסה להמחיש את זכויותיהם של נפגעי עבירה בארבעה סיפורים אמיתיים, מן החיים:

  1. נער צעיר בוגר תיכון נוסע עם חבריו לטיול לחו"ל ומוצא עצמו מותקף בידי צעיר ישראלי אחר, נאלץ לקטוע את הטיול, להתאשפז ומסלולו הצבאי מוטל בספק. לכאב ולסבל נוספות שאלות מטרידות כגון: מה יהיה על עתידו של הנער? מי ידאג להגנתו מפני התוקף והרחקתו מפניו? מה ניתן לעשות כדי שיוגש כתב אישום?
  2. בחורה צעירה מוטרדת מינית במקום עבודתה על ידי המנהל שלה ולבסוף נעתרת להצעות המיניות ומנהלת עמו רומן. היא מתאהבת בו, במעמדו, ביוקרתו, מוחמאת מן היחס המועדף שזכתה לו בהאמינה כי נרקמה ביניהם אהבה הדדית מכבדת וכנה עד שמבקשת לסיים את הקשר עמו. או אז הפכה להיות שנואת נפשו, מושא לזלזול והשפלתה בפני כל. המנהל שעד לרגע זה הצהיר בפניה אהבה, הודיע לה כי מעתה ימרר את חייה, גרם לפיטוריה והחל למרר את חייה. אותה בחורה צעירה – הפכה באחת לנפגעת עבירה. במבוכתה הרבה העזה לחשוף את העניין בפני הוריה ואלו סברו כי אין טעם להתלונן כיוון ש"היה ביניהם רומן ומי יאמין דווקא לה?" האמנם ביצע המנהל עבירה כלשהי? האם יש טעם להתלונן והיכן? כיצד ניתן להתגונן מפני פגיעה בשם הטוב? כיצד ניתן להרחיקו מפניה?
  3. בחורה המוגדרת כחסרת ישע מאושפזת במעון שם עברה התעללות בידי המטפל שלה. תיק החקירה מתנהל למעלה משנתיים, קיים סרטון המתעד את ההתעללות, נגבו מלוא העדויות ועדיין לא הוגש כתב אישום. מדוע לא הוגש כתב אישום? מה עוד צריף להתרחש כדי שהצדק יעשה? האם ניתן לנהל מעקב פרטי אחר המטפל שפגע בה? לאסוף ראיות באופן עצמאי? ואם יוגש כתב אישום כיצד ניתן ל"דאוג" שיקבל עונש ראוי?
  4. ילדה כבת 6 נפגעת מינית בידי קרוב משפחתה. חשדה של האם מתעורר והיא מתחילה "לרחרח" סביב מערכת היחסים ההדוקה שנרקמה בין קרוב המשפחה לבין בתה. לא זו אף זו, בשלב מסויים מתחזק חשדה והיא תובעת מקרוב המשפחה הסברים. מובן כי קרוב המשפחה מכחיש כל מעשה, הודף אותה מעליו וגורם לה למבוכה על עצם חשדה שהתעורר והרי כל אמא מעדיפה לקבל את ההסברים ולדמיין שזה אולי "רק בראש שלה". כעבור שנתיים מתחוור לאמא כי קרוב המשפחה נעצר בחשד לפדופיליה, או אז היא מייד מתקשרת למשטרת ישראל ומבקשת לדווח על חשדה הישן. בתה מוסרת עדותה, כך גם בני משפחה נוספים. בסופו של יום התיק נסגר! מדוע? האם ניתן היה לפעול אחרת? האם ניתן לערער על החלטת הסגירה?

המשותף לכל אותם סיפורים הוא המצוקה הגדולה של נפגעי עבירה, חוסר האונים שלהם אל מול המערכת הנובע פעמים רבות מהעדר ידע או כח או מי שיילחם עבורם את מלחמתם. והחשוב מכל הימנעותם של נפגעי עבירה מפעולות אקטיביות בזמן הנכון או להיפך, "טיפול" אקטיבי מידיי המזהם את החקירה, מסכל את הצלחתה ובסופו של יום עלול הדבר לגרום לסגירת התיק. ועל כן חשוב בשלב זה להתייעץ עם עורך דין פלילי המייצג נפגעי עבירה ולהכיר את הזכויות הקבועות בחוק. למידע נוסף קראו את המאמר – עורך דין נפגעי עבירה

ייצוג נפגעי עבירה - אז מה ניתן לעשות בזמן אמת?

