תלונת שווא במשטרה

תלונת שווא במשטרה עלולה להוביל להשלכות חמורות, החל מניהול הליך פלילי כנגד המתלונן ממנו צפוי עונש מאסר שבין 3-5 שנים ועד לתביעת דיבה או לשון הרע בה ניתן לפסוק פיצויים גבוהים.

הוגשה נגדכם תלונת שווא במשטרה? חשוב שתדעו איך לפעול!

צמד המילים "תלונת שווא" מעורר אצלי כעס גדול מדובר באחת התופעות המכוערות והבזויות. המחשבה כי מישהו או מישהי יכולים בנקל להכתים שמו של אדם, לפגוע בו, לגרום לו לעוול ולעוגמת נפש רבה ובלית ברירה לכפות עליו להתייצב לצורך חקירה במשטרה וזאת על לא עוול בכפו, היא בלתי נסבלת! הנזק של הגשת תלונת שווא במשטרה חמור בפן האישי, החברתי, הכלכלי והפלילי כי מה יש לו לאדם אם לא את שמו הטוב? ועד שהתיק במשטרה לא ייסגר מ"אין אשמה פלילית" (במקרה הטוב) יוותר החשוד, עם קלון וכתם ברישום המשטרתי.

חמורה שבעתיים התופעה כשמדובר בתלונת שווא בעבירות מין. בשל הכתם המכוער בו מוחתם החשוד והן בשל הסיכוי הרב לשלילת חירותו ומעצרו הכמעט וודאי כשמדובר בעבירות מין. תלונות שווא הן רעה חולה, מדובר בהתנהגות פלילית,  ובעיניי יש לאכוף את החוק ביתר שאת נגד מעלילי השווא.

אתם לא לבד, שתפו אותי ​

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

עידית רייכרט-עורכת דין פלילית

מוזמנים גם להתקשר אלי – 050-6216884

לקוחות מספרים עלינו

אך, מהי בעצם תלונת שווא?

מסירת מידע כוזב למשטרה ביודעין שהוא כזה, מהווה עבירה פלילית שהעונש הקבוע בצידה נע בין 3-5 שנים. הכזב חייב להיות מתוך מודעות של ממש ורצון שייעשה בו שימוש. כך למשל תלונה על אירוע או מעשה שמעולם לא ארעו או בוצעו, או ייחוס מעשה שנעשה לאדם כלשהו בשעה שהמתלונן יודע בוודאות כי אותו אדם לא ביצע את המעשה אלא אחר. זאת, בשונה מעד שחזר בו מגרסתו הראשונית או מתלוננת שביקשה לבטל את תלונתה. מקרים אלה הינם "מקרי ביניים" ואכיפת החוק במקרים אלה תעשה במשורה תוך בחינת כל מקרה לגופו וברור כי לא כל סתירה או חזרה מעדות מקורה בתלונת שווא במשטרה.

יצא לי לא אחת לטפל בתלונות שווא במשטרה כגון: אמא שייחסה לגננת מעשה אלימות שלא היה ולא נברא (למזלה של הגננת החשודה, הילד בן ה5 סיפר לחוקרת הילדים שאמו הורתה לו לומר שהגננת הרביצה לו…), בעל שייחס לאשתו מעשי אלימות בילדיהם רק כי זו ביקשה להתגרש ממנו, אשה שייחסה לבעלה מעשי אלימות, איומים וכיוב' במהלך מריבה ולמזלו של הבעל בשיחת הפיוס שהוקלטה  היא התוודתה בפניו שהתלוננה מתוך זעמה עליו.

מה המניע להגשת תלונות שווא?

המניע המשותף לכל אותן תלונות שווא במשטרה היה רצון לנקם, לפגוע, לאמלל את הנילון על לא עוול בכפו. ככלל, כאשר אין ראיות תומכות מספיקות כדי לקבוע אם האשמה היא אמיתית או כוזבת הרי שמדובר ב"האשמה לא מבוססת" והיא לא תסווג כתלונה כוזבת. רק כשיש ראיות לתכנון הכזב או לכך שהמתלונן שיקר ביודעין, מדובר בתלונת שווא. בעת האחרונה התגברה התופעה של הגשת תלונות שווא במשטרה בעבירות מין, בייחוד בשל הקלות הבלתי נסבלת המאפשרת להחשיד אדם חף מפשע בביצוע עבירת מין כגון הטרדה מינית בעבודה, מעשה מגונה או אפילו אונס שהרי בדרך כלל אין "עדים" למעשים הקשורים בביצוע עבירות מין.

