בקשת חנינה מהנשיא - כל המידע שכדאי שתדעו!
במסגרת ההליך הפלילי, משהוגש כתב אישום נגד נאשם. על בית המשפט להכריע לאחר ששמע את כלל הראיות האם הנאשם הוא אשם, בהתאם לראיות המוגשות לו. היה ונמצאו די ראיות שמעידות מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה, אזי ירשיעו בית המשפט.
עם זאת, היה ומתקיים ספק סביר, אזי בית המשפט יורה על זיכוי הנאשם מחמת הספק. עם הרשעת הנאשם בפלילים, על בית המשפט להכריע מה יהיה עונשו של הנאשם שהורשע בפניו. במסגרת הטלת העונש, יכול בית המשפט לשקול מגוון רחב של שיקולים. במידה והנאשם הורשע או טרם הורשע קיים הליך ממסדי נוסף של הגשת בקשת חנינה מהנשיא.
כאמור לעיל, קיים הליך ממסדי ופורמלי נוסף, אשר עשוי לסייע לאדם אשר הורשע בפלילים או אף טרם הורשע, להיחלץ מעונש ובכלל זה מאימת הדין הפלילי. הליך זה נקרא "חנינה". במאמר שלהלן, אסביר מהי חנינה, למי יש סמכות להעניקה וכיצד רצוי להגיש בקשת חנינה מנשיא המדינה.
סמכות הנשיא להעניק חנינה:
סמכות החנינה היא סמכות המוקנית אך ורק לנשיא המדינה, בהתאם לסעיף 11 לחוק יסוד: "נשיא המדינה". סעיף זה קובע, כי לנשיא המדינה יש סמכות לקצוב עונש לעבריינים וכן לחון אותם. בעבר, נקבע על-ידי בית המשפט העליון, שסמכות החנינה של נשיא המדינה משתרעת גם על נסיבות שבהן אדם עדיין לא הורשע ואף אם עדיין לא הוגש נגדו כתב אישום.
יתרה מכן, סמכות החנינה של הנשיא אינה מוגבלת לסוג כל שהוא של עבירה פלילית. דהיינו, נשיא המדינה יכולה לחון נאשמים בעבירות קלות מאוד (החל מעבירות חנייה ועד עבירות של זריקת פסולת) ועד עבירות חמורות מאוד (למשל: עבירות מין, עבירות המתה ואף עבירות ביטחוניות). עם זאת, חנינה מהנשיא ניתנת במשורה ורק במקרים חריגים מאוד.
מהו הליך של בקשת חנינה מהנשיא ומה תפקידה של מחלקת חנינות?
כאשר מוגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה, הבקשה תיבחן בתחילה על-ידי פרקליטות המדינה במחלקה מיוחדת הנקראת "מחלקת חנינות". נציג מטעם הפרקליטות, יערוך חוות דעת לגבי הבקשה. הבקשה וגם חוות דעתו של הפרקליט הרלוונטי, תועברנה לעיונו האישי של נשיא המדינה. במידה והבקשה נדחתה, תינתן על כך הודעה בכתב למבקש. במידה והבקשה אושרה, תינתן הודעה גם כן.
במידה ונשיא המדינה מעוניין במתן חנינה, הרי שאז יש צורך בחתימה פורמלית של שרת המשפטים, לפני חתימת הנשיא. ככלל, משך הזמן שבמסגרתו ניתנת תשובה לבקשה זו, הוא ממושך מאוד, גם עקב העובדה שבכל שנה מוגשות בקשות רבות לחנינה מנשיא המדינה.
האם ניתן להגיש ערעור על החלטת חנינה?
החלטת הנשיא אינה ניתנת לערעור או לבחינה מחודשת. זאת מכיוון שחנינה מהנשיא היא אקט של "צדק" ולא אקט משפטי שאותו ניתן לבקר. אציין, כי בעבר היו ניסיונות להגיש עתירות לבית המשפט העליון, בכל הנוגע להחלטות בעניין מתן חנינה, אך בקשות אלו נדחו. לעיתים מוגשות עתירות נגד נשיא המדינה על ידי נפגעי עבירה. גם עתירות אלו נדחות ברובן.