כדי לנסות ולהבהיר את מערכת הזכויות שקיימת לנפגעי עבירה אחלק ההליך הפלילי לשלושה שלבים. חשוב לזכור כי על מנת להשיג את הזכויות חשוב להיוועץ עם עו"ד פלילי הבקיא בייצוג נפגעי עבירה.

  1. השלב הראשון הנפתח בהגשת תלונה במשטרה על ידי נפגע העבירה (אך לא רק על ידו) דרך ניהול החקירה במשטרה ועד ההחלטה הסופית האם החשוד יועמד לדין או שהתיק נגדו ייסגר. להרחבה בנושא קראו את מאמרי – הגשת תלונה במשטרה.
  2. השלב השני הנפתח במשפטו של הנאשם, אם הוגש נגדו כתב אישום ועד מתן פסק הדין או גזר הדין בעניינו של הנאשם במשפט, או פסק הדין אם הוגש ערעור.
  3. השלב השלישי העוסק בריצוי עונשו של הנאשם ולעיתים גם לאחר שסיים לרצות את עונשו.

שלב ראשון - הגנה על הנפגע בהליך החקירה במשטרה

בשלב זה רשאי נפגע העבירה להגן על זכויותיו, על חירותו, על נפשו באמצעות צווים רלוונטיים כגון: צו למניעת הטרדה מאיימת, צו הגנה למניעת אלימות במשפחה, צו הגנה למניעת אלימות במשפחה נגד בן זוג מאותו מין, צו איסור פרסום וכו. במקרים של עבירות מין זכאי נפגע העבירה לבחור את מין החוקר.

עוד זכאי הנאשם לקבל מידע מהגוף החוקר באמצעות מערכת דיגיטלית הנקראת מנ"ע (מערכת נפגעי עבירה) כמו כן, במקרה שמתקבלת החלטה שלא להגיש כתב אישום בעקבות התלונה, זכאי נפגע העבירה לקבל הודעה בכתב על סגירת התיק, כולל נימוק לסיבת ההחלטה והוא זכאי להגיש ערר על ההחלטה לסגור את התיק בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על סגירת התיק. למידע נוסף על מערכת מידע לנפגעי עבירה של משטרת ישראל – לחצו כאן.

שלב שני – הגנה על נפגע העבירה במהלך המשפט

במקרה שמוחלט על הגשת כתב אישום, יודיע על כך הפרקליט המטפל לנפגע העבירה. בשלב זה זכאי נפגע העבירה להיות נוכח בבית המשפט במהלך הדיונים, גם אלה המתנהלים בדלתיים סגורות (בכפוף למגבלות ראייתיות), זכאי נפגע העבירה לעיין בכתב האישום, זכאי לקבל מידע בדבר תנאי הרחקתו של הנאשם (אם אינו נתון במעצר עד תום ההליכים אלא בחלופת מעצר), עוד זכאי נפגע העבירה להשמיע עמדתו על מצבו הנפשי בתסקיר ובהצהרה, זכאי להביע עמדתו לפני הסדר טיעון, זכאי להביע עמדתו לפני מתן גזר הדין, זכאי להביע עמדתו גם בשלב הערעור.

שלב שלישי – הגנה על נפגע העבירה בתום ההליך הפלילי

בשלב זה זכאי נפגע העבירה להביע עמדתו בפני ועדת השחרורים או להביע עמדתו לבקשת חנינה אם הוגשה.

זכויות נפגעי עבירה - נקיטה בהליך של תביעה אזרחית

בכל מקרה ובאופן בלתי תלוי רשאים נפגעי עבירה לבחון במקביל להליך הפלילי גם אפיק של תביעה נגד הפוגע במישור האזרחי. כלומר הגשת תביעה כספית בגין הנזקים שנגרמו להם.

אחד היתרונות הברורים בצעד כזה הוא היותם צד פורמלי בתביעה ושליטתם בהליך, יתרון חשוב ונוסף הוא נטל הראיה הנמוך משמעותית מן הנטל הקיים בהליך הפלילי.

כלומר גם במקרים בהם לא הוגש כתב אישום נגד הפוגע מן הטעם שאין די ראיות להעמדתו לדין עדיין תיתכן האפשרות לתבוע אותו בהליך אזרחי. בעבירות מיוחדות ניתן גם להגיש קובלנה פלילית. 