תלונות שווא במשטרה מן הסוג הזה מתרחשות חדשות לבקרים במיוחד כשמדובר בסכסוכי גירושין כשהמתלוננת מבקש לזכות ביתרון מוחץ נגד החשוד שסביר להניח כי ייעצר בחשד לביצוע עבירת מין ויפסיד "נקודות זכות" גם מול גורמי הרווחה או בהליך מהו"ת. זוהי התנהגות חמורה ומבזה ובמקרים כאלה, על אף שנטל ההוכחה מוטל על התביעה או הפרקליטות, והחשוד מוחזק חף מפשע, עדיין בפועל הסיכוי הכמעט יחידי שיכול לסייע לחשוד להוכיח את המניעים הפסולים הוא בהצגת ראיה "חותכת" חד משמעית להוכחת הכזב ובדרך כלל מדובר בהקלטה או סרטון. במקרים שבם אין את "ראיית הזהב" אני מתקשה להאמין כי תוצאת החקירה הפלילית, תהיה סגירת התיק מהעדר אשמה פלילית.

מדוע האכיפה מצומצמת במקרים של תלונת שווא במשטרה?

אם אכן הנזק שנגרם לחשוד על לא עול בכפו, עצום כל כך מדוע האכיפה בעבירה של תלונת שווא במשטרה מצומצמת?

בעבר, לפני תיקון הנחיית פרקליט המדינה הנורמה היתה לצמצם את אכיפת החוק על תלונות השווא כדי שלא להרתיע מתלוננות "אמיתיות" למסור את תלונתן. הנחיה מס 2.5 של פרקליט המדינה קבעה כי אין להעמיד לדין אדם שהתלונן על עבירת אלימות או עבירת מין שהיה קרבן לה – וחזר בו. וזאת מן הטעם כי יתכן שחזרתו מן התלונה אינה נובעת משקר, אלא משום שהוא חושש מהחשוד או מההליך המשפטי.

בשנת 2016 לאור נפיצות התופעה שהלכה והתעצמה, תוקנה הנחיית פרקליטת המדינה וקבעה כללים ברורים ומדיניות סדורה לפתיחה בחקירה פלילית או בהליך פלילי נגד מעלילי השווא. מדיניות פתיחה בחקירה בהתנהגות המגיעה כדי תלונת שווא בהתאם להנחיה מס 2.5 להנחיות פרקליט המדינה מבחינה בין עלילה לבין מסירת אמרה כוזבת או סותרת שאינה מגיעה כדי עלילה. לעיון בהנחית פרקליט המדינה – לחצו כאן.

בהתאם להנחיה משהתעורר חשד לכך שאדם העליל עלילת שווא נגד אחר בקשר עם עבירה פלילית יועבר העניין לבדיקה ותפתח חקירה משטרתית. אולם במצב בו הדברים אינם כה מובהקים, יישקלו שיקולים נוספים המפורטים בהנחיה. למידע נוסף על התנהלות נכונה בחקירה קראו את המאמר – חקירה במשטרה.

ככלל, ככל שהאמרה הכוזבת (העלילה) גרמה בפועל או הייתה בעלת פוטנציאל לגרום נזק חמור לאדם אחר או לאינטרס הציבורי, וככל שהאמרה ניתנה במסגרת ההליך הפלילי ונסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנטייה להעמיד לדין. אולם יש לזכור אין מדובר במתימטיקה אלא במכלול של נסיבות והקשרן ביחס לאמרה ולמוסרה.