מהו מעמדם של נפגעי עבירה, במסגרת אישור בקשת חנינה?
כיום, עם יישומו של חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, גם לנפגעי עבירה יש זכויות רבות במסגרת ההליך הפלילי ואף מעבר לו. בין היתר, לנפגע העבירה יש זכות להביע את עמדתו בפני נשיא המדינה, לאחר שהוגשה בקשה לחנינה מהנשיא. לכן, במסגרת בקשת חנינה, על נשיא המדינה לאפשר לנפגע העבירה להביע את עמדתו (בכתב) וכן לקחת בחשבון את הפגיעה בקורבן ואת עמדתו. בהקשר זה חשוב לדעת כי לנפגעי עבירה זכויות רבות בהליך הפלילי. מידע אודות זכויות אלו תוכלו למצוא במאמרי – ייצוג נפגעי עבירה.
אילו שיקולים נבחנים, במסגרת הבקשה לחנינה מנשיא המדינה?
כאמור, חנינה מהנשיא היא אקט של "צדק". חנינה עשויה להתקבל בנסיבות שבהן אסיר נטל אחריות על מעשהו, כאשר מדובר בעבירה שחלף זמן רב מביצועה וכן כאשר מדובר בנאשם או אסיר שמצבם הבריאותי לא תקין. נשיא המדינה גם ייבחן את השלכות מתן החנינה על קורבן העבירה (כפי שאסביר בהמשך). בנוסף, נשיא המדינה יבחן את האינטרס הציבורי (כלומר: את נסיבות העבירה שבוצעה, מול החשש לפגיעה באמון הציבור) ועוד מגוון רחב של שיקולים. אך כפי שציינתי, בקשות חנינה לנשיא המדינה, מתקבלות במשורה.
איך מגישים בקשת חנינה מהנשיא?
כדי להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בעל ניסיון. בקשה מסוג זה היא עניין מורכב. יש לערוך אותה באופן איכותי ולהצביע בצורה ישירה על השיקולים הנוטים לטובת מבקש החנינה, כדי לשכנע את נשיא המדינה להיעתר לבקשה. לכן, הגשת בקשה זו דורשת ידע, מיומנות ומקצוענות.
איך אני עורכת דין פלילית עידית רייכרט יכולה לעזור בהליך הגשת בקשת חנינה מנשיא המדינה?
המשרד שלי הינו משרד בוטיק למשפט פלילי המעניק הגנה משפטית רחבה בכל תחומי המשפט הפלילי ומתמחה בייצוג נאשמים וחשודים נורמטיבים בהליך הפלילי על כל רבדיו לרבות בהליכים של הגשת בקשת חנינה מנשיא המדינה.
אני מכירה ומבינה את הכאב והחרדה שעוברים על אדם נורמטיבי שמועד ומסתבך בעולם הפלילי – כרעם ביום בהיר עולמו חרב עליו! ולכן בחרתי מתוך השקפת עולם לייצג את אותם אנשים טובים שלא דמיינו בסיוטים הכי גרועים שלהם שיום אחד יזדקקו לעורך דין פלילי.
אני מאמינה כי גם אדם כזה העלול למצוא עצמו בשבר נוראי, לעיתים על לא עוול בכפו, לעיתים מתוך מצוקה ראוי לחמלה, לעזרה מקצועית ולהגנה משפטית מעולה. חשוב לזכור – ליווי נכון ומקצועי על ידי עורך דין פלילי ומנוסה כבר בשלבים המוקדמים של ההליך יכול לחרוץ גורלו, אך גם בשלבים מאוחרים כפי שתארתי במאמר. אם מצאתם כי מאמר זה נוגע לכם, אל תהססו להתקשר. אני כאן.
הערה:
מאמר זה הינו למידע כללי וראשוני בלבד הנכון למועד כתיבתו. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין פלילי לגופו של עניין ודאי אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי לפני חקירה במשטרה ולפני נקיטה בכל פעולה אחרת.