סיכום:

מעמדם של נפגעי עבירה אינו עוד נטע זר במשפט הפלילי. לא ניתן להתעלם מן הרוח החדשה המנשבת בשנים האחרונות בבתי המשפט בהליכים הפליליים ובעבירות שבהן יש נפגע ספציפי, המעניקים לנפגע העבירה מעמד של בכורה ברוב שלבי ההליך הפלילי.

מעמד המלמד כי להליך הפלילי תפקיד גם בהגנה על זכותו של נפגע העבירה. לצערנו, לא תמיד יכול פרקליט או תובע חרוצים ומסורים ככל שיהיו לתת לנפגע העבירה את מלוא הבמה הראויה, להכיל את הקושי והכאב שלו לטפל בעניינו של נפגע העבירה בקצב "המתאים" או לעדכן בדבר התפתחות החקירה ותוצאותיה.

אמנם קיימת מערכת ממוחשבת – מנ"ע (מערכת נפגעי עבירה) שאמורה לתת מענה מדויק לנפגע העבירה אולם לצערי, זה לא תמיד כך ובסופו של דבר נפגע העבירה תלוי ברצונו, טוב ליבו והגדלת ראשו של התובע או הפרקליט.

לא אחת יוצא שתיקים "נופלים" בין הכיסאות וזכויותיו של נפגע העבירה מקופחות. מכאן נולד הצורך ב"מלווה" שיהיה אוזן קשבת ומכילה אך גם ובעיקר דמות אסרטיבית ולוחמת עבור נפגע העבירה.

נפגעי עבירה יתקשו להבין ולהתמודד בעצמם עם קשיי ההליך הפלילי ובעיקר עם ההחלטות השיפוטיות המתקבלות במהלך ניהול משפט פלילי ולכן רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה בייצוג נפגעי עבירה, שילווה וידאג למלוא זכויותיהם של נפגעי העבירה, יתווך בינם לבין "המערכת" וילווה אותם אף במשפט עצמו.

לכן, אם קרה לכם הנורא מכל והפכתם לנפגעי עבירה הזקוקים לליווי משפטי בהליך הפלילי אתם חייבים להיפגש עם עורך דין פלילי, לפחות לפגישת ייעוץ שתפזר מעליכם את הערפל, שתתן בידיכם מידע לגבי התהליך שאתם צפויים לו, שתכוון אתכם. זו תהיה ההשקעה הכי נבונה ומשתלמת שלכם, מבטיחה.

המשרד שלי הינו משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי ומתמחה בייצוג וליווי נפגעי עבירה "יד ביד" לאורך כל ההליך הפלילי. אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן.

למידע נוסף שחשוב לדעת על נפגעי עבירה בהליך הפלילי:

לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?

הערה:

מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא  אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי בקריות לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה פלילית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.

האם המאמר הועיל לכם?

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר דירוגים 9

נשמח שתהיה הראשון לדרג את המאמר שלנו

אודות הכותבת

עידית רייכרט - עורכת דין פלילית
עידית רייכרט - עורכת דין פלילית

בעברה פרקליטה בכירה בפרקליטות, ומשנת 2012 סנגורית מובילה ובעלת משרד בוטיק למשפט פלילי וצווארון לבן, המדורג מידי שנה כאחד ממשרדי עורכי הדין הפליליים המובילים בארץ המתחייב להגנה משפטית איכותית, קפדנית ובלתי מתפשרת. על לקוחותיו הרבים נמנים בעיקר עוברי חוק נורמטיביים ונפגעי עבירה, אותם מובילה עורכת דין רייכרט במסירות ובנחישות עד להגעתם לחוף מבטחים.

אהבתם? שתפו
Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
Telegram
WhatsApp
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך:
חנינה מהנשיא - בקשת חנינה מנשיא המדינה

חנינה מהנשיא

בקשת חנינה לנשיא המדינה – הקדמה במסגרת ההליך הפלילי, משהוגש כתב אישום נגד נאשם. על בית המשפט להכריע לאחר ששמע את כלל הראיות האם הנאשם

קרא/י עוד »
לשיחה לחץ כאן
שלום, אני זמינה כדי להקשיב לך ולבדוק איך
עידית רייכרט משרד עורכי דין
שלום
לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר
דילוג לתוכן