כל מה שצריך לדעת לפני שמגיעים להסדר טיעון / עסקת טיעון בהליך הפלילי
"למה שאסכים להסדר טיעון אם לא עשיתי שום דבר?" את המשפט הזה, בווריאציה כזו או אחרת, שמעתי אינספור פעמים במהלך שנותיי הרבות כעורכת דין פלילית. בבסיסו, עומדת תפיסה (שגויה כמובן), לפיה רק מי שאשם מסכים להסדר מסוג זה. אך האמת היא שהמציאות הרבה יותר מורכבת מזה, והסדר הוא כלי משפטי יצירתי שמשמעותו ניהול סיכונים בהליך הפלילי לעיתים גם כאשר הצדק נמצא עם הנאשם אבל הסיכוי להוכחתו קלוש עד בלתי אפשרי.
במאמרי זה אסביר מה זה בכלל הסדר טיעון, אזכיר בקצרה את העקרונות הבסיסיים שכל נאשם בהליך פלילי צריך לדעת לפני שהוא שוקל להגיע להסדר, ואדגים גם את ההבדלים בין הסדר טיעון לבין הסדר מותנה.
מה זה הסדר טיעון?
הסדר טיעון המכונה גם עסקת טיעון הוא בעצם כריתת הסכם שנערך במסגרת ההליך הפלילי בין התביעה המנהלת את ההליך (התביעה המשטרתית, הפרקליטות וכיו"ב) לבין נאשם בהליך פלילי.
במרבית המקרים, כולל ההסדר נטילת אחריות מצד הנאשם והודאה שלו בכתב אישום מרוכך (למשל בחלק מהאישומים או בחלק מהוראות החיקוק המיוחסות לו בכתב האישום), כשבתמורה לכך התביעה מסכמת עם עורך הדין הפלילי של הנאשם על עונש מופחת, או כל הסכמה אחרת הנוגעת לטווח העונש ולעיתים גם לגבי מגבלות המעצר.
מהם היתרונות המרכזיים של עסקת טיעון – מבחינת המדינה
היתרון הבולט ביותר של עסקת טיעון מבחינת התביעה ובית-המשפט, הוא החיסכון בהקצאת משאבים וחסכון של זמן שיפוטי שהיה נדרש לו היה מתנהל ההליך הפלילי עד תומו.
בנוסף, מאפשרת עסקת טיעון לתביעה לתייג את ההליך כהליך פלילי שבו הושגה הרשעה, הגם שמדובר בהרשעה בנסיבות מקלות ביחס למתואר בכתב האישום. עניין זה משמעותי במיוחד לאור נטלי הראיה בהליך הפלילי, שכן בהתאם לדין על בית-המשפט לזכות נאשמים שאשמתם לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר.
יתרון מרכזי נוסף המהווה שיקול מרכזי של המדינה בהגעה לעסקת טיעון קשור לכך שהסדר טיעון מייתר את הצורך להעיד את נפגע העבירה שעבורו זו יכולה להיות חוויה מורכבת וקשה. חשוב לזכור כי במקרים של עבירות אלימות חמורה ועבירות מין מחייב החוק את קבלת עמדתם של נפגעי העבירה לפני כריתתו הסדר טיעון בין הפרקליטות או התביעה המשטרתית לעורך הדין הפלילי של הנאשם המייצג את עמדת הנאשם. מידע נוסף אודות זכויותיהם של נפגעי עבירה ניתן למצאו במאמרי – ייצוג נפגעי עבירה.
מהם היתרונות המרכזיים בהסדר טיעון – מבחינת הנאשם
כפי שכבר רמזתי בפתיחה, תהיה זו טעות לסבור כי הסדר טיעון הוא כלי שבו נעשה שימוש רק כאשר ברור לנאשם כי הוא אשם במיוחס לו. אדרבא, במקרים בהם ברור שלתביעה יהיה קל להוכיח את עובדות כתב האישום, האינטרס שלה להגיע לכדי הסדר דווקא נמוך עד אפסי, ולכן במקרים רבים היא תסרב להגיע לעסקת טיעון במצבים כאלה.
למרבה הצער, ההליך הפלילי לא תמיד מצליח להגשים צדק ואמת. ההליך הפלילי מבוסס על כללים פרוצדוראליים נוקשים ועל דיני ראיות סבוכים. לכל זאת יש להוסיף כי בסופו של דבר מי שמקבל את הכרעת הדין הם שופטים בשר ודם, שגם עשויים לטעות.