אסיים במספר עצות זהב למקרה בו אתם עלולים למצוא עצמכם מתמודדים עם תלונת שווא במשטרה:

1. תיעוד. תיעוד. תיעוד. כיום כשכל מכשיר סלולארי משמש גם כמכשיר הקלטה אין שום בעיה לאסוף ראיות, אשר ביום מן הימים יהיו הדרכון שלכם לחירותכם ולשמכם הטוב.
2. התייעצו עם עורך דין מנוסה לפני כל פעולה, כדי שלא תמצאו עצמכם זכאים מעבירת השווא אך חשודים בעבירה אחרת של פגיעה בפרטיות, האזנת סתר וכו'.
3. ככל שמדובר במערכת יחסים מסלימה למשל נישואין ומתגנב החשש שמא יום אחד תצטרכו להוכיח ש"אין לכם אחות"… אציע לכם לקנות יומן קטן ובו תתחילו לתעד סיטואציות, אמרות, לשמור חשבוניות וכו' ולאסוף כל בדל ראיה כי אין לדעת מה יהיה ערכם הראייתי עבורכם.
4. הימנעו מהגשת תלונה נגדית ככל שאין בכך צורך. אין בזה שום תועלת ראייתית אולי דווקא להיפך. זה עלול להזיק לכם.
5. היה והתלונה תופרך והתיק במשטרה ייסגר מחוסר אשמה התייעצו עם עורך דין המומחה בתביעות לשון הרע שיעריך את סיכוי תביעת הדיבה שלכם כנגד המעליל/ה, ייתכן ויש בידיכם "קופת חיסכון" נאה.

אז למה לבחור דווקא בי?

המשרד שלי הינו משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיביים בהליך הפלילי על כל רבדיו, במתן יעוץ מקצועי והכנה נכונה לקראת חקירה במשטרה ובליווי נפגעי ונפגעות עבירה והטרדה מינית במקום העבודה.

אני מכירה ומבינה את הכאב והחרדה שעוברים על אדם נורמטיבי שמועד ומסתבך בעולם הפלילי – כרעם ביום בהיר עולמו חרב עליו! קל וחומר כשמדובר בתלונת שווא. לכן בחרתי מתוך השקפת עולם לייצג את אותם אנשים נורמטיביים ונפגעי עבירה העלולים למצוא עצמם בשבר נוראי, על לא עוול בכפם, הראויים לחמלה, לעזרה מקצועית ולהגנה משפטית מעולה. אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן.

אעשה את כל מה שצריך כדי להחזיר לכם את השקט הנפשי, הבטחון, התקווה ולמחוק את הכתם והקלון שנכפה עליכם.

מידע נוסף שחשוב לדעת על חקירת משטרה:

לאיזה חלק במאמר תרצו לחזור?

הערה:

מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא  אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה משטרתית ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.

האם המאמר הועיל לכם?

דירוג ממוצע 5 / 5. מספר דירוגים 4

נשמח שתהיה הראשון לדרג את המאמר שלנו

אודות הכותבת

עידית רייכרט - עורכת דין פלילית
עידית רייכרט - עורכת דין פלילית

בעברה פרקליטה בכירה בפרקליטות, ומשנת 2012 סנגורית מובילה ובעלת משרד בוטיק למשפט פלילי וצווארון לבן, המדורג מידי שנה כאחד ממשרדי עורכי הדין הפליליים המובילים בארץ המתחייב להגנה משפטית איכותית, קפדנית ובלתי מתפשרת. על לקוחותיו הרבים נמנים בעיקר עוברי חוק נורמטיביים ונפגעי עבירה, אותם מובילה עורכת דין רייכרט במסירות ובנחישות עד להגעתם לחוף מבטחים.

אהבתם? שתפו
Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest
Telegram
WhatsApp
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך:
שימוש במידע פנים

שימוש במידע פנים?

מהו שימוש במידע פנים? כבר מהרגע הראשון לפשיטה המפתיעה שערכו חוקרי רשות ניירות ערך על המשרדים של החברה הציבורית בה משמש נ' כמנכ"ל, הוא הבין

קרא/י עוד »
אדם בחליפה מקבל כסף במרמה

קבלת דבר במרמה

הגדרת עבירת קבלת דבר במרמה לפי חוק העונשין סעיף 415 לחוק העונשין עוסק בעבירה מורכבת המכילה שלושה יסודות: קבלה – השגה פיזית, רוחנית או קניינית

קרא/י עוד »
לשיחה לחץ כאן
שלום, אני זמינה כדי להקשיב לך ולבדוק איך
עידית רייכרט משרד עורכי דין
שלום
לקבלת ייעוץ משפטי ראשוני ניתן ליצור קשר
דילוג לתוכן