מסיבות אלה ונוספות, גם נאשמים שסבורים כי הם חפים מפשע, ישקלו בכובד ראש האם להגיע להסדר טיעון וזאת על-מנת לגדר את הסיכון הכבד שמרחף מעל ראשם במקרה של הרשעה בעבירות חמורות אשר העונש הצפוי להם חמור.
הגעה להסדר טיעון היא למעשה תוצאה של ניהול סיכונים בין המאשימה לנאשם (הסיכון בהרשעה מול הסיכוי לזיכוי) ומטרתו לחתור ולקבל ודאות ביחס לתוצאות ההליך.
בנוסף, אין להתעלם מן העלות הלא מבוטלת של ניהול הליך פלילי מלא בבית-המשפט, הזמן והאנרגיה שהוא דורש, וכן לא ניתן להתעלם מן העובדה כי פעמים רבות נאשם מגיע להליך הפלילי ומנהל את משפטו שנים לאחר שכבר עבר חקירה באזהרה במשטרה, כשהוא עייף ומותש ורק מבקש להניח את העניין מאחוריו.
האם בית-המשפט מחויב לכבד עסקת טיעון?
בית-המשפט הוא הפוסק האחרון ביחס לשאלה האם לאמץ עסקת טיעון אם לאו. לפי החוק, הוא אף מחויב להתריע על כך בפני הצדדים עם הגשת הסדר הטיעון לאישורו ולהבהיר לנאשם העומד בפני ההחלטה האם להודות בעובדות כתב האישום מתוקן, כי הוא רשאי שלא לאמצו אולם בפועל, נדירים המקרים בהם בית-המשפט מחליט שלא לאמץ את הסדר הטיעון.
מה ההבדל בין הסדר מותנה להסדר טיעון?
רבים הם המתבלבלים בין שני המושגים הללו, אעשה מעט סדר.
הסדר מותנה הוא כלי חדש יחסית בארגז הכלים של רשויות התביעה בישראל, המאפשר להן לסגור את התיק בעניינו של חשוד מבלי להגיש נגדו כתב אישום. במקרה כזה החשוד מודה בטיוטת כתב אישום בביצוע העובדות שמקימות עבירה פלילית ומתחייב לקיים תנאים שנקבעו בהסכם בינו לבין התביעה; ומנגד מתחייבת התביעה שלא להגיש כתב אישום נגד החשוד. במקרה כזה נסגר התיק בעילה של "סגירה בהסדר" ובכך נמנע החשוד מהרשעה פלילית ואין לו כל רישום פלילי.
זאת ועוד, בעוד שהסדר טיעון רלוונטי לשלב שלאחר הגשת כתב אישום, הסדר מותנה נכרת עוד בטרם העמדה לדין – ורק בתנאי שהתביעה סבורה כי העונש המתאים בגין ביצוע העבירה אינו כולל מאסר בפועל אף לא עבודות שירות (שהם למעשה עונש של מאסר המרוצה בדרך של עבודות שירות).
למה לפנות דווקא אלי, עו"ד הבקיאה בהסדר טיעון?
אני עורכת דין פלילית עידית רייכרט, לשעבר בכירה בפרקליטות, וכיום בעלת משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי והמנהלי, ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי.
מעל 25 שנים אני עוסקת במשפט הפלילי, הן כפרקליטה בכירה בעברי ולמעלה מעשור כסנגורית מובילה. אני מייצגת תאגידים, אישי ציבור, מנכ"לים, עובדי מדינה, אנשי כוחות הבטחון, נפגעי עבירה ובעיקר אנשים נורמטיביים שמעדו והסתבכו בעולם הפלילי ונקראים לחקירה במשטרה.
אין ספק כי ניסיוני רב השנים ב"מערכת" ומחוצה לה, מעניק יתרון ברור ללקוחותיי אני מכירה היטב את צורת עבודתה ואת חולשותיה ומתרגמת אותם לכח רב עבור הלקוחות שלי.
אני יודעת היטב ובוודאות כי ליווי נכון ומקצועי על ידי עורך דין פלילי מיומן ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים של חקירה במשטרה חורץ גורלות. ומניסיון – מי שנועץ בי לפני מסירת גרסתו בחקירה פלילית במשטרה, משפר עד מאד את הסיכוי לגניזת התיק שלו. ממש כך.
לכן, אם מצאתם כי מאמר זה נוגע
לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן. אעשה את כל מה שצריך ברגישות, בדיסקרטיות ובנחישות, כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הביטחון, והתקווה לעשות עבורכם את הבלתי אפשרי לאפשרי.
לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה באזהרה ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.
